בין יוסף לחנוכה | הרה"ג דוב ליאור | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רוברט חי בן מרים

102

2 דק' קריאה

"אלה תולדות יעקב, יוסף היה בן שבע עשרה שנה" - בניגוד לעשיו הרשע, שעל מעשיו ופעולותיו, ומעשי תולדותיו התורה כותבת בקיצור נמרץ, בתולדותיו של יעקב ישנה אריכות - איך התיישבו ואיך התגלגלו הדברים עד שהגיעו לכלל ישוב בארץ ישראל.

למעשה, האישים שנפעלים בפרשתנו אינם מודעים לקראת מה הם נפעלים, שהרי חז"ל אומרים על הפסוק: "וישלחהו מעמק חברון" שזו הייתה שליחות שגרמה לירידת עם ישראל, על מנת לקיים את "ועבדו ועינו אותם ארבע מאות שנה".

ההשגחה האלוקית סיבבה שיוסף ירד בהתחלה בתור פרט למצרים, להדגיש בפנינו את ההדגמה האישית, שגם יהודי בתור פרט יכול להיות בתוך טומאת מצרים, ולשמור על קדושתו ואישיותו, כשהתורה מדגימה זאת בשני תחומים, הן בתחום המוסרי והן בתחום ניקיון הכפים. יוסף עמד בניסיון עם אשת פוטיפר, ולאחר מכן כשהיה מנהל בבית הסוהר: "אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו", בניקיון כפיו לא שלשל לכיסו שום דבר. כך גם, לאחר מכן כשנעשה שר האוצר של המדינה, כתוב: "וילקט יוסף את כל הכסף ביתה פרעה", יוסף לא פתח חשבון לא על שמו ולא על שם אשתו. רואים את גדלותו וצדקתו.

ולדורות בא ללמד אותנו, שאדם כאשר הוא באמת מחוסן מבחינה רוחנית, הוא יכול לעמוד בפיתויים ובניסיונות גדולים. לכך משמש יוסף לדוגמא חיה לכל הצאצאים של בית יעקב, שעל אף שהיה יחיד, הצליח להחזיק מעמד בטומאת מצרים, כל שכן שאר היהודים כשהם כבר ציבור שלם.

פרשה זו נקראת תמיד בשבת שלפני חנוכה, להדגיש בפנינו, שהכנה רוחנית מוקדמת היא הנותנת לנו את כוח ההישרדות במצבים קשים. גם הנושא של חנוכה - העימות שהיה בין תורת ישראל לתרבות יוון, שדגלה בקלילות ובחולשות - בא ניצחון החשמונאים על תרבות יון ונתן לעם ישראל את זריקת החיסון האחרונה לפני צאתו לגלות האחרונה, מתוך תקווה שעם ישראל יוכל לעמוד מול העולם האלילי מול עולם הנוצרי, האיסלם, הקומוניזם וכל מיני שיטות אחרות. תורת ישראל היא השומרת על האדם, והיא הנותנת לו את כושר העמידה ואת היכולת של ההתמודדות גם עם מצבים קשים. לכן סידרו לנו חז"ל את הפרשיות על מנת שנשים לב ללקחים אלה, ונוכל ללמוד גם להווה.