סדרי עדיפויות במתן צדקה | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
צדקה והלואה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

4 דק' קריאה

במילים: "שלום, אני מדברת עם בעלת-הבית?", נפתחת שיחת טלפון מוכרת כמעט מידי ערב, בה רוצה טלפנית מנוסה לפרוס בפנינו את צרותיה של משפחה שנקלעה לקשיים, נפלאותיו של ארגון חסד מפורסם, או הצעת שותפות בהפצת התורה של ישיבה מסוימת - בכדי לזכותנו במצוות הצדקה.פניות נוספות רבות מתדפקות על דלתנו - ממש, מגיעות אלינו בבית-הכנסת, ובהליכתנו ברחוב. לאיזה מן הפניות עלינו להיענות? ומהו סדר העדיפויות הרצוי ביניהן? על סדרי עדיפויות במתן צדקה תעסוק הקומה התורנית השבוע.

בדרך כלל - תורה קודמת לעניים!
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה-הסדר בית-שאן
בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים. אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה
מצות הצדקה - מצוה גדולה מאוד, והיא בכלל גמילות חסדים, שהיא אחד מהעמודים שעליהם העולם עומד, והיא מקיימת גם את שני העמודים האחרים עליהם העולם עומד - תורה ועבודה שבלב זו תפילה, שהרי ללא הצדקה הניתנת למוסדות תורה ובתי כנסת יהיה קשה לקיימם.
ב"ה אנו זוכים לראות בפריחה גדולה של מוסדות תורה רבים בכל רחבי הארץ, ומאידך לצערנו יש גם עליה במשפחות שנקלעות למצוקה כלכלית קשה ונזקקות לעזרה, או חלילה לבעיות רפואיות דחופות המחייבות סיוע בריפוי וכו' - וצריכים להחליט למי לתת או איך לחלק את הצדקה.
בפוסקים מובאות דעות שונות בקשר לסדר העדיפויות בנתינת הצדקה (בבא בתרא ט' תוד"ה שנאמר, בית-יוסף יו"ד רמ"ט, ערוך השולחן יו"ד רמ"ט), יש מעלה גדולה בבניית בית כנסת לציבור וסיוע לאחזקתו, ומאידך יש מעלה גדולה בקיום בית מדרש ללימוד תורה, גם יש דחיפות לסייע לחולים עניים שהרי זה פיקוח נפש.
הדעה המקובלת בפוסקים היא, שאם יש עניים רעבים ממש, והצדקה נועדה להצילם מסכנת נפשות או מחלות - ודאי שהם קודמים לכל, שהרי יש כאן חשש פיקוח נפש. בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים.
אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה, הקודמת גם לנתינת תרומה לרווחתו של בית הכנסת. אמנם אם אין כלל בית כנסת בעיר או אין מקווה - אז הם קודמים לתרומה למוסדות תורה, מפני שהם צורכי מצוה של רבים ומניעת איסורים חמורים, כך גם ביחס לסיוע למצוות ישוב הארץ ובעיקר ביש"ע, שזו מצוות הצלת חבלי מולדת מהסגרתם חלילה לגויים - זו מצוה עבור כלל ישראל, ובימינו גם נחשבת מצוה עוברת, וקודמת למצוות פרטיות אחרות.
מן הראוי לבדוק עד כמה שניתן, האם באמת מדובר בבקשה מוצדקת לצדקה, או שחלילה העומד לפנינו הוא מאלו שנאמר עליהם "משרבו הרמאים", נתינת צדקה בלי שום בדיקה, לא רק שיש בה חשש לחיזוק לרמאים ולריבוים, אלא שעל ידי זה לא נשאר לאדם כסף, לתת לאלו שבאמת זקוקים לצדקה - ונגרמת חלילה רעה כפולה. כמובן, יש לעשות את הבירור בדרך מכובדת ולא לפגוע חלילה במבקש. כשאי אפשר לברר - ראוי בכל זאת לתת תרומה קטנה כדי ש"אל ישוב דך נכלם" (רמב"ם הלכות מתנות עניים ז'). מובטחים אנו מחז"ל (והובאו הדברים ברמב"ם בסוף הלכות מתנות עניים), שכל מי שמהדר במצוות הצדקה מובטח לו שלא יזדקקו, לא הוא ולא בניו - לצדקה, ויזכה לברכה עד בלי די.
בישיבה הגבוהה-הסדר בבית שאן, זכינו ב"ה לחנוך את בית המדרש חדש, הודות להרבה שותפים למצוה. הישיבה זוכה ב"ה להרבות תורה, ולפעול פעולות של חסד ולקיים הלכה למעשה את החזון של "תורה שיש עמה גמילות חסדים".

רק לארגוני צדקה!
הרב שלמה אישון שליט"א - רב מזרח רעננה וראש מכון "כתר" לכלכלה על-פי התורה
מפורש בתורה שמצוות צדקה היא לעניים , על-כן ודאי שמבחינת סדר העדיפויות יש קודם כל לתת צדקה לעניים. בכלל עניים נחשבים גם אלו הנדרשים להוציא סכומים גדולים, מעבר ליכולתם, לצורך טיפולים רפואיים הכרחיים אשר אינם ממומנים על ידי קופות החולים, והתמיכה באלו קודמת לתמיכה במוסדות תורה או בגופים העוסקים במצוות אחרות.

אכן, יש צורך לברר אודות מצבם של הפונים לצדקה, משום שלצערנו, רבים מהם אינם בגדר עניים. אמנם אין זה מעשי לברר על כל מי שמחזר על הפתחים, ולכן יש להעדיף לתרום לגופים התומכים בעניים, אשר מופעלים על-ידי אנשים יראי שמים הבודקים היטב את הפונים אליהם. באופן זה מרווחים גם קיום מצוות צדקה בצורה מהודרת משום שהנותן אינו יודע למי נותן, והמקבל אינו יודע ממי מקבל.
מכאן שאם מגיע אדם המבקש צדקה, ולא ניתן לבדוק היטב את מצבו, יש לתת לו רק "מתנה מועטת" שהוא סכום כסף קטן ביותר. כמו כן ניתן לתת לו אוכל בלא בדיקה, ואם רוצה לתת יותר עליו לבדוק היטב לפני שנותן.
כאמור, התמיכה בעניים קודמת לתמיכה במוסדות תורה. אמנם דרשו חז"ל על הפסוק "עשר תעשר" - מכאן רמז להפריש אחד מעשרה לעמלי תורה (תנחומא ראה), כמו כן מצאנו בדברי חז"ל את האפשרות לעשות הסכם יששכר וזבולון על פיה התומך כספית בלומדי תורה מקבל בתמורה חלק משכר לימוד התורה, אך כל אלו הם בגדר מצוה נוספת ואין זו מצוות צדקה (אגרות משה ד, ל"ז).
אמנם אם תומך בתלמידי חכמים עניים מקיים הן מצוות צדקה והן שותפות בלימוד תורה , אך זה כאמור רק כשמדובר בתלמידי חכמים עניים, דהיינו שאין להם את המינימום הדרוש לפרנסתם. ונראה שתלמידים בישיבות הנתמכים על ידי הוריהם, אינם בגדר של עניים, ולכן בתמיכה בהם יש ערך של שותפות בלימוד תורה אך אין זו מצוות צדקה (ואמנם ודאי שההורים התומכים בהם מקיימים מצוות צדקה).
אכן, אם מדובר בישיבה המצויה בקשיים, ושבלא התמיכה בה עלולה חלילה להסגר, והרמ"ים ואנשי הצוות יאבדו את פרנסתם, הרי שהתמיכה בה תחשב כמצוות צדקה מהודרת (עיין רמב"ם הלכות מתנות עניים י, ו), בנוסף לשותפות במצוות לימוד התורה.