- תורה, מחשבה ומוסר
- עקרונות בקיום מצוות
219
שאלה
בס"ד לק"י
שלום כבוד הרב.
לאחרונה נאס"א פרסמו שהם מתכוננים להתחלת היישוב של מאדים, וזה העלה בי הרבה שאלות ותהיות-האם הלכות ישראל תקפות שם?
אני יודע שזה נשמע מצחיק, אבל לא רחוק היום שבני אדם ינחתו ויגורו שם, וביניהם יכולים להיות גם יהודים...
אז השאלה שלי היא איך מקיימים את המצוות שם?
מתי שבת נכנסת? לאיפה מתפללים? כל כמה זמן צריך להתפלל? איך חוגגים חגים ומועדים?
זה פשוט כל כך מוזר לי, וקיוויתי שתוכל לעזור לי לארגן את המחשבות...
תודה ושבת שלום!
תשובה
לשואל, שלום!
לגבי המצוות שאינן תלויות בזמן או בארץ ישראל, אין ספק שהן נוהגות בכל מקום בעולם. לגבי המצוות התלויות בזמן אכן מציאות זו מעוררת שאלה קשה ומעניינת. אין עליה מקורות קדומים מפורשים ו"מסורת פסיקה".
על שאלה דומה, קיום מצוות במעבורת חלל, נכתב ספר בשם "אִם אֶסַּק" ("אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה", תהלים קלט, ח), מאת הרב לוי יצחק הלפרין, ומסקנתו (עמ' 82-83) שכל המצוות התלויות בזמן אינן נוהגות מן התורה בחלל, אך מדרבנן יש להמשיך לקיים אותן על פי זמני היום והלילה במקום שממנו המריאה המעבורת. כמובן, הנחיה זו תיצור אבסורד כאשר יבואו למאדים שני אנשים במעבורות שונות וכל אחד יחשב את הזמנים בצורה אחרת.
סברה אחרת כתב הרב יואל בן נון, שבמקומות שבהם אין זריחה ושקיעה יש ללכת על פי הזמנים בארץ ישראל. במאדים אמנם יש זריחה ושקיעה, אבל אורך היממה שם ארוך בכארבעים דקות בערך בהשוואה לכדור הארץ, ונמצא שמי שיבוא לשם לימים ספורים יוכל למנות את לוח השנה בהתאם לכדור הארץ ואילו כשמדובר על מגורים קבועים התוצאה תהיה במשך הזמן שיבוש של לוח השנה. לא מתקבל על הדעת שינהג שם לוח שנה שונה שיפגר בתאריך אחרי זה שלנו, והדעת נוטה שהגרים שם יתאימו את עצמם לארץ ישראל, שהיא הקובעת היסודית בכל ענייני הלוח (עיין ברכות סג ע"א-ע"ב במעשה בחנינא בן אחיו של רבי יהושע וברמב"ם בספר המצוות, מצוות עשה קנג).
השאלה של כיוון התפילה לכאורה פשוטה יותר, על פי הברייתא בברכות ל ע"א: "סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות - יכוין לבו כנגד אביו שבשמים, שנאמר והתפללו אל ה'. היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר: והתפללו אליך דרך ארצם. היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים... היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש... היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים". למדנו מכאן שכיוון התפילה הוא כללי ולא מדויק, ואם כן ניתן להוסיף: "היה עומד בכוכב אחר - יכוון את לבו כנגד כדור הארץ". אך מבחינה מעשית יהיה קשה לבצע זאת, מאחר שסיבוב שני הכדורים על צירם וסביב השמש אינו מתואם, וכך יהיה צורך בכל תפילה לחפש מחדש היכן כדור הארץ כעת (אולי גם יש חשש מראית עין של עבודה זרה בתפילה מתמדת לכיוון כוכב). מסתבר, אפוא, שעדיף לנהוג כמי שאינו יכול לכוון את הרוחות ולכוון את לבו כנגד אביו שבשמים ותו לא.
כאמור, אלו מחשבות ראשוניות, ויש להניח שאם וכאשר השאלה תהיה מעשית היא תעלה על שולחנם של גדולי הפוסקים "ותשועה ברוב יועץ".