1. האם ניתן להחשיב הוצאות לחתונה כמעשר? 2. האם המתנות הכספיות מחויבות במעשר? 3. איך להתחשב בהם כאשר חלק מהחתונה משולם ע"י הזוג המתחתן?

שלום 1+3. אדם המתקשה במימון הוצאות החתונה של עצמו יכול להשתמש לשם כך במעות מעשר כספים וכמו"כ רשאים הורים לממן את נישואי ילדיהם ממעות מעשר כספים. 2. כן. שיש להפריש מעשר כספים מממון שהזוג קיבל לחתונה, אבל מחפצים / מתנות אינו צריך להפריש. הרחבה ומקורות כהקדמה נציין שמצות מעשר כספים נכללת במצות צדקה ומגדירה אותה כפי שפסק השו"ע (יו"ד סי' רמ"ט סע' א'): שיעור נתינתה (של הצדקה), אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצוה מן המובחר; ואחד מעשרה, מדה בינונית; פחות מכאן, עין רעה". למדנו מדברי השו"ע שמי שנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה. 1+3. בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט' סימן א' פרק ד') כתב "אפשר להורות להתיר להוציא כסף המעשר עבור...הוצאת נשואיו כסידור דירה רהיטים מלבושים וכדומה. ואפילו אם יש לו כסף אחר בלעדי זה..." אלא שסייג קצת את דבריו "דאם נותן בלי התחייבות ורק מתוך רצון טוב יכול בכל גוונא לתת מכסף מעשר, ואם נותן מתוך התחייבות (שהתחייב לתת כספי מעשר) צריך שיהא דעתו על כך בשעת ההתחייבות ואם לא כן לא יוכל בכה"ג לתת אח"כ עבור כך מכסף מעשר". וכן בשו"ת אבני ישפה (ח"ז סי' ק"ב אות ה') כתב "כיון שהוא צריך להוציא עשרות אלפי דולרים שהוא למעלה מיכולתו הוי כמו שאין לו פרנסת עצמו (עיין יו"ד סי' רנ"א סע' ג') וממילא בזמן כזה הוא פטור לגמרי ממעשר כספים". אדם שאין לו לצרכי עצמו פטור מלתת מעשר עני כפסק הרמ"א שם, וממילא אדם הזקוק להוציא הוצאות מרובות עבור החתונה נחשב כאדם שאין לו מספיק צרכי עצמו. וכן האריכו בנושא זה ב"כתר" - מחקרים במשפט וכלכלה על פי התורה (חלק ו', שנת תשס"ח סי' נ"ח) וכתבו להתיר. מנגד האגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קי"ב ד"ה והטענה הב') כתב "דאף שהוא דבר מצוה דשמחת חתן וכלה לא עדיף זה מכל המצות שאיתא ברמ"א סעיף א' שם שאין לעשות ממעשר שלו שום דבר מצוה". ועל כן יש למקום להדר בדבר אם אפשר. באופן כללי נציין שראוי לנהוג בצניעות ובפשטות בנוגע להוצאות החתונה ולא להוציא לשם כך הוצאות מופרזות. הוצאות מיותרות אין להם מקום לא בצד החינוכי ולא בצד ההלכתי כדי שיוכלו להחשב כמעשר כספים של ההורים. 2. המצוה לתת מעשר כספים חלה על כל כסף שמגיע לאדם בין שהרויח בשכרו כמשכורת בין שירש מקרובו ובין שניתן לו במתנה. אך הורים שנתנו לבנם או לבתם כסף לצורך קניית דבר מה כגון: שמלה או מכשיר חשמלי אין צורך להפריש מן הכסף מעשר כיון שההורים נתנו לילדם חפץ ולא כסף אלא שהוא זה שקנה אותו. הוא הדין אם ההורים עוזרים לילדיהם בקניית דירה. (שו"ת משנה הלכות ח"ז סי' קכ"ז). וכן הובא בענין מתנות חתונה בקונטרס מילי דבי הילולא (לרב מרדכי גרוס, פכ"ח אות ג') וכן כתב בשו"ת ודרשת וחקרת (לרב אהרון יהודה גרוסמן ח"ד סי' ל"ד). מזל טוב