א. האם אומרים ביום העצמאות וביום ירושלים הלל בברכה? ב. האם יש חילוק בין יום ירושלים ליום העצמאות בדין אמירת הלל - בברכה או לא? ג. האם יש חילוק בין הספרדים, האשכנזים והתימנים בדין אמירת הלל בברכה בימים הנ"ל? ד. ידוע לי שישנו כלל בפסיקה התימנית שאומרת שהלל ללא ברכה לעולם לא יהיה שלם, וכן הלל שלם לעולם יהיה בברכה. האם הכלל נכון לשאר העדות? האם הכלל נכון לעדות תימן? ה. שמעתי שבני עדות תימן נהגו לקרוא אף הפטרה מיוחדת, שנבחרה ע"י גדולי יהדות תימן בדורות הקודמים ליום העצמאות וליום ירושלים. האם מברכים על הפטרה זו לפני ואחרי? ו. קראתי שמו"ר הרב צבי יהודה אמר (במזמור י"ט למדינת ישראל) שיש לומר הלל בברכה בימים הללו, והרב אף גזר מגזירה שווה שכמו שאם שמחים לראות חבר שלא רואים הרבה זמן - מברכים, ואם לאו - לא מברכים; כך גם ביום העצמאות וביום ירושלים שישנם אנשים ששמחים בניסים ואותם אנשים מברכים על ההלל. אנשים שלא שמחים בניסים לא מברכים, כמו שהם לא מברכים על ראיית החבר שלא ראו הרבה זמן. ז. האם יש לדמות את יום העצמאות ויום ירושלים לחנוכה - שכן גם כאן היה נס שאירע לעמ"י בא"י? אם כן, ודאי שיש לברך על ההלל, כמו שמברכים על ההלל בימי החנוכה. תודה לרבנים.

א. אומרים הלל שלם ביום בברכה. ב. אין חילוק. ג. לדעתי אין חילוק. ד. לפי הרמב"ם לא מברכים על הלל שאינו שלם וגם הספרדים נוהגים כך. ה. לא מברכים על ההפטרה. ו. אני חושב שהרב צבי יהודה עשה את הקל וחומר לגבי ברכת שהחיינו, שגם אותה יש לברך מקל וחומר. סיפרו לי פעם שמישהו שאל את הרב גורן איך הוא בירך שהחיינו ביום העצמאות? הרב גורן תפס לו בעניבה ואמר לו כשקנית בגד חדש בירכת, וכי יום העצמאות גרוע מבגד חדש שאתה לובש? מי שמבין את עומק המשמעות - מהי העצמאות של עם ישראל שזכה לה לאחר 2000 שנות גולה, ודאי שהוא יברך בהודיה מתוך עומק הלב על היום החשוב הזה. ז. וודאי שיש דמיון.