שאלתי שאלה אך לא הבנתי את התשובה העקרונית של הרב, אני מצטער על הטורח, אבל אשמח אם הרב יענה: א.שאלתי מהו הקריטריון שקובע מתי מפנים יישוב/יוצאים לכיבוש ירדן לדוג’, הרב ענה שהבדיקה צריכה להיות האם המדינה מוכנה או שהיא צריכה לעבור תהליך מסויים עד למוכנות. אך לא הבנתי את הקריטריון העקרוני מפני שיש שיגידו שגם עד להחזקת גוש קטיף ע"י המדינה נדרשית מהלכים שונים ושכרגע אין באפשרותנו להחזיק בחבל ארץ זה, וההוכחות הבטחוניות בידם. (מה גם שאלו הטוענים את זה הם אנשי הצבא והביטחון) אני מחפש את המדד העקרוני לעניין- מתי כן נאלץ לפנות עפ"י התורה. (אני יוצא מתוך הנחה שיש מצב כזה, גם מהסיבה שאין פסק לצאת ולכבוש את ירדן וגם מתוך ההגיון שלא ייתכן שמדינת תילחם עד חיילה האחרון וחייהם התקינים של אזרחיה על שטחי הארץ) אשמח לדעת את העקרון ואת המקורות אליו. א. כמו"כ הרב כתב שמהלך של סירוב המוני יכול למנוע את הפינוי, ושאלתי בנושא הזה היא האם אין כאן התרה לצד השמאלי של המשרתים בצבא שיסרבו עפ"י מצפונם לשרת בשטחים וע"י כך ייתכן שייגרם אבדן גדול גם לשטחים אלו עצמם וליכולת החזקתם על ידינו, וגם ח"ו לחיי אדם. תודה רבה

קשה לי להאריך ועל כן אכתוב בקיצור נמרץ. א) כשיש אפשרות להחזיק בשטח משטחי ארץ ישראל חייבים לעשות זאת. במצב של אונס, שבו אין כל אפשרות להחזיק בשטח, צריך לסגת. אם יהיו דעות שונות בניתוח המציאות האובייקטיבית, יגזרו מזה גם דעות שונות בהלכה. כאשר טוענים שאין אפשרות להחזיק בשטח משטחי א"י מסיבות פוליטיות או מוראליות, אזי כל הטוענים כך צריכים לעשות הכל כדי לשנות את המצב הפוליטי והמוראלי, ולא להפך - להחריף את המצב הפוליטי והמוראלי. ובכל אופן במצב כזה ההתנגדות לנסיגה מחזקת את המצב הלאומי ומקיימת את ההלכה. ב) מעולם לא כתבתי את מה שייחסת לי. אני גם מסופק אם אכן סירוב המוני יכול להכריע את הכף ולמנוע את הנסיגה. העמדתי את דבריי על האמת, שכל אדם מחויב לה, ולא על התוצאות שסירוב יגרום. (כל האיומים של השמאל כבר בוצעו על ידו במשך עשרות שנים באופן גלוי וסמוי. אינני רואה בזה סיכון ריאלי לקיום הצבא או ליכולת התיישבותנו ביש"ע. איומים קיימים, אבל לא מסירוב מצד השמאל). בתפילה לגאולה שלמה במהרה בימינו