הרמב"ם כבר ענה לכך במורה הנבוכים ג טו (בתרגומו של מיכאל שוורץ): "כמו כן שיביא האל לידי מציאות כמותו, או יגרום להֶעְדֵּר עצמוּתו, או ייעשׂה גוף, או ישתנה - כל זה בגדר הנמנע, ואין לייחס לאל את היכולת לעשׂות דבר מזה".

בס"ד שלום לך. תודה על ציון דברי הרמב"ם, שעונה על שאלתך. תשובתו הבנויה באופן הפילוסופי, מקנה לנו יסוד חשוב להתבוננות. הוא מלמד אותנו שאין בשאלה זו משמעות, שהוא מסביר בלשון פילוסופית, אל עניין הטבעת שכתבתי בתשובתי. חבל לעסוק בלולאות כאלו שאין מהן יציאה, ולכן בחר הרמב"ם לשלול את משמעותן! חשוב שנעסוק באמת במה שמקדם את האדם בקשר עם ה', בהבנת התורה ובקיום מצוותיו, ולא נשקע בחיי פילוסופיה. אף הרמב"ם עצמו כתב את הדברים רק לתלמידו שהתבלבל מהפילוספים של אותו הדור, כפי שכתב הוא בעצמו בתחילת הספר. לכן חשוב לא להשקיע בכך יתר מחשבה, ולהפנות את המרץ שלנו לכיוונים שיקדמו אותנו יותר. אשמח לעזור לך בכך. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט.