בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
3 דק' קריאה
האחדות בעם ישראל, כאמור בדברינו בשבועות האחרונים, מקבלת משמעות מיוחדת כשצאצאיהן של רחל ולאה, שתי האימהות, מנהיגים את העם בשותפות. כך בא הב"יחד" לידי ביטוי למרות שי ש ח לוקי ד עות. עקרון זה מקבל משמעות עמוקה דווקא בחתונה שנערכה בבית לחם כמתואר בכתוב: "יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (ד, יא). אנשי בית לחם, צאצאי פרץ בן יהודה בן לאה מקדימים את רחל אמנו ללאה אימם ובכך מכריזים כי צריך את השותפות כדי להיות מונהגים נכון, השותפות היא תוצאה של ויתור.
הסיכוי לאחדות, שנבחן השבוע, קשור לשמעי בן גרא - בן משפחה נוסף של שאול בן קיש - נכד נכדה של רחל אמנו. וז"ל הכתוב: "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא..." (שמו"ב טז, ה). הכתוב מייחס, גם במגילת אסתר, את מרדכי היהודי בדרך הבאה: "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב, ה). נציע לתרץ את ההבדל בשם האב כך: על פי הפשט, הרשימות, שכל אחת מהן מדגישה היבט אחר, אינן מפרטות את כל הדורות. בספר שמואל מודגש ששמעי הוא צאצא של גֵּרָא בנו של בנימין, כמפורש ברשימת השבעים היורדים מצרימה בפרשת ויגש: "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (בראשית מו, כא). במגילת אסתר מובא שמרדכי קשור לקיש אביו של שאול המלך. כך ברור גם לחז"ל, הדורשים במסכת מגילה את הפסוק מאסתר (עיינו דף יב ע"ב, יג ע"א). השם שמעי נדרש על ידי רבותינו לחיוב: "שמעי - ששמע אל תפלתו" (שם, יב עמוד ב). גם אישיותו של שמעי בן גרא זוכה לתשבחות בפי חז"ל והראשונים. רש"י ביאר ששמעי היה ראש הסנהדרין (שמו"ב טז, פסוק י וכך גם נקט רבי יעקב בעל הטורים). נראה שביאורו מבוסס על הדברים במסכת גיטין "ואמר רבה בריה דרבא, ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וולס: מימות משה ועד רבי (רבי יהודה הנשיא שהיה נשיא הסנהדרין, שני דורות לאחר מרד בר כוכבא) לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד . ולא? ...הא הוה שלמה! – הוה שמעי בן גרא " (נט ע"א). בנוסף, במסכת ברכות " (ח, ע"א) מוכח כי שמעי היה רבו של החכם מכל אדם - שלמה המלך, לכן גם אברבנאל כינה אותו "חכם חרשים. המדרש משבח מאוד גם את אשתו של שמעי בן גרא "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מפני מה זכו מרדכי ואסתר להעשות נס זה על ידם? מפני אשתו של שמעי אֵם אביהם, שהצילה שני צדיקים מן ההריגה" (מדרש שמואל (פרשה לב, ד). שמעי בן גרא זוכה גם בכתוב לכינוי מיוחד: "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף " (שמו"ב יט, כא). תואר זה נותן לשמעי מקום חשוב מאוד ומגדיר את מעמדו הפוליטי. האיש מבחורים, שהיה הראש-הראשון-המנהיג של כל בני יוסף, מנהיגם של שבטי אפרים, מנשה ובנימין.
חיזוק לפרשנות זו נביא מהפסוק המתאר את מעמדו של ירבעם בן נבט בממשל שלמה המלך, מעמד שכידוע היו לו משמעויות פוליטיות: "וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מל"א יא, כח). אם היינו זוכים שדוד ושמעי היו כורתים ברית, שמעי היה הופך לשותף של דוד, כפי שהיו אמורים להיות יהונתן, אבנר ומיכל, ושוב היה נפתח פתח לאחדות נפלאה שמקרבת את הגאולה. לצערנו הרב, בפגישתם הראשונה של דוד ושמעי, מיד לאחר פרוץ מרד אבשלום, שמעי פגע קשה מאוד בדוד כמתואר: "וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל: וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת דָּוִד וְאֶת כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ דָּוִד... וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל: הֵשִׁיב עָלֶיךָ יְקֹוָק כָּל דְּמֵי בֵית שָׁאוּל אֲשֶׁר מָלַכְתָּ תַּחְתָּיו וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת הַמְּלוּכָה בְּיַד אַבְשָׁלוֹם בְּנֶךָ וְהִנְּךָ בְּרָעָתֶךָ כִּי אִישׁ דָּמִים אָתָּה" (שמו"ב טז, ה-ח). דוד לא סלח לשמעי וציווה על שלמה להורגו: "וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה... וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א' ב, ט). חז"ל ביקרו את דוד על ציווי זה "ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה" (ברכות ח ע"א). התוצאה: "אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי" (שבת נו ע"ב).
אם כך, חורבנם של בית ראשון ובית שני הם התוצאה של אי האחדות בין דוד המלך ושמעי בן גרא - הראשון לכל בית יוסף.
שוב למדנו את הלקח על חשיבות האחדות.

נקווה שבקרוב מאוד נקבל בשמחה את פני השבים החיים מהחטיפה הנוראה, שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר. נודה לקב"ה על החזרת גופות הנרצחים והבאתם לקבר ישראל. נזכור ולא נשכח מי הם ארגוני הטרור השפלים שיש לחסלם, וכך להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולעולם כולו. נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ונאחל רפואה שלמה לכל הפצועים.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il