לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1044
אולם ישנה הקדמה של פסוק אחד לפני כל המאמרים בנושא הפסח, והיא ההודעה שהחודש הזה הוא "ראשון הוא לכם לחודשי השנה", הודעה ממנה הבינו חז"ל שיש מצוות עשה של קידוש החודש ועיבור השנה, כלומר, עריכת הלוח העברי שכל מועדי ה' תלויים בו. וכאן אנו צריכים להבין מה הקשר של מצוה זאת להקדמה למצוות השייכות להלכות הפסח?
כשנתבונן יותר בעומק נראה שיש כאן הדרכה כללית לכל תורת ישראל לקראת מה אנו אמורים לשאוף ומה היא התכלית של האדם עלי אדמות. המצוות ניתנו לנו כדי לרומם אותנו, וכשאנו מרוממים - אז יש ביכולתנו לרומם את כל ההוויה כולה. אנו אומרים בברכות: "אשר קידשנו במצוותיו" - המצוות נועדו לקדש את כל אורחות חיינו בעולם הזה, בכל מעשה ומעשה שאדם מישראל עושה הוא מקדש את החומר, ומעלה אותו למעלה רוחנית גבוהה יותר. הזמן הוא אחד מהנבראים, וכפי שהרמב"ן מגדיר הוא 'הדק שבנבראים', וגם אותו יש בכוחו של עם ישראל לקדש - 'מקדש ישראל והזמנים' - פרשו חז"ל שה' קידש את ישראל, והם יכולים לקדש אפילו את הזמן שהוא בריה שאינה ניתנת למישוש ביד.
לכן, בהתחלת הציוויים האלוקים לכלל ישראל, עוד בהיותם במצרים, ולפני מעמד הנשגב בהר סיני שניתנה התורה בפומבי לכל הציבור, ניתנה מצוה זו, שבה כלולה ההדרכה הכללית לקראת מה צועדת תורת ישראל, מהו היעד שאליו צריך להגיע והוא קידוש החומר. קדושת האדם מישראל שיכול לקדש אפילו את החומר הפחוּת, האכילה של אדם מישראל, כל עיסוקיו וכל מעשיו אם הם מכוונים לעשות את רצון ה', אזי כולם מתעלים ומקבלים מימד של מצוה. דבר זה מוצא את ביטויו גם בקורבנות - נוכרי יכול להביא קרבן עולה בבית המקדש שלנו, אבל לא קרבן שלמים, נכרי יכול להבין שישנו דבר שכולו מופשט, קרבן עולה, אבל קרבן שלמים שחלקו לגבוה וחלקו לבעלים - זה לא נתפש בהבנתו, ולכן אינו יכול להביא קרבן שלמים.
הלוואי שנזכה להיות ראויים לכך שנבחרנו להיות עם סגולה מכל העמים, ונדע לקדש את עצמנו, לרומם את עצמנו ואיתנו כל הבריאה כולה, עד שכולם ידעו ויבינו שה' אחד ושמו אחד.
עבודה שאין לה סוף
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך המזוזה שומרת עלינו?
לקום מהתחתית של התחתית
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?

מכות דף כ'
הרב אלי סטפנסקי | ל' ניסן תשפ"ה

מכות דף כ"א
הרב אלי סטפנסקי | א' אייר תשפ"ה

יום העצמאות- החזרה לארץ קודשינו בחודש אייר, מדוע?
הרב מאיר גולדויכט | ב' אייר תשפ"ה
