ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם א-ל-הים דרך ארץ פלשתים, כי קרוב הוא, כי אמר וגו'. (י"ג,י"ז),

כי קרוב הוא. (שם).

ויסב א-ל-הים וגו', וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים (י"ג, י"ח).

ויקח משה את עצמות יוסף עמו, כי השבע השביע את בני ישראל לאמר, פקד יפקד אלקים אתכם, והעליתם את עצמֹתי מזה אתכם. (י"ג, י"ט).

וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחֹתם הדרך, ולילה בעמוד אש להאיר להם, ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם, ועמוד האש לילה, לפני העם, (י"ג, כ"א-כ"ב).

וידבר ה' וגו'. דבר אל בני ישראל, וישובו ויחנו לפני פי החירֹת, בין מגדֹל ובין הים, לפני בעל צפון, נכחו תחנו על הים (י"ד, א-ב).

ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים, וירדֹף אחרי בני ישראל, ובני ישראל יצאים ביד רמה. (י"ד, ח).

וירדפו מצרים אחריהם, וישיגו אותם חנים על הים, וגו'. ופרעה הקריב וגו'. וייראו מאד, ויצעקו בני ישראל אל ה'. (י"ד, ט-י').

ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים, לקחתנו למות במדבר, מה זאת עשית לנו, להוציאנו ממצרים. הלא זה הדבר וגו', כי טוב לנו עבוד את מצרים ממתנו במדבר. (י"ד, י"א-י"ב).

ויאמר משה אל העם אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה', אשר יעשה לכם היום, כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. ה' ילחם לכם, ואתם תחרישון. (י"ד, י"ג-י"ד).

ואמר פרעה לבני ישראל, נבוכים הם וגו'. וחזקתי את לב פרעה, ורדף אחריהם, וגו'. וירדפו מצרים אחריהם, וישיגו אותם חנים על הים וגו'. ופרעה הקריב וגו', וייראו מאד ויצעקו וגו'. ויאמר משה אל העם אל תיראו וגו'. (י"ד, ג' ד' ט' י' י"ג).

ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו. (י"ד,ט"ו).

ואני הנני מחזק את לב מצרים, ויבאו אחריהם וגו'. וידעו מצרים כי אני ה', בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו. (י"ד, י"ז-י"ח).

וידעו מצרים כי אני ה', בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו. (י"ד,י"ח).

ויסע מלאך ה-א-ל-הים ההלך לפני מחנה ישראל, וילך מאחריהם, ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם. ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל וגו', ולא קרב זה אל זה כל הלילה. (י"ד, י"ט-כ').

ויסע מלאך וגו'. ויבא בין מחנה וגו'. ויט משה את ידו וגו'. (י"ד, י"ט – כ'- כ"א).

ואתה הרם את מטך, ונטה את ידך על הים ובקעהו, וגו'. (י"ד , ט"ז).

ויט משה את ידו על הים, ויולך ה' את הים, ברוח קדים עזה כל הלילה, וישם את הים לחרבה, ויבקעו המים. (י"ד, כ"א).

ויהי באשמרות הבקר, וישקף ה' אל מחנה מצרים, בעמוד אש וענן, ויהם את מחנה מצרים. (י"ד, כ"ד).

ויסר את אופן מרכבותיו, וינהגהו בכבדות וגו'. (י"ד, כ"ה).

ויאמר ה' אל משה, נטה את ידך על הים, וישֻבו המים על מצרים, על רכבו ועל פרשיו. ויט משה את ידו על הים, וישב הים לפנות בקר לאיתנו, וגו'. (י"ד, כ"ו-כ"ז).

ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, והמים להם חמה מימינם ומשמואלם. (י"ד, כ"ט).

ויושע ה' ביום ההוא, את ישראל מיד מצרים, וירא ישראל את מצרים מת, על שפת הים. וירא ישראל את היד הגדולה, אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו. (י"ד, ל'-ל"א).

אז ישיר משה ובני ישראל, את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר. (ט"ו, א').

אז ישיר משה ובני ישראל וגו', סוס ורוכבו רמה בים. (ט"ו, א').

עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה א-לי ואנוהו, א-ל-הי אבי וארוממנהו. (ט"ו, ב').

ה' איש מלחמה, ה' שמו. (ט"ו, ג).

ה' איש מלחמה ה' שמו. מרכבות פרעה וחילו, ירה בים, ומבחר שלישיו טובעו בים סוף. ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב. (ט"ו, ג'-ו')

וברוח אפיך נערמי מים, נצבו כמו נד נוזלים, קפאו תהומות בלב ים: אמר אויב ארדוף אשיג וגו', אריק חרבי וגו' (ט"ו, ח-ט).

נטית ימינך תבלעמו ארץ. נחית בחסדך עם זו גאלת, נהלת בעזך, אל נוה קדשך. (ט"ו, י"ב- י"ג).

נחית בחסדך עם זו גאלתה, נהלת בעזך אל נוה קדשך. (ט"ו, י"ג).

שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת. אז נבהלו וגו', נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד וגו'. עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. (ט"ו, י"ד – ט"ז).

תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך. (ט"ו, י"ז).

ה' ימלוך לעולם ועד. (ט"ו י"ח).

כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים, וישב ה' עליהם את מי הים, ובני ישראל ביבשה בתוך הים. (ט"ו, י"ט).

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה, ותצאנה וגו'. ותען לה מרים שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים. (ט"ו, כ'-כ"א).

ויסע משה את ישראל מים סוף, וגו'. (ט"ו, כ"ב).

ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם, על כן קרא שמה מרה. וילונו העם על משה לאמר מה נשתה. (ט"ו, כ"ג).

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' א-ל-היך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רפאך. (ט"ו, כ"ו).

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' א-ל-היך וגו', כי אני ה' רופאיך. (ט"ו, כ"ו).

ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' א-ל-היך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת כל חקיו וגו'. (ט"ו, כ"ו).

ויבאו אֵילִמה, ושם שתים עשרה עינֹת מים, ושבעים תמרים, ויחנו שם על המים. (ט"ו, כ"ז).

ויסעו מאילִם, ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין, אשר בין אילים ובין סיני, בחמשה עשר יום לחדש השני, לצאתם מארץ מצרים. וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר. (ט"ז, א-ב).

ויאמרו אליהם בני ישראל, מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים, בשבתינו על סיר הבשר, באכלנו לחם לשֹבע, כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה, להמית את כל הקהל הזה ברעב. (ט"ז, ג).

ויאמר ה' אל משה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, וגו'. (ט"ז, ד').

והיה ביום הששי, והכינו את אשר יביאו, והיה משנה, על אשר ילקטו יום יום. (ט"ז, ה').

ויאמר משה ואהרון, אל כל בני ישראל, ערב וידעתם, כי ה' הוציא אתכם מארץ מצרים. ובקר וראיתם את כבוד ה'. וגו'. (ט"ז, ו-ז).

ויאמר משה אל אהרון, אמר אל כל עדת בני ישראל, קִרבו לפני ה', כי שמע את תלונותיכם. ויהי כדבר אהרון אל כל עדת בני ישראל, ויפנו אל המדבר, והנה כבוד ה', נראה בענן. (ט"ז, ט-י).

וילקטו אתו בבקר בבקר, איש כפי אכלו, וחם השמש ונמס. (ט"ז, כ"א).

ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר, וירֻם תולעים ויבאש, ויקצוף עליהם משה. ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה, שני העמר לאחד וגו'. ויאמר אליהם משה, הוא אשר דבר ה', שבתון שבת קדש לה' מחר, את אשר תאפו אפו, ואת אשר תבשלו בשלו, ואת כל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבקר. ויניחו אותו עד הבקר, כאשר צוה משה, ולא הבאיש ורמה לא היתה בו. ויאמר משה, אכלוהו היום, כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה. ששת ימים תלקטוהו, וביום השביעי שבת לא יהיה בו. (ט"ז, כ'-כ"ו).

ויאמר אליהם, הוא אשר דבר ה', שבתון שבת קדש לה' מחר, וגו'. (ט"ז, כ"ג).

ראו כי ה' נתן לכם את השבת, על כן הוא נותן לכם ביום הששי לחם יומים, שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקומו, ביום השביעי. (ט"ז, כ"ט).

ויקראו בית ישראל את שמו מן, והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפיחת בדבש. (ט"ז, ל"א).

ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם, על פי ה', ויחנו ברפידים, ואין מים לשתות העם. (י"ז, א').

וירב העם עם משה, ויאמרו, תנו לנו מים ונשתה, ויאמר להם משה מה תריבון עמדי, מה תנסון את ה'. ויצמא שם העם למים, וילן העם על משה וגו'. ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה וגו'. ויאמר ה' אל משה עבֹר לפני העם, וקח אתך מזקני ישראל, ומטך אשר הכית בו את היאֹר קח בידך והלכת. (י"ז, ב-ה).

הנני עומד לפניך על הצור בחורב, והכית בצור, ויצא ממנו מים ושתה העם (י"ז, ו).

ויקרא שם המקום, מסה ומריבה, על רִיב בני ישראל, ועלן נסותם את ה' לאמר, היש ה' בקרבינו אם אין. (י"ז, ז).

ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים, וצא הלחם בעמלק. מחר אנכי נצב על ראש הגבעה, ומטה הא-ל-הים בידי. (י"ז, ט).

והיה כאשר ירים משה ידו, וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו, וגבר עמלק. (י"ז, י"א).

וידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו, וישב עליה, ואהרן וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד, ויהי ידיו אמונה, עד בא השמש. (י"ז, י"ב).

וידי משה כבדים ויקחו אבן וגו', ויהי ידיו אמונה עד בא השמש. (י"ז, י"ב).

ויאמר ה' אל משה, כתֹב זאת זכרון בספר, ושים באזני יהושע, כי מחֹה אמחה את זכר עמלק, מתחת השמים. (י"ז, י"ד).

ויאמר כי יד על כס י-ה, מלחמה לה' בעמלק, מדֹר דֹר. (י"ז, ט"ז).