קידוש ה' בחיים | הרה"ג דוב ליאור | בית המדרש

מדורים
הרה"ג דב ליאור

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יוסף בן גרציה

518

2 דק' קריאה

באופן כללי ניתן לחלק את פרשתנו לשני נושאים עיקריים, הנושא הראשון מתמקד בהדרכות לכהנים - שמירת קדושתם וצורת הופעתם בעבודת המקדש, והנושא השני בהלכות מועדים, שני הנושאים שובצו בספר ויקרא בגלל הקורבנות שהכהנים היו מקריבים במועדים.
בין שני הנושאים נכתבו שתי מצוות: "לא תחללו את שם קודשי", ומצות עשה "ונקדשתי בתוך בני ישראל" - מצוות שדורשות מאדם מישראל במצבים מסוימים למסור את נפשו למען אמונתנו. היהדות אינה דת של שעשוע או בילוי, התורה תובעת מהאדם ציות מושלם לבצע את הצווים האלוקיים עד כדי מסירות נפש בנסיבות מסוימות, לדוגמא אם יהודי לא מוסר את נפשו מלעבוד עבודה זרה כשנוכרים מכריחים אותו, הוא עובר על הלאו של "לא תחללו", אומנם אין בית דין מענישים אותו היות והיה אנוס, אבל עבר על הלאו וביטל מצות עשה של קידוש ה'. ואם עשה את המעשה ברבים, אזי נמצא שחילל את ה' בציבור שזו העבירה החמורה ביותר, שלא מתכפר לו בעולם הזה עד יום מותו אפילו אם עשה תשובה. דרישה זאת של מסירות נפש, אומרת הגמרא, זו דרישה רק לגבי ישראל, נוכרי שאף הוא מצווּה שלא לעבוד ע"ז, אם מכריחים אותו - אינו מצווּה למסור את נפשו. מסירות נפש למען כבוד שם שמים, ירשו בני ישראל מעקדת יצחק, אבל אי אפשר לדרוש זאת ממי שאינו מצאצאיו.
שתי המצוות הללו הן מדרגות השיא שאדם יכול לעשות במצבים קשים למסור את נפשו עבור אמונתו. אין למצוות אלו גדרים מדוייקים כפי שמקובל בשאר מצוות, כפי שלדוגמא בשבת ישנו איסור עשית מלאכה, וישנם גדרים מדוייקים מה נקראת מלאכה וכן יש שיעורים לכמות העשייה וכן בעניין אכילה כמה אדם צריך לאכול ומה אסור לאכול. לעומת זאת בחילול ה' אין גדר מדוייק, אלא כל התנהגות של אדם שמצפים ממנו שינהג אחרת והוא מתנהג לפי חולשתו, זה נקרא חילול ה'. כפי שהרמב"ם כותב (הלכות יסודי התורה פ"ה), וכן בקידוש השם - לא רק אם אדם מסר את נפשו על אמונתו זה קידוש ה', אלא כל התנהגות של אדם בישראל שמתנהג בישרות ובאמונה ודיבורו בנחת עם הבריות, ועל כל צעד ושעל שלו רואים הבריות שיש לפניהם דמות אצילית המקרינה יושר ואהבת הבריות ועשיית חסד ואמת, מה שמביא את הרואים לכבד את התורה שחינכה אותו והביאתו למדרגה הזאת - זה נקרא קידוש ה'.
הלוואי שנזכה כולנו לקדש שם שמים בהתנהגותנו באורחות חיינו, ובזה נוסיף כח לפמליא של מעלה בבחינת מפי עוללים ויונקים יסדת עוז.