1.האם מותר מבחינה הלכתית לסכן את הנפש על מצוות ישוב הארץ-בהתנחלויות? 2. על ידי הקמת מדינת ישראל רבים מהעם עזבו את דרך התורה והמצוות-העבירו אותם על הדת בכוונה תחילה. אם כך מהי השמחה בהקמת המדינה כאשר רבים מאחינו עזבו את הדת הרי צריך בארץ ישראל את תורת ישראל ואם אין תורה אז עדיף לגור בחו"ל? 3. בצבא בימנו יש המון קלקול רוחני איך מותר לאדם להכניס עצמו למקום סכנה רוחנית?

1. את שואלת שאלה טובה שהרי ידוע לנו שאסור לסכן את הנפש מדין "פיקוח נפש", אלא שיש הרבה דברים שאנו עושים והם מסוכנים, למשל, לגור בארץ ישראל יותר מסוכן מאשר לגור בחוץ לארץ, ובכל זאת הקב"ה ציוונו לעלות לארץ ישראל (להלחם בשבעת עממים ועמלק וכו'); זאת אומרת ישנם ציוויים שאף על פי שהם מסוכנים אנו מצווים לעשותם וישנם דברים שאסור לעשותם בגלל שהם מסוכנים; רבותינו אומרים לנו שמצוות יישוב ארץ ישראל קיימת אף על פי שמסוכן לקיימה, אך רבותינו לא אומרים לנו איפה לשבת בארץ ישראל, וברור שמי שיושב בהתנחלויות מקיים מצווה גדולה ומי שמתיישב במקום אחר אינו מקיים אף עבירה ואין לו חיוב לעבור להתנחלויות (אף על פי שאם לא יישבו בהם ייתפס השטח הזה בידי הגוים), ואם יעבור להתנחלות שכרו הרבה מאוד. 2. גם כשעם ישראל יצאו ממצרים הם עבדו את העגל, אך לא בגלל זה נאמר שהיציאה ממצרים היתה שלילית. צריך להפריד בין מהלך חיובי שהיו בו דברים שליליים לבין מהלך שלילי; יציאת מצרים - כמו קום המדינה היו מהלכים חיוביים ובשני המקרים לאחר קום המדינה ולאחר יציאת מצרים קרו דברים שליליים שלולא המהלך החיובי שקדם להם לא היו קורים, אך עדיין קום המדינה זה מהלך נפלא ובזכותו יש לנו מדינה עצמאית ללא מלכות של גויים שיכולה לעשות בנו כרצונה, כל יהודי יודע שיש לו עם ומקום ללכת אליו, ויש מי שדואג לו. ואף על פי שישנם קלקולים גדולים וצריכים אנו עדיין לתקנם, זה לא מעיב על ההישג האדיר של קום המדינה שעליו אנו צריכים להודות לקב"ה. 3. עניינו של הצבא הוא שמירה על המדינה, ואף על פי שיש חשש סכנה רוחנית בצבא, עדיין המדינה צריכה הגנה, ואם אנחנו לא נשמור על המדינה, מי ישמור עליה? לכן, צריך להתגייס לצבא ולשמור על ארץ ישראל ועם ישראל וצריך לא ליפול ברמה הרוחנית, ואם קשה מבחינה רוחנית אז צריך להתחזק מבחינה רוחנית אך לא להתגייס לצבא זה אינו פתרון.