נס נסתר - נס גלוי, נס פך השמן ונס הנצחון במלחמה | הרב בניהו ברונר | בית המדרש

מדורים
מגד ירחים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

502

4 דק' קריאה

בחג החנוכה אנו מציינים שני ניסים, נס ההצלה ממוות לחיים במלחמת המעטים מול הרבים נגד היוונים ונס פך השמן. בתפילה אנו מדגישים את נס ההצלה: "מסרת גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים" ואילו בתלמוד (שבת כ"א) מובא קטע מ"מגילת תענית": "ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים". ימי חנוכה נתקנו ל"הלל והודאה" והרב מסביר: "הלל כנגד הנס הגלוי והודאה כנגד נס הנסתר" (שמועות הראי"ה עמ' ק"ט), חיוב אמירת ההלל הוא על נס הניצחון במלחמה שהיה נס שנגלה בטבע, ואילו ההודאה היא על הנס הנסתר הנס על טבעי, נס פך השמן 1 . חיוב ההודאה קיים בכל נס שקורה לאדם פרטי ובדרך כלל מדובר בניסים שאינם מפורסמים וההודאה מביאה לפרסומם. מי שניצל חייב להודות ולברך ברכת הגומל בציבור, למרות שהנס היה בצנעה ההודאה צריכה להיות בפרסום: "ורוממהו בקהל עם" מטרת הפרסום היא להאדיר את שם ה'. כשם שקיים חיוב על כל יחיד להודות על נס שקרה לו כך קיים על הציבור להודות על נס שקרה להם.

פרסום הנס בחנוכה נעשה על ידי מצוות הדלקת הנרות, מצווה זו תוקנה לזכר הנס העל-טבעי, השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים. בכל החגים קיימת חובה של "משתה ושמחה" כיוון שחגי התורה הם זכר ליציאת מצרים, ששם הנס היה גלוי לעין כל ואילו בחנוכה שעיקר הנס, נס פך השמן היה נסתר, הימים הללו תוקנו ל"הלל והודאה". ובכל אופן פוסק הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן תר"ע) שאם בסעודות חנוכה אומרים דברי הלל והודאה ניתן להעלותם למדרגה של סעודות מצווה כמו בשאר החגים שתוקנו ל"משתה ושמחה".והרב מסביר:"מצד נס פך השמן שלמעלה מן הטבע שמעלה גם את הנס של כיבוש הארץ והנצחון של המלחמה למעלת נס שלמעלה מן הטבע, וזה הכח של ישראל להעלות את החנוכה למדרגת חג של משתה ושמחה" . נס על- טבעי גבוה במעלתו מנס טבעי, ולכן נס פך שמן גבוה מנס הניצחון במלחמה, מלמד אותנו הרב, שכיוון שבחנוכה היה נס על- טבעי ונס טבעי, הנס העל- טבעי מגביה את הנס הטבעי, ומביאו למדרגת הנס העל טבעי. בדומה לכך עם ישראל יכול להעלות את ימי החנוכה שתוקנו רק ל"הלל והודאה" למדרגת חגי התורה שהם ימי "משתה ושמחה".

כפי שראינו הדלקת הנרות היא זכר לנס פך השמן, שהיה אמור לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים. החנוכיה בכל בית מישראל מזכירה לנו את המנורה בבית המקדש. בבית הכנסת נוהגים להניח את החנוכיה בכותל דרום כמו שבבית המקדש המנורה הייתה בדרום. נשאלת השאלה, אם החנוכיה היא זכר למנורת המקדש, מדוע היא בעלת שמונה קנים ולא שבעה קנים כמו מנורת המקדש? וניתן להוסיף את הקושיה המפורסמת של ה"בית יוסף" מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים והלא הנס היה שבעה ימים, שהרי היה שמן ליום אחד? אם היינו חוגגים שבעה ימים היה מקום גם לתקן חנוכיה בעלת שבעה קנים כמו מנורת המקדש? ומסביר הרב (מאמרי ראי"ה ב' עמ' 478): קיים איסור לעשות כלי חול הזהים בגדלם ובצורתם לכלי המקדש: "לא תעשון אתי (שמות כ') - לא תעשון כדמות שמשיי! - אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן. כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה" (ראש השנה כ"ד). סיבת האיסור היא להבדיל בין קדש לחול:"הקודש שומר את גבולותיו, הוא מגן על עצמו, שלא יבוא כל זרם של חול למעט את שויו. ודוקא על-ידי השמירה הזאת, נותן הקודש חיים וגם מקום לחול ולמערכת החול" . ההבדלה בין קדש לחול מאפשרת לקדש להתקיים ולחול להתקיים לצידו. היוונים ניסו לעקור את הקדש מהעולם, לשיטתם קיימת בעולם רק חכמה אנושית חילונית, והיא ורק היא ממלאת את העולם כולו. היוונים טמאו את המקדש: "כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'" (עין אי"ה שבת כ"א). היוונים כפו את ישראל לתרגם את התורה ליוונית ולכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל. זו הסיבה שבית חשמונאי הבדילו את החנוכיה ממנורת המקדש. מנורה יש רק במקדש והיא בעלת שבעה קנים, החנוכיה תהיה בת שמונה קנים והחג שמונה ימים: "חששו אנשי בית-החשמונאים, שאם יתקנו רק שבעה נרות, יעשו מנורות חילוניות כמו של בית-המקדש, של שבעה נרות. אנחנו יודעים, שנצח ישראל בנוי על ההבדלה בין קודש לחול ועל צרופם בחיים" (מאמרי ראי"ה שם עמ' 479).

הקדש מעלה את החול, הנס העל טבעי, נס פך השמן העלה את נס ניצחון המלחמה אבל עדיין קיימת חובה להבדיל בין קדש לחול.

בד בבד עם הרצון לעשות זכר למקדש בכל בית מישראל דאגו חכמים להבדיל בין המקדש לבתי ישראל, ולכן תקנו שהחנוכייה תהיה בעלת שמונה קנים ולא שבעה כמו במקדש, ולכן החג הוא שמונה ימים ולא שבעה.

המקדש הלאומי האיר את אורו לכל בית מישראל על ידי הנס הגלוי של מנורת המקדש שהאירה את ניצחון המלחמה שהביא להקמת מלכות ישראל שהחזיקה מעמד למעלה ממאתיים שנה. גם אנו בדורנו זכינו לניסים גלויים רבים ואנו מצפים לאור המיוחד שיאיר מבית המקדש שייבנה במהרה בימינו.

^ 1.בדרך כלל "נס נסתר" הכוונה לנס טבעי, הרב כאן משתמש בהגדרה זו לנס שאינו מפורסם, ובחנוכה הכוונה לנס פך השמן שהתרחש בבית המקדש ולא היה מפורסם בניגוד לנס הניצחון במלחמה שהיה גלוי לעין כל.