היחס לשמאל | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ספריה
שונות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

371

2 דק' קריאה

יש לנו מחלוקת עמוקה עם השמאל היהודי הקיצוני. השמאל הקיצוני שואף לטישטוש הזהות היהודית של המדינה ושל העם. השמאל חותר להפיכת המדינה ממדינה יהודית למדינה של אזרחים בלי זהות יהודית מיוחדת. התשדירים של מר"צ לפני הבחירות היו בעלי אופי אנטישמי מובהק, הם היו מלאי שנאה ובוז לדתיים ולמתנחלים. נשאלת השאלה, מה צריכה להיות תגובת הדתיים והמתנחלים, אנשי חברון וכל אנשי יש"ע, כלפי השמאל, כלפי ההשתלחות המתמדת של השמאל כנגדם. האם הדתיים והמתנחלים צריכים להגיב באותו סגנון בוטה, בבחינת "עִם עִקש תתעקש", ולענות לכסיל כאוולתו, או ללכת בדרך של אהבה וסובלנות, וכנגד השנאה להרעיף אהבה, ומול הבוז והזלזול לגלות כלפי השמאל יחס של כבוד והערכה, ולחפש נקודת אחיזה ליצירת גשר על פני התהום המפרידה בין המחנות, לגלות את המשותף והמאחד, ולהקהות את הניגודים?
באיזו דרך להתמודד עם הרוח הזרה המנשבת בשמאל, האם בדרך של ימין מקרבת, בדרך של אהבה לוהטת, שבחומה אפשר יהיה להמיס את הרעל של השנאה וההתנכרות של השמאל לעצמיות היהודית שלנו, ובאש האהבה להדליק מחדש את הנקודה היהודית המצויה בעמקי לבבם? או אולי דוקא בדרך של תוכחה מגולה וביקורת נוקבת חדה כתער, המראה לעיני כל את מערומיהן של התאוריות השמאלניות הרדודות, ולהראות את השבר הרעיוני שבו נמצא השמאל, אשר חותר בכל כוחו להתאבדות רוחנית לאומית? אולי דוקא בדרך זו אפשר לזעזע ולעצור את מהלך ההדרדרות אל התהום; כי דרך האהבה והסובלנות יכולה להתפרש כחולשה וחוסר בטחון, וכנתינת הכרה מסויימת לדרך השמאל, ועל-כל-פנים דרך זו לא תזיז אותם מדרכם!?
השאלה אפוא אינה טקטית בלבד. יש כאן שאלה עקרונית, איך להתייחס לאנשים שאומרים בפיהם שאין להם שום עניין בזהות לאומית ויהודית, ושהם מוכנים לשאת נשים נוכריות, ושאין להם שום דבר מיוחד כלפי בני עמם יותר מאשר כלפי בני עמים אחרים. ואולם הם מתגייסים לצבא ומשרתים במילואים ומקריבים ומסכנים את נפשם למען עמם, ובשיחות אישיות עמוקות אתה מוצא אצלם זיקה לעמם וגם זיקה מסויימת למורשת ישראל. ויותר מכל אתה יודע, שגם אם לא יודו בינם לבין עצמם שיש להם זיקה לעם ולרוחו, הרי בסתר לבבם, במקום שלעיתים נסתר מהם עצמם, ישנה נקודה יהודית פנימית חזקה נצחית, שלעולם לא תתבטל, והיא עתידה במוקדם או במאוחר להתגלות בכל עוזה. איך להביט על אנשים כאלה שהצד הגלוי הבחירי שלהם מעוות, משובש, מרגיז, שונה, אך הפנים הסגולתי טהור, זך ולא נפגם מעולם?
למורנו ורבנו מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל היתה תשובה לשאלה זו, אמנם התשובה שלו מיועדת לאנשים גדולים עמוקים, וכך הוא אומר (אורות-התחיה כד): "והשרידים אשר ד' קורא, חסידי הדור קדושי עליון אין להם להסתכל בשום גרעון, בשום צד שלילי של כל נפש בישראל, הדבקה באיזה דבק בצור מחצבתה, כי אם להעלות את הנקודה הכללית שבכל נשמה פרטית ברום גבהה ובעלוי קדושתה... דוקא מתוך האהבה הנאמנה, מתוך רחשי כבוד היותר מסורים בכל חום רוח ונפש, הננו באים להכריז על התשובה אל התורה והמצוה, אל הקודש והאמונה". דבריו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, אכן מיועדים לאנשי מעלה מיוחדים.