לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
2046
בבתים רבים לכל שבת מתלווה החשש: איך יראה שולחן השבת בביתנו השבוע? ילדים שעוזבים את שולחן השבת באמצעו, מריבות, שיחות רדודות וקריאת עיתונים במהלך השירה המשפחתית, הם לצערנו תופעות מוכרות, לצד שולחנות שבת מרוממים ומקדשים.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
את הקומה התורנית השבוע נייחד לנושא קירוב בני המשפחה לשולחן השבת, כדי שמלאכי השלום ישכנו בביתנו.
להשקיע!
הרב שבתי סבתו שליט"א - ראש ישיבת מצפה יריחו
בשבת נאמרה מצווה מיוחדת: "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות ט"ז) - שבת צריכה הכנה. הגמרא מספרת לנו על גדולי ישראל שהשקיעו בהכנת השבת, כל אחד בדרכו שלו. זהו המושכל הראשון אותו אנו צריכים להפנים, לפני שאנחנו באים לדבר על חיבור בני המשפחה לשולחן השבת. אין כל דרך להגיע לשבת ככלל, ולשולחן שבת בפרט, אם אנחנו לא מוכנים.
את שולחן השבת צריך לראות כמשימה וכפרויקט, ולהתכונן אליו בהתאם. ההכנה מתחילה גם בהשקעה בתבשילי השבת. ברגע שהילדים ירגישו שהשבת מענגת אותם, ולא מביאים לשולחן מאכל רגיל או קנוי, אלא מגישים מאכלים מיוחדים, שכולם אוהבים ושהשקיעו רבות בהכנתם - היחס לשולחן השבת ישתנה.
הוא הדין בשילוב רוחניות בשולחן השבת. חובה לחשוב מה הם הדברים המעניינים את בני הבית. היום ניתן בקלות להגיע לדברי תורה בתחומים שונים. אי אפשר להסתפק בדברי תורה הנלקטים מכל הבא ליד, כי התוצאות תהיינה בהתאם. גם בדברי התורה צריך להשקיע, לחפש, לחשוב ולתכנן רעיון מעניין או אקטואלי שנלקח מן הפרשה. לדוגמה, אם בבית מחבבים את השפה העברית, אפשר לתכנן שאלות המבוססות על מילים מיוחדות בפרשה, או רעיון מתוך טעמי המקרא, או חידודי לשון.
חובה להכין מראש גם את השירים שילוו את שולחן השבת, ולא רק לדקלם מתוך הברכון . יש לערוך מראש תוכנית של שירים לערב ולבוקר. אני אישית, עסקתי הרבה בחיבור שירים מיוחדים שתכנם הוא סיכומי שיעורים תורניים, באופן זה, אפשר לשיר את השיר ולשוחח עליו. כמו כן, יש להכין מראש סיפורים לשולחן השבת , ולא רק לקחת ספר ולהתחיל לקרוא. לפני השבת יש לקחת סיפור לעבד אותו, להוסיף או לגרוע. מהסיפור ייהנו הקטנים, מדברי ההלכה ייהנו הגדולים ובכך נרכז את תחומי ההתעניינות מכיוונים רבים.
אם הגענו למצב שבו ילד לא מגיע לשולחן השבת חובה לעשות כל מאמץ בכדי לשנות את המצב. לאפשר לילד להזמין את חבריו לשולחן שבת, או לבדוק מה מושך את הילד החוצה ואותו להביא פנימה. זה ניתן ואפשרי, רק צריך להשקיע ואז כל השקעה תשא פרי.
"כללי עבודה"
הרב יואל קטן שליט"א - ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון 'שלמה אומן'
אכן מדובר בבעיה קשה, שבה לעיתים כפסע בין סעודה חווייתית לבין 'מלחמת אבות ובנים'... אין לי מתכון בטוח, אך לענ"ד קיימים כמה כללי 'עשה' ו'לא תעשה' די יעילים:
א. לדאוג שיהיה מנהג קבוע שכל אחד מבני הבית שמסוגל לכך יגיע לסעודה עם דבר תורה מוכן מראש [לא חייבים לשמוע את כולם דווקא בליל שבת, יש בשבת שלוש סעודות...].
ב. כדאי שהחלק הראשון של הסעודה יוקדש יותר לקטנים, לשמיעת חוויותיהם, לפירושיהם ושאלותיהם על פרשת השבוע וכדו', והמשך הסעודה יוקדש יותר לגדולים - אחרי שהקטנים כבר התעייפו [בעיקר בליל שבת].
ג. אבי המשפחה 'יצטייד' בכמה דברי תורה וסיפורים יפים ופשוטים שטובים גם לגדולים וגם לקטנים, למקרה שבו נוצר 'חלון' בסעודה [בין המנות וכד'].
ד. לבקש, ולעמוד על כך, שבזמן ששרים שירי שבת כל בני הבית ישתתפו בשירה, גם מי שפחות אוהב לשיר; ו'אחר המעשים ימשכו הלבבות'... ומי שבכל זאת לא שר - שישתוק ולא יפריע.
ה. יש להקפיד שבזמן הסעודה לא יקראו המסובים, לא הגדולים ולא הקטנים, מדפי פרשת השבוע שהביאו איתם מבית הכנסת [בעיקר לא את עלון 'קוממיות'...] - זה מנתק אותם מהמתרחש בסעודה המשפחתית.
ו. יש להקפיד שגם הקטנים לא יקומו מהשולחן בזמן הסעודה; בהמשך, כשהם מתעייפים ומאבדים ענין, אפשר 'לשחרר' אותם לקרוא ספר או לשחק בחדר [לא במקום הסעודה!].
ז. לא 'למרוח' את הסעודה יותר מדי! בני הבית המעוניינים יכולים להמשיך לשבת ליד השולחן גם אחרי ברכת המזון.
בכל העניינים האלו [ובאחרים...] חשוב שיהיו 'כללי עבודה' ברורים ועקביים; קצת משמעת בבית לא תזיק... והכול ברוח טובה ובהרבה שמחה ואהבה. חשוב גם לזכור ש'כשלון' בסעודה אחת לא צריך להקרין על הסעודות הבאות! ובשם ה' נעשה ונצליח.
לקום מהתחתית של התחתית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
לו הייתי רוטשילד
כל ההתחלות קשות
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?