כב’ הרב, אני אלמנה הגרה בסמיכות לאחת מבנותי ורגילה לסעוד אצלה בחלק ניכר מהשבתות. עתה התברר לי שאינה מקפידה כלל על טבילת כלים. האם נכון להימנע מלאכול אצלה עד שתטבול כליה, וזאת משתי סיבות: א. מצד ההלכה רוב הפוסקים אוסרים להתארח אצל אדם פרטי שאינו טובל כלים (בניגוד למסעדה וכו’), אבל אולי כאן יש מקום להקל מפני עגמת הנפש הרבה הן לי והן לבתי, במיוחד בהתחשב בהיותי אלמנה. ב. אני משערת שבתי, לאחר עגמת הנפש הגדולה והעלבון - ועל מנת לאפשר לי לאכול אצלה, תטבול את הכלים. האם נכון להחמיר ולקוות שנגיע לתוצאה זו?

כלים שאינם טבולים אינם אוסרים את המאכלים. האחריות על הטבילה מוטלת על בעה"ב ולא על האורח שאין לו בררה.