הרב אליהו זצ"ל ותהליך הגאולה של הציבור הדתי-לאומי | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

611

3 דק' קריאה

מספרים על בן כפר אחד, שנקלע פעם לביקור בעיר הגדולה ונכנס לאחד המוזיאונים לצפות בציוריהם של מיטב האומנים. כשנכנס פנימה, הוריד את משקפיו וניגש לבחון מקרוב את הציורים.
והנה, לתדהמתו, במקום ציורים מרהיבים הוא רואה... מספר כתמי צבע סתמיים. בחמת זעם, הוא ניגש חזרה לקופת המוזיאון וצעק על הקופאי שיחזיר לו את כספו.
כששמע הקופאי את מעשיו וטענותיו, חייך ואמר לו: "חמוד שלי, אם רוצה אתה לראות את יופיים של הציורים, תתבונן בהם מרחוק, ואז תראה את כל כתמי הצבע הסתמיים משתלבים לציור יפהפה".

רובנו נוטים לבחון את המציאות מקרוב. כלומר - אנו נוטים להתעסק בתהליכים המתרחשים סביבנו בעיקר דרך המקרים הנקודתיים השונים השוטפים כל העת במהדורות החדשות ואתרי האינטרנט. ידוע שגם בעת שקורים אירועים גדולים, כאסון טבע גדול או מאורע היסטורי, העיתונות אוהבת להתמקד בסיפור הפרטי של איש זה או אחר שחווה בצורה ייחודית את המאורע.
אך האמת היא שחשוב שמידי פעם נתרחק מעט, נביט על המציאות במבט כולל יותר, וננסה לנתח תהליכי עומק. מבט זה יאפשר לנו להכיר את המציאות לעומקה ולגזור ממנה תובנות חיים.
ומההקדמה - למאורעות הזמן האחרון . בימים אלו אנו מצויים בתוך השבר, הצער והאבל הגדול של ה'שלושים' לפטירתו של מו"ר הראשל"צ גאון עוזנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אשרינו שזכינו לאור כה גדול בדורנו, ואוי לנו כי הסתלק מעימנו. זוכים אנו לשמוע סיפורים רבים ונפלאים על גודלו וקדושתו של הרב. סיפורים אלו הם חשובים מאוד לכל אחד ואחד מאיתנו, כדי שנלמד מהם מוסר השכל ו"גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה".
יחד עם זאת, חשוב שאנו בני הציבור הדתי-לאומי שזכינו שהרב יטביע עלינו גם חותם ציבורי, נעסוק גם בתהליכי העומק אותם עברנו תחת הנהגתו. (ברור שהרב לא היה רק מנהיגו הרוחני של הציבור הדתי-לאומי, אך דווקא בשל כך מנהיגותו הטביעה בציבורנו כיוונים חדשים). הרי, בסופו של דבר, מלבד הספרים וחידושי התורה, תהליכי עומק אלו הם מורשתו העיקרית של הרב לדורות.
מבין תהליכי עומק אלו, ברצוני לציין כאן נקודה אחת, שהיא גם נקודה למחשבה לכולנו. ידוע, כי תורת ארץ ישראל ומשנת הגאולה השולטות בכיפה בעשרות השנים האחרונות בציבורנו, יונקות מבית מדרשו של מרן הראי"ה קוק. בית מדרש זה קיבל את תורתו בנושאים אלו מהגר"א, אשר קבע כי יש לפעול בדרך הטבע למימוש חזון הגאולה. כך מוצאים אנו את מו"ר הרב צבי יהודה ותלמידיו וכולנו - כציבור יוצאים להקים את מפעל ההתנחלויות ליישוב מרחבי ארצנו הקדושה. אנו נוטעים בית, שותלים עץ, מתגייסים לצבא ומנהלים מאבקים פוליטיים וציבוריים למען אחיזתנו בארץ. כך מקדמים אנו את הגאולה בכלי עולם המעשה.
כמובן, הפעולה האנושית בכלי עולם המעשה לא סותרת באופן עקרוני את האמונה בכך שבעומק הקב"ה מוביל את התהליך, שהרי כך מקובל מבית מדרשו של הגר"א - "'אלה ברכב ואלה בסוסים', 'ואנחנו בשם ה' נזכיר' על הרכב ועל הסוסים". כתבתי 'עקרונית לא סותרת', מפני שבפועל לציבור רחב קשה להחזיק במקום רוחני גבוה כל כך, ולכן בקלות אפשר להתמקד בעשייה המעשית ולשכוח מעט לתלות עיניים לשמים.
בנקודה זו מתרחשים שני תהליכים משלימים. הראשון - הקב"ה מלמד אותנו, שבעולם המעשי לא כל כך פשוט. כך באים לעולם האסונות של הסכמי אוסלו וההתנתקות, ואנו מגלים שלמנוע אותם זה מסובך (בלתי אפשרי או מסובך?). השני - הגר"מ אליהו זצ"ל הופך להיות ממנהיגי הציבור הדתי-לאומי. הרב מגיע מבית מדרש אחר, בית מדרשם של הבן איש חי וגדולי המקובלים הספרדים הירושלמים. גם בית מדרש זה חותר לגאולת הארץ והגאולה השלימה, אך כליו העיקריים להבאת הגאולה הם התפילה ופעולות רוחניות נשגבות. כך הולכות בציבורנו ומתרבות עצרות התפילה בהובלת הרב, ואנו נושאים את עינינו יותר ויותר השמיימה.
אצל הקב"ה הכול מחושב. "דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו". הרב בא ומשלים בתהליך הגאולה מרכיב חשוב ועיקרי, את המרכיב של נשיאת עיניים השמיימה.
נתפלל שנזכה לשלב את הדרך של הגר"מ אליהו עם דרכם של שאר רבותינו, (הנה, מיד לאחר ההלוויה של הרב התקיים בהובלת תנועת 'קוממיות' מאבק משמעותי ובעל הד ציבורי בתוכנית ההקפאה סביב למבנה בבית אל) כך שתפילה ומעשה יחדיו יביאו את הגאולה השלימה.