האם עדיף תפילת ותיקין שלפעמים עם מניין ולפעמים בלי (בד"כ בישיבה- מניין. בבית- ביחידי) או תפילה שלא כותיקין עם מניין? השאלה מיוחסת לאופן קבוע. תודה.

בזה מוזכר בביאור הלכה, שאם אדם בקביעות מתפלל ותיקין עדיף שיתפלל ותיקין אפילו שלא במניין, כי לכתחילה זה הוא זמן התפלה. אבל אם אצלו זה באקראי פעם ככה ופעם ככה, אז עדיף שיתפלל במניין.