- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
2833
חיבה יתרה חיבב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל את הרבי מדרוהביטש , אשר המשיך את דרך בית רוז'ין באהבת ישראל, והוסיף לה חיבת ארץ ישראל, שקיים אותה בגופו ובנפשו. ספרו של הרבי –"השלום והאחדות" – היה כל כולו ברוחו של מרן הרב ובדרך ההנהגה שלו. קשרים נפשיים-רוחניים עמוקים נתקשרו בינו לבין מרן הרב , אשר קיווה שבהשפעתו המרובה יקרב רחוקים לתורה ולמצווה ולכל מידה נכונה.
וכך כתב מרן הרב זצ"ל על הרבי ידיד נפשו:
"... ויחיד כמעט הי' הרה"צ ז"ל בין צדיקי הזמן, אשר כל חושי קדשו כולם המו כהמות ים לגליו, לאהבת זרע אמונים, בני בחונים, בני אברהם יצחק ויעקב, כולם כאחד בעומק דעה של חסד עליון, לקרב רחוקים ולהשפיע שפע קודש גם על לבבות אטומות. ובעיניים כלות הי' קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה וישועה, מבנין ערי הקודש, ושיבת בנים לגבולם, וכל המחשכים לא הסתירו מעין קדשו הפקוחה, לראות את האור הגנוז בהם כי טוב הוא".
ונפשו קשורה בנפשו
נשתמר בידינו מכתב תודה של מרן הרב על דברי הברכה ששלח לו הרבי עם כניסת מרן הרב לדירתו החדשה:
שלו' וברכה באה"ר [באהבה רבה] לכבוד קדושת רב רחימאי הרב הצדיק המפורסם לשם ולתפארת בישראל, גזע ישישים, שרפי תרשישים, מוהר"ח מאיר יחיאל שפירא שליט"א.
אורו עיני באור יקרות אמרות קודש, ברכת צדיק ונשגב מר כ"ק שליט"א, לכניסת הדירה החדשה, יתן השי"ת להצלחה לתו"ע [לתורה ועבודה] ועבודת עם קדשו וחבל נחלתו, בהתקשרות עם כל ישראל ועם צדיקי האמת אוהבי שם ד' ועמו ונחלתו.
צר לי מאד, שמרוב טרדותיי לא יכולתי לבקר עדיין [ביקור חולים] את כ"ק מר יד"נ [ידיד נפשי] שליט"א, ואני תפילה מהרה ישלח ד' אוהב צדיקים דברו הטוב וירפאו רפו"ש, ויראה רב נחת מכל אשר לו ומכל המסתופפים בצל קדשו בכלל ישראל הגוי כולו, ונזכה כולנו בבנין שלם כנהפ"ק [כנפשו הקדושה] ונפש ידי"ע [ידידו עוז] קשור באה"נ [באהבת נפשו] הטהורה בלב ובנפש חפצה,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
אורו עיני באור יקרות אמרות קודש, ברכת צדיק ונשגב מר כ"ק שליט"א, לכניסת הדירה החדשה, יתן השי"ת להצלחה לתו"ע [לתורה ועבודה] ועבודת עם קדשו וחבל נחלתו, בהתקשרות עם כל ישראל ועם צדיקי האמת אוהבי שם ד' ועמו ונחלתו.
צר לי מאד, שמרוב טרדותיי לא יכולתי לבקר עדיין [ביקור חולים] את כ"ק מר יד"נ [ידיד נפשי] שליט"א, ואני תפילה מהרה ישלח ד' אוהב צדיקים דברו הטוב וירפאו רפו"ש, ויראה רב נחת מכל אשר לו ומכל המסתופפים בצל קדשו בכלל ישראל הגוי כולו, ונזכה כולנו בבנין שלם כנהפ"ק [כנפשו הקדושה] ונפש ידי"ע [ידידו עוז] קשור באה"נ [באהבת נפשו] הטהורה בלב ובנפש חפצה,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
שיח צדיקים
סיפר נאמן ביתו של הרבי , "הגבאי" החסיד ר' יעקב הניג ז"ל: "הייתי בסוכתו של האדמו"ר בסוכות תרפ"ד, בשעה שבא מרן הרב זצ"ל לבקרו בחוליו. והנה פתח הרבי ואמר: החסידים שאלו אותי מדוע אני מזרז לעלות לארץ ישראל, והלא יש כאן צרות שמכים יהודים? עניתי להם: בפולין מכים יהודים, משום שהם שם יותר מדי, ואילו בארץ ישראל מכים יהודים, משום שהם כאן פחות מדי...
נענה מרן הרב ואמר: גם אותי שאלו שאלה זאת, והשבתי, שהחילוק בין מצב היהודים שם למצבם כאן הוא בזה: ישנם שני מצבים – מחלת התנוונות מחמת זקנה, שכל אחד יגור מפניה, אף על פי שכשלעצמה אינה מסוכנת, ולעומת זה ישנו מצב מסוכן ממש, ובכל זאת כל אחד מעוניין בו – וזוהי לידה. הצרות שבחו"ל, אלו הן מחלות זקנה והתנוונות, ואילו הצרות שבא"י, עם כל הסכנות שבהן – חבלי לידה הן...".
עוד סיפר על אותה פגישה: "בתוך השיחה סיפר מרן הרב : היו אצלי שני אורחים ממדינת ליטא, והם שאלוני האם זה נכון שאני אוהב "חופשיים" ומקרב אותם? עניתי להם שתי תשובות: ראשית, "כי האדם יראה לעיניים וד' יראה ללבב" – הרי יש שאדם רק נדמה ל"חופשי", ואילו דווקא הוא יהודי בעל מעשים גדולים, ואפשר להפך. אם טעיתי ביחסי, הרי כשאבוא לעולם האמת, ויענישוני על שאהבתי את מי שלא הייתי צריך לאהוב, לא אבוש מלבקש שיכריזו: הרב קוק לוקה על שאהב את מי שלא היה צריך לאהוב! ואילו אם אכשל ח"ו, ואשנא את מי שאסור היה לשנוא ועל כך יענישוני – מגיהנום זה אני מפחד. ועוד אמר, עלינו לחזור עכשיו בתשובת המשקל: בית שני נחרב בגלל שנאת חינם, ולעומתה צריכה לבוא עתה אהבת חינם...".
כל דבריו היו לי למרפא
לקראת צאת הרבי לווינה לצורך ניתוח דחוף, שלח לו מרן הרב מכתב עידוד וחיזוק חם ביותר. לפנינו מכתב התודה שהחזיר הרבי למרן הרב , ממיטת חוליו בווינה, כשהוא מצפה לשוב לירושלים:
ב"ה, ג' לסדר נעשה ונשמע תרפ"ד, וויען
שלום אין קץ ואורך ימים טובים ושנות חיים נעימים, לכבוד הרב הראשי לארץ חמדתנו, הגאון האמיתי, איש חמודות, כליל החכמה והמדע, טהור המידות, אוהב עמו ורצוי אחיו, כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
אחרי אשר בעזרת אלוקי ישראל ברוך הוא הרופא חולים ומרבה עצמה לאין אונים, כבר יש לאל ידי לאחוז בשבט סופר, ומצב רוחי ירשני לרכז מחשבותיי, לא אתמהמה להביע תודתי החמה הנובעת ממעמקי לבבי להדרכ"ת שליט"א, בעד מכתבו היקר והנכבד המלא אהבה טהורה וידידות נאמנה. כל דבריו היו לי למרפא, כדבש לפי וכשיקוי לעצמותיי.
הרחמן הוא יזכנו לשוב במהרה לירושלים עיר קדשנו, ולשמוח יחד את הדרכ"ת שליט"א בתוך כלל ישראל בשוב ד' את שיבת ציון.
ואני תפילתי, כי הדרכ"ת יאריך ימים טובים ושנות אושר על כסא משרתו הרוממה והנשאה, בתוכם תחד גם נפש ידידו ואוהבו, הדו"ש וטובתו והשש בשלומו והצלחתו בלב תמים.
חיים מאיר יחיאל שפירא
שלום אין קץ ואורך ימים טובים ושנות חיים נעימים, לכבוד הרב הראשי לארץ חמדתנו, הגאון האמיתי, איש חמודות, כליל החכמה והמדע, טהור המידות, אוהב עמו ורצוי אחיו, כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
אחרי אשר בעזרת אלוקי ישראל ברוך הוא הרופא חולים ומרבה עצמה לאין אונים, כבר יש לאל ידי לאחוז בשבט סופר, ומצב רוחי ירשני לרכז מחשבותיי, לא אתמהמה להביע תודתי החמה הנובעת ממעמקי לבבי להדרכ"ת שליט"א, בעד מכתבו היקר והנכבד המלא אהבה טהורה וידידות נאמנה. כל דבריו היו לי למרפא, כדבש לפי וכשיקוי לעצמותיי.
הרחמן הוא יזכנו לשוב במהרה לירושלים עיר קדשנו, ולשמוח יחד את הדרכ"ת שליט"א בתוך כלל ישראל בשוב ד' את שיבת ציון.
ואני תפילתי, כי הדרכ"ת יאריך ימים טובים ושנות אושר על כסא משרתו הרוממה והנשאה, בתוכם תחד גם נפש ידידו ואוהבו, הדו"ש וטובתו והשש בשלומו והצלחתו בלב תמים.
חיים מאיר יחיאל שפירא
מעוצם חיבת קודש
לאחר פטירתו של הרבי , כתב מרן הרב מכתב לחסידיו ולאוהדיו של הרבי , שיתמכו במשפחה הנכבדה אשר נתייתמה מהעומד בראשה. להלן חלק מהמכתב:
"לכבוד אחינו האהובים מוקירי שם הרב הקדוש מוהר"ר חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל האדמו"ר מדרוהוביטש זי"ע.
מעוצם חיבת קודש, הראויה להיות נודעת מכל ישראל, ובייחוד ממכירי ומוקירי שמו הקדוש של הרב הצדיק הנשגב אוהב ישראל, האדמו"ר המנוח ז"ל.
הנני פונה אל כבודכם לטובת משפחתו הגדולה והכבודה... עדיני רוח ומורגלים באצילות, ואתם בנו הגדול הראוי למלא מקום אבותיו, ידידי הרב הצדיק מו"ה אברהם יעקב שפירא שליט"א, אלמנתו של האדמו"ר המנוח זצ"ל – הרבנית הצדקת מרת בת שבע בת הרב הקדוש מו"ה יצחק זצוקלל"ה האדמו"ר מבאהוש זי"ע, והאם הזקנה – אשר נגע בה יד ד' בהילקח ממנה בנה מחמד נפשה וחמדת ישראל – הרבנית מרת הדסה פייגא תחי' בתו הבכירה של האי צדיקא רבא קודש הקודשים מו"ה אברהם יעקב זצוקלל"ה מסאדיגורא זי"ע, בנו של קדוש ד' אור פאר מקדושים הנורא בהדרת קודש מו"ה ישראל מרוז'ין זצוקלל"ה.
חושב אני שקהל קודש עדת ד', אשר הם ואבותיהם קשורים בקשרי קודש ועבותות אהבה לצדיקים יסודי עולם אבות המשפחה הקדושה והנכבדה הזאת, וכל אשר הכיר וראה או שמע את שמע תמימות, טהרה וקדושה, חסידות ואהבת ישראל וצפיית ישועת ד' על עם קדשו, וחמדת קדושת ועוצם הגדולה אשר היתה מאירה באור קודש בלבו של אותו צדיק האדמו"ר מדרוהוביטש זצוקלל"ה – כל אלה יתעוררו באהבה רבה לחזק ולאמץ את המשפחה הגדולה..."
מעוצם חיבת קודש, הראויה להיות נודעת מכל ישראל, ובייחוד ממכירי ומוקירי שמו הקדוש של הרב הצדיק הנשגב אוהב ישראל, האדמו"ר המנוח ז"ל.
הנני פונה אל כבודכם לטובת משפחתו הגדולה והכבודה... עדיני רוח ומורגלים באצילות, ואתם בנו הגדול הראוי למלא מקום אבותיו, ידידי הרב הצדיק מו"ה אברהם יעקב שפירא שליט"א, אלמנתו של האדמו"ר המנוח זצ"ל – הרבנית הצדקת מרת בת שבע בת הרב הקדוש מו"ה יצחק זצוקלל"ה האדמו"ר מבאהוש זי"ע, והאם הזקנה – אשר נגע בה יד ד' בהילקח ממנה בנה מחמד נפשה וחמדת ישראל – הרבנית מרת הדסה פייגא תחי' בתו הבכירה של האי צדיקא רבא קודש הקודשים מו"ה אברהם יעקב זצוקלל"ה מסאדיגורא זי"ע, בנו של קדוש ד' אור פאר מקדושים הנורא בהדרת קודש מו"ה ישראל מרוז'ין זצוקלל"ה.
חושב אני שקהל קודש עדת ד', אשר הם ואבותיהם קשורים בקשרי קודש ועבותות אהבה לצדיקים יסודי עולם אבות המשפחה הקדושה והנכבדה הזאת, וכל אשר הכיר וראה או שמע את שמע תמימות, טהרה וקדושה, חסידות ואהבת ישראל וצפיית ישועת ד' על עם קדשו, וחמדת קדושת ועוצם הגדולה אשר היתה מאירה באור קודש בלבו של אותו צדיק האדמו"ר מדרוהוביטש זצוקלל"ה – כל אלה יתעוררו באהבה רבה לחזק ולאמץ את המשפחה הגדולה..."
הסכמה וברכה
כאמור, מרן הרב זצ"ל היה קשור גם עם בנו של הרבי - ר' אברהם יעקב זצ"ל – וראה בו ממשיך דרכו של אביו הגדול, כפי שהוא כותב עליו במכתב:
"בן חכם ההולך בעקבות אבותיו הקדושים הצדיקים ז"ל ובייחוד בעקבות אביו הצדיק אוהב ישראל ומבקש כל הימים שלומם וטובת קשר ייחודם ואחדותם בקדושה...".
מרן הרב השתתף ונאם בהנחת אבן הפינה לבית המדרש"אור חיים" , שהקים ר' אברהם יעקב על שם אביו. כמו כן, כתב הסכמה נלהבת, בכל חום ליבו ולהט נפשו, לספרו"נתיבות שלום" . לפנינו חלק ממנה:
"לשמחת לבי ונפשי, הובאה אלי מחברת קודש, בשם "נתיבות שלום", כתובה וערוכה מכבוד ידי"נ הרב הגדול הצדיק, בנן של קדושים, מו"ה אברהם יעקב שפירא שליט"א, בנו של אותו צדיק המפורסם בקדושת מדותיו, אור המאיר באהבת ישראל וארץ ישראל כשלהבת אש קודש, כקש"ת מוהר"ר חיים מאיר יחיאל שפירא זצ"ל, האדמו"ר מדרוהוביטש זי"ע ועכ"י.
וכאשר בעוה"ר נגנז ארון הקודש ונלקח ממנו זיו תפארתו של צדיקא רבא, הרה"ק מוה"ר חמ"י הנ"ל, במשך זמן קצר מאז הופיע אורו בקודש, ונפשות רבות כמהות מבני ישראל עם קדוש שמעו אמרי קדשו ונהרו, כי הפיח רוח חיים בעצמות יבשות, והלהיב לב כל המסתופפים בצלו, לאהבת ישראל וקדושת האחדות והשלום בקשר קודש עם אהבת ארצנו הקדושה, בחין ערך קדושתה וחמדתה חמדת ה', באהבת מרומים קדושה וטהורה...
והנה עתה אורו עיני, כי ראיתי כי מגזע קודש יצא פרח רענן, והבן הדגול הרה"צ שליט"א הרי הוא שונה משנתו הקדושה של אביו הרה"ק זצ"ל, ומטי לה עפ"י יסודות איתנים ערוכים ברוח ה' אשר על קדושיו, מדורי דורות, משולבים באמרי קודש הקדשים, זקנו קדוש ישראל מרוז'ין זצוקללה"ה ובנו הרב הקדוש מוהרא"י זצ"ל מסאדיגורא.
וזה החילו, להציג דרושים קצרים ויקרים בכל פרשה מפרשת השבוע, אמרי חן, רצופים אהבת תורה ויראת שמים וממולאים בחיבת הקודש, חבת ציון וירושלים ואהבת כלל ישראל, הגוי כולו, והרמת דגל השלום והאחדות בין כל חלקי ישראל, גוי אחד בארץ.
והנני אומר לו בפה מלא אשרתיו, ישר חילו, ויאושר כוחו ואונו, וזכות אבותיו הקדושים תהא מסיעתו, להפיץ אורם על פני תבל, כי חוץ מאשר העלה ברוח מבינתו, הרה"צ המחבר שליט"א, והנה יש תח"י [תחת ידו] כתבי קודש, מאבותיו הצדיקים מאורי הקודש בישראל, אשר הלכו אלפי רבבות עם ה' לאורם, והשפעתם הקדושה עודה חיה וקיימת ברבת בני עמנו.
ומה נכבד הוא לכל איש אשר יראת ה' ואהבתו ית' ואהבת ישראל ואה"ק מקננת בלבבו, להביא ברכה אל ביתו, המחברת היקרה הזאת, אשר כשמה כן היא "נתיבות שלום", מהה"צ המחבר שליט"א, לחזק בזה את ידיו בקודש, לגמור את אשר החל על יתר חלקי התורה להרבות קדושת השלום והאחדות, וקדושת חבת ארץ ישראל ובנינה, וחוסן צפיית ישועת חומות וחיל, על ידי כל המתחזקים במעוז ד' לבנות את נשמות ארצנו הקדושה, בכל לב ונפש, ולאמץ את כוחו להוציא לאור עולם ג"כ תורה גנוזה מבחירי צדיקיא, הרבנים הקדושים זקניו זצ"ל, כ"ק הרה"ק מוהר"י מרוז'ין ומוהרא"י מסדיגורא, זכר צדיקים וקדושים לברכה.
והנני בזה חותם בכל חותמי ברכות מקודש לכל המחזיקים במעוז חבת הקודש הראויה לזכרו הקדוש של הרה"ק האדמו"ר מדראהביטש זצ"ל, ואימוץ ידי בנו הרה"צ המחבר ומשפחתם היקרה י"נ, יהי נועם ד' עליהם, ויזכו כולם לראות בטוב ד' בארץ חיים וישראל עושה חיל על אדמת קדשו, בבנין בית זבול, ופריסת סוכת שלום על עם קדשו להיות לגוי אחד בארץ, כנפש כל יראי ד' באמת המצפים צביונוותפארתו, ונפש המדבר לכבוד התורה והיראה ולכבוד ארץ חמדה וקדושת חיבתה...".
וכאשר בעוה"ר נגנז ארון הקודש ונלקח ממנו זיו תפארתו של צדיקא רבא, הרה"ק מוה"ר חמ"י הנ"ל, במשך זמן קצר מאז הופיע אורו בקודש, ונפשות רבות כמהות מבני ישראל עם קדוש שמעו אמרי קדשו ונהרו, כי הפיח רוח חיים בעצמות יבשות, והלהיב לב כל המסתופפים בצלו, לאהבת ישראל וקדושת האחדות והשלום בקשר קודש עם אהבת ארצנו הקדושה, בחין ערך קדושתה וחמדתה חמדת ה', באהבת מרומים קדושה וטהורה...
והנה עתה אורו עיני, כי ראיתי כי מגזע קודש יצא פרח רענן, והבן הדגול הרה"צ שליט"א הרי הוא שונה משנתו הקדושה של אביו הרה"ק זצ"ל, ומטי לה עפ"י יסודות איתנים ערוכים ברוח ה' אשר על קדושיו, מדורי דורות, משולבים באמרי קודש הקדשים, זקנו קדוש ישראל מרוז'ין זצוקללה"ה ובנו הרב הקדוש מוהרא"י זצ"ל מסאדיגורא.
וזה החילו, להציג דרושים קצרים ויקרים בכל פרשה מפרשת השבוע, אמרי חן, רצופים אהבת תורה ויראת שמים וממולאים בחיבת הקודש, חבת ציון וירושלים ואהבת כלל ישראל, הגוי כולו, והרמת דגל השלום והאחדות בין כל חלקי ישראל, גוי אחד בארץ.
והנני אומר לו בפה מלא אשרתיו, ישר חילו, ויאושר כוחו ואונו, וזכות אבותיו הקדושים תהא מסיעתו, להפיץ אורם על פני תבל, כי חוץ מאשר העלה ברוח מבינתו, הרה"צ המחבר שליט"א, והנה יש תח"י [תחת ידו] כתבי קודש, מאבותיו הצדיקים מאורי הקודש בישראל, אשר הלכו אלפי רבבות עם ה' לאורם, והשפעתם הקדושה עודה חיה וקיימת ברבת בני עמנו.
ומה נכבד הוא לכל איש אשר יראת ה' ואהבתו ית' ואהבת ישראל ואה"ק מקננת בלבבו, להביא ברכה אל ביתו, המחברת היקרה הזאת, אשר כשמה כן היא "נתיבות שלום", מהה"צ המחבר שליט"א, לחזק בזה את ידיו בקודש, לגמור את אשר החל על יתר חלקי התורה להרבות קדושת השלום והאחדות, וקדושת חבת ארץ ישראל ובנינה, וחוסן צפיית ישועת חומות וחיל, על ידי כל המתחזקים במעוז ד' לבנות את נשמות ארצנו הקדושה, בכל לב ונפש, ולאמץ את כוחו להוציא לאור עולם ג"כ תורה גנוזה מבחירי צדיקיא, הרבנים הקדושים זקניו זצ"ל, כ"ק הרה"ק מוהר"י מרוז'ין ומוהרא"י מסדיגורא, זכר צדיקים וקדושים לברכה.
והנני בזה חותם בכל חותמי ברכות מקודש לכל המחזיקים במעוז חבת הקודש הראויה לזכרו הקדוש של הרה"ק האדמו"ר מדראהביטש זצ"ל, ואימוץ ידי בנו הרה"צ המחבר ומשפחתם היקרה י"נ, יהי נועם ד' עליהם, ויזכו כולם לראות בטוב ד' בארץ חיים וישראל עושה חיל על אדמת קדשו, בבנין בית זבול, ופריסת סוכת שלום על עם קדשו להיות לגוי אחד בארץ, כנפש כל יראי ד' באמת המצפים צביונוותפארתו, ונפש המדבר לכבוד התורה והיראה ולכבוד ארץ חמדה וקדושת חיבתה...".
נספח:
תולדות חייו של הרבי מדרוהוביטש
הרה"צ רבי חיים מאיר יחיאל נולד בסדיגורה, בי' בכסלו תרכ"ד (1864) לאביו רבי אבי עזרי זליג, בנו של ה"שרף" ממוגלניצה רבי חיים מאיר יחיאל, נכדו של המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ בעל "עבודת ישראל" ושל רבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך", ולאמו מרת הדסה פייגא, בתו הבכורה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין.
בהיותו בן ט"ז נשא את מרת בת-שבע בת האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, נכדו של הרבי מרוז'ין, שהיה חובב ציון מפורסם ומנהיג לרבבות חסידים ברומניה. אחרי פטירת אביו, ולאחר הפצרת חותנו הרבי מבוהוש להמשיך ולשאת בעול הנהגת הציבור, קיבל עליו ר' חיים מאיר יחיאל את נזר האדמו"רות. הוא עבר לדרוהוביטש, שם זכה להערצה מכל יהודי העיר, אשר קיבלו אותו בחיבה ונהגו בו כבוד כל ימי שבתו שם 1 .
דרוהוביטש דאז היתה במלוא פריחתה. היו בה מעיינות נפט, והיא נקראה בפי כל "אמריקה של גליציה". גבירים ונגידים קמו בה בן לילה, ויהודים מקרוב ומרחוק באו להיאחז בה. השפעתו של ר' חיים על תושבי העיר היתה רבה מאד והוא ניצל אותה לפעילות ציבורית. בית מדרשו הגדול, שהיה כליל היופי, כינס מאות חסידים מקומיים ומן העיירות הסמוכות, שבאו אל הרבי, וביתו היה מרכז לאוהבי תורה וציון ושימש גם מעון ומקלט לכל קשה יום ומר נפש. אחרי הפרעות בקישינוב ובערים אחרות ברוסיה, הגיעו לדרוהוביטש פליטים רבים. באותה שעה היה הרבי לעמוד התווך במפעל הצדקה והחסד למענם. הוא האכיל והשקה אותם, ודאג לספק את כל צורכיהם 2 .
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח הרבי מדרוהוביטש להונגריה, ולאחר גלגולים הגיע לווינה בירת אוסטריה, שם התרכזו סביבו חבר אדמו"רים ורבנים וחוגי חסידים.
רבי חיים מאיר יחיאל ידוע היה באהבתו הגדולה לארץ ישראל. כל חייו היו שרשרת של שאיפות ומעשים לעלות ארצה ולהשתתף בבניינה. בהקמת ההסתדרות הציונית על ידי בנימין זאב הרצל ז"ל ראה הרבי צעד חשוב לקראת הגאולה. הוא אמר זאת בפומבי ושקל את השקל הציוני 3 . לשווא ניסו מצדדים שונים, חסידים ואנשי מעשה, להשפיע עליו שישנה את דעתו ויחדל מלהיות אוהד הציונות. כל מחשבותיו, כל המיית לבו וכל אונו והונו היו קודש לבניין הארץ. כל דבר שהיה לו קשר עם ציון היה חביב עליו כנפשו 4 .
לשם בירור סוגיית האחדות והסנגוריה על ישראל, כתב הרבי בשנת תרע"ד (1914) את ספרו "השלום והאחדות", שהפצתו עלתה לו בכל הון ביתו. תוכנו של הספר מפורט בשער: "קובץ מאמרי חכמינו ז"ל ומספרי תקיפי גאוני וקדושי קדמאי ובתראי בדבר גודל מעלת השלום והאחדות וזכותא דישראל". הספר עשה רושם גדול, ואף עורר רוגז בחוגי החרדים, משום שהוא דרש בו שלום ואחדות גם עם העבריינים.
בשני בנובמבר 1917 פרסם משרד החוץ הבריטי את הצהרת בלפור, המכירה בזכותו של עם ישראל לבנות את ביתו הלאומי בארץ ישראל. באותה העת החליט הרבי שהשעה כשרה לייסד ארגון חסידי-ציוני למען יישוב ארץ ישראל. הוא כינס מספר רבנים ואדמו"רים חשובים, ויחדיו הקימו את הוועד המייסד של "חברת יישוב ארץ ישראל". בין חברי הארגון היו רבי יעקב מהוסיאטין בעל "אהלי יעקב" ור' שלמה חיים מסדיגורה 5 .
באותם הימים הכין עצמו הרבי לעלייה לארץ ישראל, אף שידע כמה חמור המצב הכלכלי השורר שם. את בניו הכשיר למלאכות שונות וקנה בכספו בית חרושת לחומרים כימיים וכריכיה חשמלית על מנת להעבירם לארץ ישראל כמקורות עיסוק למשפחתו.
ערב חג הפסח תרפ"ב (1922) זכה ר' חיים מאיר יחיאל לעלות ארצה עם כל משפחתו, לרבות אמו הישישה הצדקת המפורסמת מרת הדסה פייגא ע"ה, שזכתה עוד לשבת למרגלותיו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין זי"ע 6 . עלייתו של הרבי עשתה רושם רב על הקשורים לאדמו"רי בית רוז'ין, ועל רבים רבים מקרוב ומרחוק 7 .
הרבי עלה לירושלים עם כל משפחתו והתגורר בקצה שכונת הבוכרים. תוך זמן קצר התלכדו סביבו יהודים רבים, מכל הגוונים והעדות, שנשבו באישיותו האצילית והשופעת אהבה לכל. מתוך רצון לממש את שאיפותיו הטהורות, ייסד אגודה בשם "בוני הארץ בגופם", שחבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לעתים מזומנות לשם סיוע בבניין הארץ, כאשר הוא עצמו עמד בראש המתנדבים, עיבד וסיקל את האדמה ליד ביתו 8 .
בסוף הקיץ של שנת תרפ"ג (1923) חלה הרבי במחלה קשה שקירבה את קצו. מקורביו לא גילו את אזנו על הסכנה הצפויה לחייו, אלא שלחוהו לווינה, אולי משם תבוא הישועה. הוא נותח בווינה והניתוח הצליח, אלא שהוא נחלש בגלל מחלת ריאות שתקפה אותו שם. ימים מועטים לפי פסח תרפ"ד (1924) שב ירושלימה, אולם מיד לאחר הפסח שוב נתקף במחלה קשה, אשר ממנה לא קם.
ביום ל' ניסן תרפ"ד נסתלק לגנזי מרומים. רגעים אחדים לפני יציאת הנשמה נתן אות והגישו לפניו את קופסת הקרן הקיימת, שהייתה תלויה למראשותיו, והוא שלשל לתוכה לירה של נייר, שהיתה מוכנה לאותה מטרה 9 . מילותיו האחרונות היו: "אבא רחימאי, אימא ירושלים". בהלווייתו השתתפו למעלה מעשרת אלפים איש 10 .
דמותו של הרבי מדרוהוביטש שימשה כהשראה ליהודים רבים, חסידים וחלוצים כאחד, ובהשפעתו עלו רבים ארצה והתחממו מאור החסידות ואהבת ישראל שבקע ממנו. ביניהם יש לציין את בן דודו רבי ישעיהו שפירא זצ"ל "האדמו"ר החלוץ", שפעל מכוח השראתו ועל פי עצתו, והיה ממקימי "כפר חסידים" ומראשי תנועת "תורה ועבודה" 11 . הרבי הספיק להשפיע רבות על החיים הדתיים והלאומיים והתחבב על כל חוגי הציבור בארץ, אנשי היישוב הישן והחדש גם יחד. כולם העריצו אותו והכירו בתכונתו הנאצלה, בנפשו הטהורה ובלבו הבוער כולו אהבה לעם ישראל.
האומנם סבר הראי"ה שרמברנדט חזה ב'מראות אלוקים'?!
גליון מס' 13
הרב פרופ' נריה גוטל | כסלו - טבת תשע"א

הספדו של הרב שזורי על הגאון ר' יונה ראם זצ"ל
מתוך אור חדש גליון מס' 8 אדר תש"ע
רבנים שונים | אדר תש"ע

אלה תולדות יעקב
גליון מס' 11
הרב משה נחמני | אב תש"ע

מזכרונות הגרש"ז אויערבך זצ"ל על חג הפורים
גליון מס' 14
רבנים שונים | אדר תשע"א
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה מחבר שמיים וארץ?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?