הנפש המאירה | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

רועי בן נעמה

209

2 דק' קריאה

השבת, ח"י באלול, הוא יום הולדתם של שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ובעל התניא, ויום ההילולא של המהר"ל מפראג זי"ע. ח"י באלול הוא גם היום הראשון מבין 12 הימים החותמים את השנה, עליהם אמרו גדולי החסידות שכל יום מימים אלו מכוון כנגד חודש בשנה, ובעבודת ה' של הימים הללו אפשר להעלות את כל השנה.
למעשה, ביום זה מסתתר לו ציון דרך נוסף בתולדות היהדות. בתחילת דרכו היה הבעל שם טוב צדיק נסתר. והנה, בהגיעו לגיל 36, גזרה עליו ההשגחה העליונה, שהגיע זמנו להתגלות וללמד בעם ישראל דרך חדשה בתורה ובעבודת ה'. אותו הלילה - ליל שבת היה (כמו השנה), ובביתו של הבעש"ט התארח תלמיד חכם שהיה גם אחד מתלמידיו של גיס הבעש"ט - רבי גרשון מקיטוב. כמובן, שאותו תלמיד חכם ראה בבעש"ט עם הארץ גמור. ואכן, את דברי התורה בסעודת ליל שבת אמר האורח, כשהוא מתאים את הדברים ל'רמתו הנמוכה' של בעל הבית.
והנה, באמצע הלילה הגיע זמן ההתגלות. האורח התעורר בבהלה משנתו, כשאור חזק הבוקע מהחדר הסמוך מגיע לעיניו. הוא היה בטוח שהגחלים של תנור השבת התלקחו ושריפה מתפשטת בבית. אחוז בהלה, הוא רץ לכיוון מוקד השריפה, אך אז התגלה לעיניו מחזה מדהים. האור החזק קרן מפניו של הבעש"ט השקוע בשרעפי קודש. מיד הבין האורח, שהבעש"ט אינו אלא צדיק נסתר שהתגלה לעיניו. ואכן, בסעודת יום השבת, כבר קידש הבעש"ט על היין בדבקות גדולה כמנהגו, ואמר דברי תורה עמוקים מיני ים. במוצאי שבת, פרסם האורח בעולם את האור הגדול שהתגלה.
הבעש"ט חידש דרך חדשה בתורת הנסתר, דרך המהווה חידוש גדול גם בתורה וגם בעבודת ה' הנגזרת ממנה. לפי הבעש"ט, סודות תורת הנסתר המובאים ברמזים בספר הזוהר ובכתבי האר"י הקדוש הם משל, שהנמשל שלו מופיע בכוחות ובנטיות הנפש של האיש הישראלי. גם בפסוקי התורה ובגמרות היה מוצא הבעש"ט רמזים לעבודה נפשית ופנימית.
לדוגמא, נושא המתאים מאד לעבודת התשובה בימים אלו - האישה מתקדשת לבעלה בשלוש דרכים - כסף, שטר וביאה (קידושין ב.). זוהי הלכה מהלכות קידושין.
הבעש"ט (כתר שם טוב עמוד ז') מצא בה עומק נפשי: יהודי (כנגד - האישה) מתקשר לקב"ה (כנגד האיש) בשלושה שלבים: כסף, שטר וביאה. 'כסף' רומז לכיסופים. כשאדם מתחיל דרך חדשה בעבודת ה' הרי בתחילה הוא מתלהב. הסיבה לכך, שה' עושה לו חסד ונותן לו בתחילה כיסופים לעבודת ה'. בשלב השני יש לו משבר, ההתלהבות פוחתת ואז הוא זקוק ל'שטר'. עליו להמשיך לדבוק ב'שטר', אותיות התורה והתפילה, גם בלי ההתלהבות והכיסופים הראשונים. מי שיתמיד בדרכו, יזכה להגיע לשלב השלישי - ה'ביאה'. הוא יזכה להגיע לתענוג מעבודתו, תורתו ותפילתו. איזו אבחנה דקה בנפש האדם, שכל מי שמתקדם ושב בתשובה פגש אותה - ההתלהבות הראשונית, הזמן בו עלינו להתעקש ולדבוק במטרה, ובסוף - תחושת השלמות וישוב הדעת מהקניין החדש בו זכינו.
דרך זו של הבעש"ט יוצרת חיבור מיוחד בין נפשו של האדם למעשיו. בכך הקדים הבעש"ט את כל ההוגים הלא יהודים, בני הדורות האחרונים התרים אחר החיבורים הנכונים בין גופו של האדם, נפשו ומעשיו. תורתו המיוחדת, המכה עד היום גלים גם דרך תורותיהם של תלמידיו גדולי החסידות כבעל ה'תניא', רבי נחמן מברסלב ועוד, סוללת לנו את הגאולה ממצרי העולם הזה לרחבות הדעת והנפש של דור הגאולה, עת הרעב והצמא יופנו מהלחם והמים אל התשוקה העצומה לדעת את ה'.