מה הדין במי שבירך בסעודה על פרי וכדו’ שהוא קינוח ואינו נפטר בברכת המוציא. ואז יצא מן הבית לצורך משהו (ונשארו סועדים אחרים ליד השולחן) באופן שיכול להמשיך סעודתו. האם יצטרך לברך שוב על הפרי כשירצה לאוכלו, או שמא כשם שקביעות מקומו מועילה לפת ולכל הבא מחמת הסעודה, כך תועיל גם להמשך אכילת הפרי

ב"ה שלו-ם וברכה מובא בשולחן ערוך(אורח חיים קע"ח, ב'):" חברים שהיו יושבים לאכול ויצאו...אם הניחו שם מקצתן חוזרים למקומם וגומרין סעודתן ואינם צריכים לברך שניה...וכן אם היו מסובין לשתות או לאכול פירות...". מבינים רוב הפוסקים שהשארת מקצתם מועילה גם למקרה שנקבצו מראש לשתות או לאכול פירות. לכן לגבי שאלתך אם רק היוצא אכל פירות אז השארת מקצת המסובים לא מועילה אלא אם כן כמה אכלו פירות וחלק מהם נשארו. בברכה הרב חגי בר גיורא