לאחרונה התחלתי לקיים את מה שכתב הרב אליעזר מלמד שצריך ללמוד 6 שעות בשבת. 1) האם זה מדרבנן או דאוריתא (כי אם יש לי ספק אם כבר למדתי מספיק אז זה לקולא. .) 2) האם זה לכל השיטות או שיש שיטות מקילות יותר? כי יש שבתות שאני לא מסוגל כמו למשל שבת שבה אנו מתארחים ויש ארוחות מאוד ארוכות כך שאי אפשר ללמוד מספיק גם אם למדתי בכל הזמן הפנוי. 3)אם עשיתי זאת שלוש שבתות ובסוף מסתבר שיש דעה מקילה יותר האם אני צריך התרת נדרים?כי קיבלתי על עצמי את זה בגלל שחשבתי שזה עיקר הדין. האם אפשר להחשיב זאת כנדר טעות?

לשואל, שלום! מי שלומד שש שעות בשבת - קדוש ייאמר לו, ואשרי חלקו בזה ובבא. מלבד שיש בזה קיום מדויק יותר לעניינה של השבת, זה משפיע על כל צורת הבית היהודי. לכן, הדברים שלהלן לא באים חלילה לערער על כך, אלא ללמוד למקרים של ספק ושעת הדחק כפי שתיארת. הגמרא בפסחים סח ע"ב הדנה ב"חציו לה' וחציו לכם" מביאה פסוקים, אך הרמב"ם (הל' שבת פ"ל ה"י והל' יום טוב פ"ו הי"ט) לא הביא אותם, ונראה מדבריו שהפסוקים הם אסמכתא בלבד. מעבר לכך, נראה שאין חובה למדוד במדויק את החציו לה' וחציו לכם. ראה לשון הרמב"ם בהל' יו"ט פ"ו הי"ט: "אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו, אלא כך היא הדת: בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה". כללית יש כאן חלוקה לשני חצאים, אבל מסתבר ש"חוזרין לבתיהם ואוכלין" שבחצי הראשון יימשך יותר זמן מתפילת המנחה שבחצי השני, וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ה סי' קנב) שאין חובה לחלק את היום בשווה (והביא ראיה מהנהוג בראש השנה שהתפילה מתמשכת אל מעבר לחצות היום). בכלל, ממה שעיינתי בראשונים ובפוסקים בעניין זה לא מצאתי שהזכירו פירוט של שעות ודקדוק בחשבונות. מה שכן הוזכר במפורש כחיוב הוא לקבוע ביישוב זמן מסוים ללימוד תורה ציבורי, ולאחר שנקבע אסור לקבוע את זמן הסעודה לאותה שעה, וחז"ל אסרו אפילו ללמוד תורה בבית בנושאים אחרים על חשבון שעת בית המדרש (עיין שבת פט"ז מ"א, גיטין לח ע"ב, ושו"ע או"ח סי' רצ ס"ב). לעניין התרת הנדרים, באופן כללי מי שקיבל על עצמו דבר מפני שחשב שהוא חובה והתברר שאינו חובה אינו צריך התרה (שו"ע ורמ"א יו"ד סי' ריד ס"א). אך כאן באופן כללי קביעת העתים לתורה בשבת ובכלל היא חובה, ורק על שמירת המינון המדויק יש לדון. אני ממליץ מאוד שתמשיך להקפיד על שש שעות לימוד, ולו רק כמנהג טוב, ובכל זאת תוכל להפחית משעות הלימוד בשבתות שבהן אתה מתארח וכדומה. מי שנוהג במנהג מסוים, ורק מדי פעם בשעת צורך אינו נוהג בו, לא זקוק להתרת נדרים (דגול מרבבה ביו"ד שם).