אם אוכלים מרק עם שקדי מרק, והשקדי מרק חשובים, לפעמים אוכלים מהם לבד קצת- מה הדין בברכה ראשונה ואחרונה?

לשואל, שלום! כאשר כמות השקדים חשובה והכוונה גם לשבוע מהם - הם העיקר וברכת המרק כולו היא מזונות ו'על המחיה', למרות שכמותית הם מיעוט, כי למיני דגן חשיבות מיוחדת. כאשר הכמות מעטה והם רק בתור נותני טעם צדדי, יש אומרים שצריך לברך שתי ברכות, שהכל על המרק ומזונות על השקדים ('וזאת הברכה' עמ' 117), אבל נלע"ד כדעת אחי הרב שמואל אריאל, שבמאמר 'עיקר וטפל במיני דגן' (מופיע באתר ישיבת עתניאל) הראה שבאופן כזה השקדים בטלים למרק ויש לברך על הכל 'שהכל' ובורא נפשות. יסוד הדברים בסתירה לכאורה במשנה ברורה בין שיכר שיש בו פירורי לחם, שברכתו שהכל (סי' קסח ס"ק סב), לבין מעט לביבות במים, שיברך שתי ברכות (סי' רה סקי"א וכיו"ב בסי' רח סקכ"ג). אחי מסביר שהלביבות לא בטלות כי הן מה שעושה את המאכל ל'מרק', ובלעדיהן אין כאן אלא מים, אבל בנדון שלנו, מרק בפני עצמו שנוספו בו מעט שקדים, הם בטלים.