שלום, אני לוקח תרופות, ואחת מתופעות הלוואי היא ישנוניות. אני מתקשה לקום בבוקר ולהשכים לשחרית מפני כשאני קם אני מטושטש לגמרי, וכל שינה פחות מ-10-12 שעות אינה מספקת ואני לא מתפקד במהלך היום. בשביל לקום לשחרית בבית הכנסת אצטרך ללכת לישון בין 6-8 בערב, דבר שלא הגיוני כל כך אם רוצים לנהל סדר יום שכולל עוד דברים מלבד תפילות. האם אוכל להמשיך להתפלל שחרית בחדרי?

שלום וברכה! בפוסקים מופיע שאדם חולה, או אף מי שאינו חולה ממש אבל הוא חלש, אינו צריך להתאמץ כדי להתפלל במניין, אלא הוא רשאי להתפלל ביחידות (משנ"ב צ', כט). ממילא, במצב שאתה מתאר, אין עליך חיוב לקום לתפילה בציבור כאשר עדיין לא ישנת כל צרכך ואתה חלש באופן הפוגע בתיפקוד שלך. האם עליך להקדים לישון, על מנת שתוכל לקום עירני בזמן תפילת הציבור? ראשית, על פי הנתונים שאתה מציג, על מנת לקום עירני לתפילת שחרית עם הציבור עליך להקדים לישון עוד לפני זמן ערבית בעונת הקיץ. ממילא, ודאי שאין לנהוג כך, שכן עדיף שתתפלל ערבית ושחרית ביחידות, מאשר שתפסיד לגמרי קריאת שמע ותפילת ערבית בשביל להרוויח תפילת שחרית בציבור. אך גם בחורף, שאז אתה יכול בעיקרון ללכת לישון לאחר ערבית ולהתעורר לשחרית, נראה שאינך מחוייב לישון מוקדם כל כך רק כדי שתוכל להתפלל בציבור, שכן אין אדם נדרש לעשות מאמץ גדול ולשנות את אורחות חייו באופן לא נורמלי כדי להתפלל בציבור. כך למשל, אדם אינו צריך לטרוח ללכת מרחק רב לצורך תפילה בציבור, ומי שגר במקום שאין בו מניין אינו נדרש להחליף מקום מגורים כדי שיזכה להתפלל בציבור (עיין שו"ע צ', סעיפים ט, טז, ומשנ"ב נב). (יש להבהיר, שהדיון הוא לגבי השכמה לתפילה במניין. אולם מלבד זאת יש גם את עניין זמן קריאת שמע ותפילה, שהוא חמור יותר. אם גם בעניין זה יש לך קושי לקום בזמן, יש לברר עניין זה בנפרד.)