זו עצמאות זו?! | הרב חגי לונדין | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

התרחיש מוכר: אתה עייף, מותש אחרי יום עבודה ארוך, עולה על מונית, מתרווח בכיסא ורוצה לחטוף כמה דקות נמנום עד הבית. אבל לא, נהג המונית לא מתכוון לוותר לך. הוא קולט מזווית העין את הלוּק של הפרייאר התורן (כיפה+זקן = דתי-לאומי-מתנחל-בפוטנציה-לא-משנה-שאנחנו-בחיפה-עכשיו) ופוצח 'במונולוג ריצוי לקוח': 'אני אומר לך, אתם המתנחלים מה זה צודקים; זו מדינה זו? זו עצמאות זו? תראה איך אובמה מכופף את ביבי? אה?! מה אתה אומר? אה?!'.

טוב, הגמד הממלכתי (במלעיל) הקטן שנמצא אצלי באוזן דרך קבע, מיד לוחש לי: 'צריך להסביר לחתיכת סגולת ישראל הזו שהוא צריך להתבייש. שעצם זה שאנו במדינה משלנו, עם צבא משלנו - זה כבר נס גדול. ואם סבא שלו היה חולם שהנכד שלו יהיה במדי צה"ל הוא היה בוכה מהתרגשות; אה?! מה אתה אומר? אה?!'

אבל כאן מגיעה מחשבה שנייה. ואיתה הכאב, נשיכת השפתיים והשתיקה. איך ייתכן שזו התחושה שעימה מסתובבים כל כך הרבה יהודים טובים? הרי יש לנו ב"ה מדינה, צבא, הכלכלה פורחת, התורה פורחת. מרחק שנות אור מפלנטת אושוויץ. שישים ושתיים שנה אחרי, למה עדיין רבים בינינו מסוגלים לשאול: 'זו עצמאות זו?!'

התשובה פשוטה: מפני שהם צודקים, לפחות חלקית. הגמרא במסכת ברכות (ט, א) מספרת כי פרעה תבע ממשה רבנו שבני ישראל ייצאו ממצרים כבר בליל י"ד ניסן (מדרש שהונצח בפזמון רב-ההשראה: 'פרעה בפג'ימה באמצע הלילה'); אולם גאולה מעין זו זכתה בפי חז"ל לכינוי: 'גאולת עֶרֶב'. מפני שזו גאולה קטנה, חשוכה ולילית, גאולה הבנויה על רשותם של המצרים. משה מסרב ותובע 'גאולת בוקר', או במילים פשוטות: אנחנו נעשה לך דווקא! עם ישראל לא ייצא כגנב בלילה, אלא למחרת באור היום, בזכות עצמו. על מנת לרכוש עצמאות, אין די בכך שלא נהיה יותר עבדים בפועל, בני ישראל צריכים גם לנתק את הפחד והתלות הנפשית מאדוניהם לשעבר.

שלא תהיה טעות: התשובה הנכונה לשאלה: 'זו עצמאות זו?' היא כן! באלף סימני קריאה. כן! זו ריבונות ממשית וזו ראשית צמיחת גאולתנו ואנו מודים לקדוש ברוך הוא עליה בכל שנה בשיר ובהלל. עם זאת, דומה שלמרות שחלפו שני דורות מיום קום המדינה - מדינת ישראל אינה מתפקדת עדיין בעצמאות מלאה. התלות הבלתי פוסקת ב'ידידים' המתחלפים במהלך השנים: רוסיה, צרפת וכעת ארצות הברית - היא בבחינת 'גאולת עֶרֶב'. ערב המצפה לבוקר כבר שישים ושתיים שנה.

אולי דווקא עכשיו, במשבר האחרון עם הממשל האמריקני, נזרע הזרע לשלב הבא בעצמאות ישראל. מי יודע, ייתכן שבעוד מאה שנים נוכל לסמן את נקודת המפנה - בה התחילו אזרחי ישראל להפנים שלעולם לא תהיה עצמאות כל עוד נמשכת התלות ב'ידידתנו הגדולה' - בימים הללו. אולי גם לא מקרה הוא שהמשבר הינו סביב מקום מאוד מסוים: חורבת רבי יהודה החסיד. אתר שמהווה אבן דרך משמעותית במסעם המופלא של תלמידי הגר"א לגאולת ישראל ולעצמאותה של האומה; אחת מהחורבות בהן 'מנהמת בת קול כיונה ואומרת: אוי לי שהחרבתי את ביתי' (ברכות ג, א; וראו את פרוש עין איה המופלא שם) - ומבניינה יבנה הבית. במהרה בימינו אמן.

הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר חיפה