- שבת ומועדים
- ארבעת המינים והלכותיהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
12
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
• מבנה - הלולב מורכב משדרה, וכשהיא נגמרת מתחיל העלה האמצעי המכונה "תיומת", הענף העליון. כל עלה מורכב משני עלעלים שמחוברים בגבם.
• סוג - יש יותר משבעים סוגים של דקלים, לכאו' כולם כפות תמרים ולכן הם כשרים. לולב 'וושינגטוני' פסול כי אין לו עמוד שדרה, הוא בצורת כף עגולה. לולב קנרי - הבעיה בו זה שהפרי שלו אינו אכיל והתורה אמרה "כפות תמרים" הסימן של הכפות זה תמרים. יש מי שאומר שסוף סוף יש בו פרי והוא מין תמר ולכן הוא כשר, אך יש פוסקים שכתבו לא לקחת אותו וליטול לולב של תמר רגיל 1 , וכן יש לנהוג. סימניו של הקנרי - הרבה יותר גמיש ורך ולכן בשדרה עליו נוטים למטה (לעומת לולב רגיל שעלי השדרה נוטים למעלה), עליו היוצאים מן הצדדים יותר צפופים (יוצאים כל חצי ס"מ ובלולב רגיל כל ס"מ ולכן בעל יותר עלים), צבע יותר בהיר צהבהב לעומת הרגיל שנראה אפרפר.
• ישרות - אם הלולב עקום לצדדים או קדימה (בטן הלולב) אז הוא פסול, ודווקא בעקמומיות רצינית כמגל. עקמומיות כלפי השדרה (גב הלולב) לא פוסלת כי כך זה דרך גידולו. אך כדי שיהיה מהודר עדיף שלא יהיה עקום כלל אלא ישר לגמרי. (צורת הבדיקה היא להעמיד את הלולב זקוף מול עיניו ולראות אם הוא נוטה).
• שיעורו - ארבעה טפחים היינו לגר"ח נאה 32 ס"מ ולחזו"א 39 ס"מ. המדידה צריכה להיות עד המקום שבו מתחילה התיומת - רק השדרה היינו שאורך השדרה בלבד יהיה ארבעה טפחים .
• התיומת - הראשונים ואחריהם השו"ע והרמ"א 2 נחלקו כמה עלין צריכים להפרד בתיומת שלהם כדי שהלולב יפסל. השו"ע פוסק שצריך שרוב העלים ורוב כל עלה,והרמ"א פוסק שהעלה האמצעי נידון בפני עצמה ואם נחלק ברובו פסול. מקור לרמ"א מדברי הר"ן שכותב שעשו ראשו של לולב כמו ראשו של אתרוג, וצריך לדקדק בזה. וכך נוהגים, וכפי שנפרט:
דרכה של התיומת להתחלק: אם כל אחד מהעלעלים הולך לצד אחר בצורה בולטת (כזה: v) זה נקרא "הימנק" והלולב פסול ביום הראשון שאין זה דרך גידולו.
אם נחלקה התיומת, לפי הרמ"א כנ"ל - כדי שיהיה פסול צריך שיתחלק העלה עד השידרה.
הגר"א - פוסק שדי ברוב העלה לפסול משום שרובו ככולו. הט"ז - פוסל אם נחלק העלה באורך טפח (כ - 8 ס"מ לגר"ח נאה). פעמים הט"ז מחמיר יותר מהג"א והדבר תלוי באורך הלולב 3 .
המ"ב אומר שבפחות מרוב אין להחמיר אך כותב הרמ"א "לכתחילה מצווה מן המובחר נוהגין ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל". צריך להיזהר שמחמת הנענועים בחג לא תחלק התיומת ותפסל.
הרא"ש כתב שתיומת שנסגרת כלפי עצמה כלפי פנים בצורת האות פ"ה (המכונה "כפתור" בפי עם-ישראל), היא לולב מהודר כי הוא לא ייפרד, אך יש פוסקים (הר"ן) שהורו שזה פסול מצד כפוף שנכפף ראשו. אם זה רק בתיומת רוב הפוסקים כותבים שאין בעיה, אבל אם גם בעלים הקרובים אז זו בעיה ולא יקנה לולב זה.
אם שני העלעלים לא נגמרים ביחד לאורך או לרוחב אם רוב העולה חופף כשר אך אינו מהודר. כיון שצריך שהעלים יהיו מקבילים משני הצדדים כי זה דרך ברייתו, אם מורידים מצד אחד צריך להוריד גם מהצד השני.
• "קורא" - קליפה בצבע חום אדמדם שעוטפת את הלולב בדרך גדילתו וסוגרתו, ולפעמים עוטפת גם את התיומת. יש בה יתרון שהיא שומרת על הראש מהודק, אך מצד שני אולי בפנים יש פסול כגון הימנק ונפרדה תיומת ולא רואים.
יש שמחזרים אחר לולב עם קורא, אבל לעניין הנענועים קשה לכסכס, לכן כדאי לפתוח מהצדדים למטה כדי שיהיה ניתן לכסכס. אשכנזים בד"כ מחמירים לפתוח ולראות כדי שלא יהיה פסול. וכל אחד ילך לפי מנהגו.
• יבש - אם הלולב הגיע לגדר "יבשו פניו" שהעלים נעשים כמעט לבנים-פסול 4 .
אם הלולב נקלף בציפורן הרמ"א מתיר בדיעבד כשאין לולבים (לא רלוונטי במציאות השווקים שלנו). יש להשתדל שראשו של הלולב לא יהיה יבש (מצוי).
• אם הלולב מעופש פסול, אך אם יש קצת עובש הלולב כשר אך ודאי שאין זה הדר.
• פסול כווץ מעיקר הדין שייך דווקא בשדרה, ויש תוספת הדר שגם בתיומת לא יהיה כווץ כגון שהתיומת הולכת בצורה של זיגזג.
ברכת נטילת לולב
הרב יוסף אפריון | י"ג תשרי תשפ"א
שו"ת בענייני בין הזמנים וסוכות
שו"ת סוף זמן אלול תשע"א
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' תשרי תשע"א
קדושת שביעית באתרוג
הרב יצחק גרינבלט | תשרי תשע"ו
נטילת לולב
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשע"ח
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
מה מברכים על פיצה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך נהנים כשעובדים קשה?
שיא השיאים בפסח!
איך מתגברים על מידות רעות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מדוע החשמל נאסר בשבת - סגירת מעגל חשמלי
הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
יחס הגאולה לעומת הגלות
נצח ישראל פרק י"א
הרב משה חביב | י אייר תשפ"ה
"אדמוני עם יפה עיניים וטוב ראי"
שמואל א, פרק טז פסוק יב
הרב שמעון קליין | ט' אייר תשפ"ה
