אני לומדת במכללה בה רוב התלמידים ערבים (מוסלמים, דרוזים ונוצרים). אנסה להסביר את הקונפליקט והמצב הרגיש בהם אני נמצאת- מצד אחד ישנו האיסור "לא תחונם" ואיסורים נוספים אשר יוצרים גבול בין ישראל לגויים, יש את הפן המדיני-פוליטי ביחסי יהודים-ערבים, ויש את הצד הדמוגרפי- הערבים משתלטים על המכללה ועל העיר. מצד שני אני לומדת איתם בכיתה כבר תקופה ארוכה, הנורמה החברתית בכיתה היא חמה וחברית, ובמצב של התעלמות או קרירות עלול להיווצר מצב של חילול ה’ . בנוסף, גם לי אישית, קשה להיות סנובית וקרירה לאנשים שאני לומדת איתם תקופה כ"כ ארוכה, זה מרגיש לי מנוגד לרגשות האנושיים שלי. אשמח לברר מספר דברים: א. כיצד עלי להתייחס אליהם בפן הבין-אישי? האם מותר לי לדבר איתן מעבר לנושאים לימודיים? האם מותר לי מצידי לחבק את הערביות שלומדות איתי? ומה לעשות אם הן מחבקות אותי? ב. כיצד עלי להתייחס לעובדה שהם מבקשים ממני חומר לימודי, מבקשים לעשות איתי עבודות וכדו’? והאם ראוי שאבקש מהם חומרים לימודיים? ג. כיצד עלי להתייחס למרצים ערבים (ויהודים) שמטיפים לשמאלניות ושנאת מתנחלים ודתיים? האם מותר לי להגיד שבחים על מרצה ערבי שאני נהנת משיעוריו? ג. האם מותר לי לאחל לערבים חג שמח בחגים שלהם? למרות שהם כביכול כפירה במה שכתוב בתורה (חג הקורבן) או באמונה היהודית בכלל (חג המולד וכדו’)? ד. המפגש עם הערבים מעורר בי שאלות לגבי עם סגולה- כשאני לומדת ומדברת איתם אני בעצם רואה שיש אנשים חכמים ומבינים עניין, ואני לא תמיד מצליחה לזכור ולהרגיש מה ההבדלים בינינו, אשמח אם תוכל לתת לי מספר נקודות שיהיו נר לרגלי בזמן מפגשי עם הגויים. תודה רבה וחג כשר ושמח

שלום רב: אין סיבה לחשוב שגויים הם אנשים לא חכמים או שאינם בדרך ארץ. יש גויים טובים. המיוחד בעם ישראל זה הנשמה שיש בנו. הנשמה הישראלית היא הגורמת לנו לסגולה מיוחדת בכך שאנו נוכל להביא לעולם את החיבור לקב"ה בצורה שגורמת לטוב הכי גדול. חכמה בגויים תאמין. תורה בגויים אל תאמין. המיוחד שלנו יהיה בהבנת האמונה הגואלת. ביחסים הבן אישיים עם הגויים שאיתך את יכולה להתייחס בצורה רגילה, ואם רגילים לתת או לקבל חומרי לימוד אין בעיה לתת או לקבל. אין כאן יחס מיוחד או חיבה מיוחדת שאת עושה כלפי מישהו אלא יש כאן דרך של שלום שזה נוגע גם לגויים לנהוג עימם בדרכי שלום. עם האמונה המוסלמית אין לנו בעיה. עם האמונה הנוצרית יש לנו יותר בעיה. יש מחלוקת האם איסור לא תחנם נוהג כלפי גויים שאינם מז' עממים, ויש שהקלו בנוגע לאיסור לא תחנם בנוגע לישמעאלים. למעשה אנו נוקטים שבנוגע לתת להם חן או מתנת חינם יש איסור אולם זה רק כשהדבר נעשה בדרך של מתנה כדי למצוא חן. מותר לומר למי שמתעניין שהשיעורים של מרצה גוי טובים. כל טוב.