עלוני שבת - בבית הכנסת? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אפרת בת נעמי

108

3 דק' קריאה

עלוני השבת הפכו לחלק מהווי בית הכנסת. ב'במה' השבוע נדון בתועלת והחסרונות שבכך.

עלינו לשוב בתשובה!
הרב יעקב מדן שליט"א, ראש ישיבת הר-עציון
בדור האחרון נפוצה ברחובותינו תופעת המקומונים ושאר ה'חינמונים'. מדובר בעיתונים, שמבחינת רמתם ספק אם מאן דהו היה מוכן לקנותם בכספו, אך אנשים מוכנים לעלעל בהם כשהם ניתנים חינם אין כסף. המוציאים לאור של המקומונים מתפרנסים היטב מן הפרסומות שהם משווקים לכל דורש.
בעקבות המקומונים באו לעולם עיתוני בתי הכנסת, ואף הם בדרך כלל אינם ברמה שאנשים ישקיעו בהם כסף, הם מחולקים חינם, מכסים את הוצאותיהם ואף מכניסים רווח נאה לבעליהם. הם אינם מחולקים בתחנות הרכבת או בשוק אלא בתחנת חלוקה שונה מעט: בבית הכנסת. לעיתים מטרתם היא הרווח הכספי של המו"לים, ולעיתים: האמירה הפוליטית-דתית שחשוב למפיק להשמיע אותה לקהל. מכיוון שהם מחולקים בבית הכנסת ניתן בהם גם 'דבר תורה' על הפרשה, מעשיות מצדיקים וכד'.
במציאות, אנשים בדרך כלל אינם נוטלים אותם הביתה, משום שבבית ממתינים להם חומרי קריאה חשובים יותר. הם מהווים בבית הכנסת חומר להעברת הזמן בעת קבלת שבת, בעת השיחה שלפני ערבית, למחרת בחזרת הש"ץ, לעיתים בעת קריאת התורה ולעיתים גם בעת התפילה עצמה.
שאלתי שני מו"לים יראי שמים מה היתר מצאו לעצמם להכשיל את הציבור ולבזות את התפילה? מה היתר מצאו לעצמם לגזול מאנשים עמלים את כבשת הרש של רגעי עמידתם המעטים לפני ה' ולדמות את בתי הכנסת של הציונות הדתית לתור במסדרונות קופת חולים וכד'. נעניתי בסגנון אחד: קריאת עיתוני בתי הכנסת נועדה להחליף את הפטפטת שבעת חזרת הש"ץ וקריאת התורה, ואת השינה בעת שיחת הרב לפני ערבית. בדקתי זאת. התשובה שקיבלתי חלקית בלבד. רבים האנשים שהעיתונים הנזכרים מחליפים אצלם חלקים מן התפילה, עניית אמן בחזרת הש"ץ ואת קריאת התורה. זה מתחיל בהצצה באקראי על ידיעה מעניינת, וממשיך לקריאה רצופה.
במקביל לכך, גם העוסקים בנוער לא טמנו ידם בצלחת, והעיתון 'עולם קטן' נפרש למלוא אורכו ורוחבו בבתי הכנסת באמצע התפילה, בעליו שקוע בו ושכניו רק 'מציצים'.
תאוות הכסף ותאוות הפרסומת מטהרות הכול. אך אינני יודע מה היתר מצאו לעצמם רבים מרבני הציונות הדתית לתרום את דברי תורתם, להכשיל את הרבים ולבזות את עמידתנו לפני המקום. ועוד לא אמרנו מילה על שמות ה' השונים המתגלגלים מבוזים בכל מקום, בעוד שלהלכה הם טעונים גניזה בכלי חרס, ועל קריאת מודעות מסחריות בעת תפילת השבת, בעיקר על סכומי כסף לקניית נדל"ן למינהו. ועוד לא אמרנו מילה על חינוך הילדים ועל הדוגמה האישית שהם נוטלים מאיתנו.
הגבאים יכולים להוביל תיקון, ולחלק את העיתונים בדרך הביתה ולא להותירם בבתי הכנסת. אם הציבור שלנו יחוש יום אחד, שעליו לעשות תשובה ולתקן תיקון גדול, יש כאן הזדמנות גדולה ונאה. ויפה שעה אחת קודם.

תו-תקן הלכתי
הרב יהודה קרויזר שליט"א, רב היישוב מצפה-יריחו וראש ישיבת "הרעיון היהודי"
בהוצאתם של עלוני השבת נוצרו שלוש בעיות מרכזיות: הראשונה שבהן היא פרסום מודעות שאסור לקרוא אותם בשבת, שהרי ישנם דברים שהם אסורים בשבת וביו"ט אף-על-פי שאינם דומים למלאכה וגם אינם מביאים למלאכה, ובכל זאת נאסרו משום שנאמר "וקראת לשבת עונג... וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפציך ודבר דבר" (ישעיהו נח). דברים אלו נקראים דברי קבלה, ומצאנו שהחמירו בהם כדברי תורה. מהמילים "ממצוא חפצך" למדו שאסור לקרוא בשבת במודעות שבהן מתפרסמות הצעות קניה ומכירה, הצעות עבודה וכו'. במרבית העלונים מתפרסמות בין דברי התורה מודעות כאלה כשהן מעוצבות בעיצוב המושך את העין, כך שאי אפשר להתעלם מהם, ולעיתים יש הרגשה שהמניע להוצאת העלון הוא מניע כלכלי, ולכן הפרסום מהווה נתח מרכזי מנפח העלון ודברי התורה משמשים ככיסוי הלכתי להתיר כניסתם לבית הכנסת.
בעיה שניה היא היסח הדעת בזמן התפילה. ישנם בתי כנסת שבהם העלונים נמצאים לחלוקה לפני התפילה ולעיתים העיצוב היפה של העלון מושך את עין המתפלל יותר מהסידור, ובלי משים, לב המתפלל יכול למצוא את עצמו שקוע בזמן התפילה בחיפוש אחרי מלון לחג הפסח או במקרה הטוב בעיון במאמר הלכתי מעניין.
הבעיה השלישית היא בעיית הגניזה. ריבוי העלונים יצר בעיה גדולה של גניזה, מתקני הגניזה בבתי הכנסת כבר לא עומדים בעומס הדפים המצטברים בליל שבת וגם בבית לא תמיד ניתן להתנהג עם עלוני השבת בכבוד ההלכתי הראוי ולהביאם לגניזה.
העולה מכאן הוא שלפי ריבוי העלונים הקיימים ואלה המתחדשים מידי שבת נראה ששכרם של המוציאים לאור רב, אבל הפסדם של הקוראים גדול יותר. מכיוון שהעלונים הפכו להיות חלק ממציאות חיינו שאי-אפשר לבטלה, ראוי לחבר תו תקן הלכתי למודעות שיש היתר לפרסמם בעלוני השבת. והמלצה לגבאי בתי הכנסת: לחלק את העלונים רק בסוף התפילה. "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר".