החזו"א כותב (ב"ב יג,יא) שאדם בתוך ביתו יכול לעשות דברים רגילים שעושים בכל בית גם אם שכנו סובל. האם זה לא לפי הספרדים, שו"ע, קנו, ב. וזה רק לפי הרמ"א שם? אשמח להרחבה?

שלום וברכה, דברי החזון איש נכונים לכולי עלמא. מותר לאדם לעשות בביתו דברים בסיסים הרגילים לעשות בכל בית, אף אם שכנו סובל מכך באופן חריג. הדבר נכון מסברה בסיסית של דיני שכנים, אי אפשר לדרוש משכן לבטל את אפשרות דירתו כדי שלא לבטל את דירת שכנו. כן פירוש דברי החזון איש, שנימק את דבריו "ואין החולה יכול לעכב עליו דהרי אינו חייב לצאת מדירתו" הרחבת העניין: המשנה כותבת (בבא בתרא כ.)"חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין. אבל עושה כלים, יוצא ומוכר בתוך השוק, ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התינוקות". הגמרא מבארת את ההבדל בין הרישא של המשנה בה יכול למחות משום כל הנכנסים והיוצאים לעומת הסיפא, שם אינו יכול למחות משום קול התינוקות. מקשים הראשונים מדוע הגמרא לא מקשה מה ההבדל בין קול הנכנסים והיוצאים שיכול למחות לבין קול הפטיש שאינו יכול למחות? הרשב"א הרמב"ן והר"י מגאש מתרצים שאין יכולת למחות בשכנו מלהרעיש ולכן לא יכול למחות מחמת קול הפטיש, וכוונת המשנה שיכול למחות בחנות שבחצר הוא מחמת ריבוי הדרך שרבים מסתובבים בחצר וההסתובבות שלהם מפריעה ומאריכה את הדרך לדיירי החצר, אך לא מחמת הקול שהם יוצרים. מרש"י (שם כא. ד"ה סיפא ) משמע שיש חילוק בין הגורם המשמיע את הקול, כשהוא משכן הגר במקום, אי אפשר למחות. ואלו בקול הבא מחמת אחרים, אפשר למחות. המרדכי (שם אות תקי"ב) מחלק בין מקום היווצרות הקול, אם הוא נעשה בחצר השותפים, יכול למחות, אך אם הוא נעשה מתוך ביתו אינו יכול למחות. המאירי מתרץ שיש חילוק בין דבר שרגילים לעשותו בביתו כגון לייצר כדים וכדו' שבזה לא יכול לטעון על נזק רעש, לבין דבר שהרגילות לעשותו בחוץ כגון למכור שבזה הרגילות לצאת ולמכור בשוק. הרמב"ם (שכנים ו' י"ב) והשולחן ערוך (חו"מ סימן קנ"ו ב') כתבו שאפשר למחות בשכנו מלהרעיש בקול, והמשנה עוסקת בציור שהמזיק החזיק לעשות רעש במשך זמן מה, ובקול הנובע משכן הגר במקום יש חזקה, ואינו יכול למחות ב., אך בקול שבא מחמת אחרים (נכנסים ויוצאים) אין היווצרות של חזקה. לפי הרמב"ם ושו"ע אפשר למנוע משכן לעשות רעש, אך אם החזיק בדבר אי אפשר למנוע זאת ממנו, ואלו לסייעת הרשב"א והרמב"ן ולשיטת המרדכי אי אפשר למנוע מאדם לעשות רעש בתוך ביתו. אך כל המחלוקת בין הרמב"ם לשא"ר נכון רק בשימושים שהמזיק יכול להימנע מהם ללא שזה יבטל את עיקר השימוש בביתו. אי אפשר לדרוש מאדם לבטל את עיקר דירתו בטענה שהשימוש שלו מונע דירה משכנו. בברכה, הרב מרדכי גרוס.