"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

מדורים
פרשת שבוע

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

השבת, שבת "חזון", נשוב ונקרא את דבריו של הנביא ישעיהו המופיעים בפתיחה לספרו. בנבואתו הראשונה מביא לפנינו הנביא את דבר ד' העוסק בחזון המדינה היהודית האידיאלית. ואלו דבריו:

"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"(ישעיהו א' כו-כז)

נעיין בפסוקים אלה וננסה להבין את משמעותם גם לדורות ואולי גם לדורנו אנו.
מי הם "שֹׁפְטַיִךְ"? נטיית הלב הראשונה היא להסביר כי השופטים הם הדיינים היושבים על כס המשפט. כך גם רמוז לכאורה בפסוק השני "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה". את הפסוק הזה נסביר בדרך הבאה: "פדיונה"- גאולתה של ציון, תלוי בחידושה של מערכת המשפט העברי. אבל אם נחזור אל הפסוק הראשון ונעיין בו, נגלה מיד כי התקבולת "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה", מחייבת אותנו לבדוק מי הם היועצים. תשובה ברורה לשאלה זו תבהיר גם מי הם השופטים.
היועץ נזכר במקרא כמה וכמה פעמים. ברור שביטוי זה קשור בהרבה מקרים, לעצה הניתנת על ידי החכם. אומנם את הפסוק הבא ניתן להסביר גם אחרת "עַתָּה לָמָּה תָרִיעִי רֵעַ, הֲמֶלֶךְ אֵין בָּךְ אִם יוֹעֲצֵךְ אָבָד ..." (מיכה ד' ט). לפי התקבולת, המלך הוא מקבילו של היועץ. המפתיע הוא שגם הביטוי מלך להימלך - פירושו להתייעץ.
נחזור לפי זה אל התקבולת הראשונה "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה", אם היועץ הוא המלך=המנהיג, הרי שגם השופט הוא המנהיג ולא הדיין. פירוש הביטוי שופט כמנהיג הוא הכרחי בספר שופטים. אין ראיה ולו אחת בכל ספר שופטים למעורבותם של הדמויות הנזכרות בו בתחום הדיינות-הרשות המכונה בימינו "הרשות השופטת". כל מעשיהם של גיבורי הספר הם בתחום "הרשות המבצעת" שתפקידה להגן על ביטחונם של האזרחים מפני אויבים חיצוניים. (נעיר במאמר מוסגר כי אחד מתפקידי הרשות המבצעת הוא גם להבטיח את עצמאותה של הרשות השופטת ואת ביטחונם האישי של חבריה).
לפי זה, גאולתם של ישראל תלויה בקימומה מחדש של הרשות המבצעת. רשות מבצעת היא סממן הכרחי ומרכזי של כל ישות מדינית עצמאית. עצמאות מדינית היא חלק בלתי נפרד מחזון הנביאים. איזו עצמאות? איזו רשות מבצעת? על כך עונה הנביא תוך הדגשה כפולה "אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". חוק וסדר=משפט, הם תנאי יסודי לפעולה תקינה של רשות מבצעת בכל דור ובכל מקום. הנביא ישעיהו מחדש, כי השלטון צריך להתחשב גם בשיקולים של צדק וצדקה. רגישות חברתית והתחשבות בצורכי החלקים החלשים של החברה, חייבים להיות נר לרגליו של שלטון המבוסס על חוק. בלעדיהם המשפט הוא מספח.

בימים של מחאה חברתית, נזכיר לרשות המבצעת

"צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

3 תגובותב2 דיונים

ש שרה |ג' אב תשפ"ג

אשמח להתייחסות הרב, אם אפשרי, ליחסי הרשות המבצעת והשופטת בימינו אנו

ישיבה הרב יוסף כרמל |ח' אב תשפ"ג

תשובה לשואלת

המלך והשרים הם הרשות המבצעת על פי המקורות, המלך כשמו כן הוא אמור ללכת בדרכו של הקב"ה ולהתיעץ עם שריו (כשמו כן הוא מלך הוא זה שנמלך ומתיעץ). יש נושאים שהוא חייב לקבל גם את הסכמת הסנהדרין -העדה , המבטאת גם את הדעות בעם ואת הסמכות לפסוק הלכה. המלך ממונה גם על הצדדים הפליליים שמטרתם שמירת הסדר הציבורי והביטחון האישי והוא עומד בראש המערכת המשפטית במטפלת בנושאים אלה - משפט המלך. מהבחינה הזו המלך גם פועל כרשות מבצעת וגם כרשות שופטת. מי שמאזן את החלטותיו הם בעיקר הנביאים. הסנהדרין היא הרשות השופטת בכל שאר התחומים. כיום אין מלכות ולפי מה שלימדנו מרן הראי"ה קוק זצ"ל כשאין מלך הסמכות עוברת לממשלה. בימנו בממשלה היא הרשות המבצעת. כיום נהוג להפריד את הרשויות ויש לזה יתרונות עצומים ולכן אע"פ שהממשלה היא שאחראית על התחום הפליל אבל בתי המשפט של המדינה, הם שדנים בפועל את מי שעובר על החוק הפלילי. בימנו אין סנהדרין אע"פ כן בדיני ממונות מן הראוי להזדקק לדין תורה שניתן לאכוף אותו על ידי חתימה על שטר בוררות. עד כאן בקיצור נמרץ תשובה לשאלתך הרחבה מיני ים.

א אברהם |ח' אב תשפ"ד

ייתכן שדבריו של הנביא קורמים עור וגידים בימינו אנו?

בימינו אנו אי אפשר שלא לחשוב אם המשמעות היא שכשהיועצים והשופטים יחזרו למקומם הראוי "כבתחלה" ו"כבראשונה" ולא יגברו על רצון העם בציון אשר משתקף בנציגיו, אז "ציון במשפט תפדה"...