תרומת מחצית השקל | הרב דב בערל וויין | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

גילה בת רחל

713

2 דק' קריאה

שבת הזאת היא שבת פרשת שקלים. פרשת שקלים עוסקת בכסף, בחובה שלנו לתרום בכל שנה מחצית השקל לתחזוקת בית המקדש בירושלים.
בתלמוד מסופר שמשה רבנו ראה בהר סיני מטבע עשוי אש. תמיד חשבתי שהסמליות של דברי חז"ל טמונה בעובדה שהאש משמידה ומרפאה, שורפת ומחממת. אש מבוקרת היא מרכיב יסוד בחיים שתורם לנוחות של האדם ולקידום הציוויליזציה האנושית. אמנם כאשר לא משגיחים על האש ולא מרסנים אותה, כפי שהאירועים האחרונים באוסטרליה ובקליפורניה הוכיחו, היא עלולה להרוג באכזריות ולהרוס רכוש רב.
תכונה זו ישנה גם לכסף. אם משתמשים בו בתבונה הוא משמש לטוב בעולם הזה. אך כאשר הוא נתפס כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי להגיע למטרות טובות יותר, יש לו כוח הרסני מאוד. הוא הופך לתאווה שמקיפה הכול ומכלה הכול ובסופו של דבר מצדיקה התנהגות בלתי מוסרית כגניבה, מרמה ואפילו רצח. הכסף, כמו האש, הוא חיוני לחיי האדם ולשגשוג החברה, אך כמו האש הוא דורש ריסון, מיקוד והבנה עמוקה של הכוחות ההרסניים שאורבים בתוכו, אם לא רותמים אותם ומרסנים אותם כראוי.
מטבע האש שראה משה בסיני מייצג את האזהרה הברורה, ולכן אפילו היום, כאשר המצווה לתרום מחצית השקל למקדש עדיין איננה רלוונטית, הלקח המוסרי שעומד מאחוריה בוודאי מדבר לליבנו ומתייחס לקושי הכלכלי שפוקד אותנו כעת.
דרכי האלקים נסתרות, אבל איכשהו הן תמיד צודקות. אין לי תשובה לשאלה מדוע כל כך הרבה יהודים נפלאים שהיו הבסיס לצדקה היהודית בכל העולם צריכים לפתע להתמודד עם דרגות שונות של קושי או חורבן כלכלי. אין לי תשובה הגיונית שתסביר מדוע השווקים האיכותיים בעולם איבדו מחצית מערכם בפרק זמן כה קצר. אין גם תשובה הגיונית לשאלה איך ברנרד מיידוף היה מסוגל לגנוב 50 מיליארד דולר מאנשים חכמים, פיקחים ומצליחים ותחת ההשגחה, לכאורה, של גופי פיקוח שבדקו אותו ולא הבחינו בשום דבר חריג.
שוב אנחנו רואים כיצד בני האדם עושים תוכניות, ובשמים יש תוכניות אחרות. כעת הכסף ממלא תפקיד מתון יותר בחיינו. הוא כבר לא מטרה כשלעצמה - צבירת עושר למען העושר עצמו. הכסף ירד עכשיו לדרגת מצרך נחוץ שמאפשר לנו להשיג מזון, מחסה, טיפול רפואה ושאר דברים שבאמת חיוניים לחיים. מטבע האש חוזר לרדוף אותנו ואפילו להתגרות בנו. מה שחשנו שמובטח לנו בעתיד חשוף עכשיו לחוסר יציבות, ואי אפשר לסמוך עליו עוד. מסתבר שאת מטבע האש צריך להחזיק בזהירות, עם כפפות מגן ועם תכלית קדושה. וגם אז אין ערבויות.
חכמי התלמוד אמרו גם שכאשר יש אסון כללי, מלאך החורבן, המשחית, כבר אינו מבחין בין צדיקים לרשעים. האמת הזאת בוודאי נכונה באסון הנוכחי. גם צדיקים שהקדישו את משאביהם הכספיים כדי לעזור לזולתם, למוסדות תורניים ולעם היהודי בכלל סבלו הפסדים מחרידים. היכולת שלהם לתמוך באחרים נפגעה קשות. זה חלק מהבלתי ידוע שמתרחש לנגד עינינו ממש. האש של המטבע משתוללת בכל עוצמתה ומכלה כל מה שנקרה בדרכה, טוב, רע ואדיש.
למרות זאת, פרשת שקלים תמיד באה ביחד עם חודש אדר. במשנה נאמר כי בא' באדר היו מכריזים על גביית תרומת מחצית השקל. חודש אדר, כידוע לנו מסיפור פורים, שהוא שיאו של החודש הזה, הוא חודש של מהפכים מפתיעים בגורל ובנסיבות. על אף שלא סביר שתחול תפנית כלכלית לטובה בעתיד הנראה לעין, עלינו לזכור שבחיים הכול אפשרי, גם אם בלתי סביר.
אמנם, יתכן שיידרש לנו זמן-מה להפנים את מסר מטבע האש, ולכן לא יחול בקרוב שיפור דרמטי ומפתיע. על כל פנים, עלינו להבין שהמסר הנצחי של פרשת שקלים, לקח מטבע האש, תקף ורלוונטי לחיינו גם בימים טובים וגם בימים טובים פחות.