האם צריך לקיים את "ואהבת לרעך כמוך" גם כאשר הצד השני לא אוהב אותי כמו שהוא אוהב את עצמו? אני מוצא שאני תמיד נותן מעצמי הרבה לאחרים מתוך מצב שאני שם את עצמי במקומם וככה הייתי רוצה לקבל אם הייתי עומד במקומם. אבל שוב ושוב אני מוצא שכשאני צריך מהצד השני עזרה אני מקבל הפניית עורף. אני באמת לא נותן בשביל לקבל, אבל בחברה כמו שלנו מאוד קשה ליישם את זה כשכולם דואגים רק לעצמם ואף פעם לא מזדהים עם הצד השני. זה קשה כל הזמן להיות נדיב ולתת ולהרגיש רק מנוצל.

לאהוב מישהו כדי לקבל בחזרה פירושו לאהוב את עצמי ולא את רעי. ואהבת לרעך פירושו לאהוב את השני באמת, פשוט לא כי הוא אדם, יציר כפיו של הקב''ה, ואפילו יהודי קדוש כמוני. נכון שיותר טבעי לאהוב את מי שאוהב בחזרה, אך כיהודים בעלי מוסר גבוה נצטווינו לעבוד על מידותינו ולאהוב אפילו את אלו שאינם נותנים בחזרה, וכידוע החסד הכי גדול, הנקרא 'חסד של אמת' הוא ללוות את המת, זהו חסד אמיתי כי המת ודאי לא יחזיר לנו טובה. אל תרגיש מנוצל. תרגיש נותן! זו זכות טמעלה עצומה שצריכה לשמח מאוד את הנותן. שנזכה תמיד להיות רק מן הנותנים ולא מן הזקוקים לקבל, הרב יאיר וסרטיל