התכוונתי עד איפה לתת.. הרבה פעמים אני מקריב מהזמן שלי ומפסיד כספים ומפסיד זמן יקר! על מאמץ כדי לעזור לאנשים בזמן שידוע לי באופן מובהק שאם אני הייתי בצד השני לא היו נותנים לי את מה שאני נותן, ושוב, כמו שאתה אומר אני לא נותן כדי לקבל בחזרה באמת כי אני רוצה לקיים את המצווה. השאלה היא איפה עובר הגבול? אם אני צריך לאהוב אחרים כמו שאני אוהב את עצמי משמע שאני אחלוק גם את הבית שלי עם אחרים? את המשכורת שלי עם אחרים? עד היכן הקיום של המצווה?

כאשר מדובר על עני שאין לו אנו מחוייבים לתת לו, אך אני מניח שאתה עוסק באנשים שיש להם ואינם מוגדרים כעניים אלא שזה מועיל להם. לגביהם אין חובה לתת אלא זו מצווה של חסד, ובכך עליך ללכת באופן בריא לפי הרגשותיך ולתת עד המידה שבה אתה מרגיש שאתה עדיין נותן בשמחה ולא מרגיש 'מנוצל' כדבריך.