- הלכה מחשבה ומוסר
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
29
מלשונו של הרמב"ם משמע שבעל תשובה יכול להשתנות בבת אחת מחוטא גמור כפי שהרמב"ם מתארו לבעל תשובה גמור. אפשר היה אולי לומר שהכוונה לאו דווקא אמש ממש אלא הכוונה לפני ששב, אבל הרמב"ם חוזר פעמיים על המילה אמש ולכן נראה שמתכוון לדווקא אמש, כלומר הרמב"ם מדבר על מהפך בנפש על תשובה פתאומית, בבת אחת הנפש הוארה באור התשובה, כדברי הרב באורות התשובה פרק ב'. זה מזכיר את דברי הגמרא 1 על ר' אלעזר בן דורדיא שעשה תשובה גמורה ובבת אחת ואמר עליו רבי: יש קונה עולמו בשעה אחת.
אבל צריך עיון שכן הרמב"ם בפרק ב' לעיל מנה ארבעה חילוקי כפרה ומשמע שעל עבירות חמורות אי אפשר לשוב בבת אחת אלא זהו תהליך מתמשך כלומר:
תשובה לבד לא מספיקה אלא תשובה תולה ויום הכיפורים תולה ויסורין מכפרים. כלומר יש שלבים בתשובה.
מדרגות בתשובה
יש תשובה שבה אדם מחליט להתחזק ולבלום את כל ההתפרצויות של התאוות הרעות המושכות אותו לחטוא. הוא מחליט להתגבר כארי ולנצח את העצלות והכבדות המונעות אותו לקיים את המצוות בשלמות ובזריזות. השב מקבל על עצמו לבנות בתוכו כוחות גדולים של גבורה של שליטה עצמית שיוכלו לעמוד בפני כל גירוי של יצר הרע, שיוכלו לבלום כל התעוררות של תאווה. והוא מעמיק בהבנת החומרה של החטאים, אפילו אם הם קלים שאדם דש בעקביו מבלי משים לב. והוא מגביה את התבוננותו בגדולת הבורא היודע כל נסתרות, כדברי המשנה באבות הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. והכרה זו כאשר היא נעשית מוחשית הרי היא מונעת את האדם מלחטוא. וכדברי ר' יוחנן שאמר לתלמידיו כאשר בקשו ממנו הדרכה אמר: יהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, תמהו התלמידים איזה מין ברכה היא, איזה הדרכה יש כאן. אמר להם אל תתמהו כי כאשר אדם נוכח שאדם אחר רואה אותו הוא נמנע מלחטוא מחמת הבושה. ועל כן יהי רצון שתחושו בפועל שריבונו של עולם רואה אתכם תמיד 2 .
תשובה בדרך זו היא תשובה גמורה שכן יש כאן החלטה נחושה לתקן הכול ולהתגבר ולא לחטוא שוב ויש כאן אחיזה באמצעים שמחזקים החלטה זו. אך מכל מקום אין היא התשובה המעולה ביותר שכן על אף כל האמצעים שנקט אין בטחון שהחלטה זו תעמוד במבחן המציאות תמיד, שכן יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכדי לנצחו צריך כוחות עצומים ומי ערב שבעתיד לא יכשל שוב. כי טבע האדם שיש לו נטיות חומריות ויש בו תאוות, אם הוא מדכא אותם הם אינם מתבטלים אלא לשעה ולפעמים הדכוי גורם להצטברות של כוחות אלו בפנים ואחר כך הם פורצים ביתר שאת ומזיקים בכפלים. לאדם יש תכונות לא יציבות – אי אפשר להבטיח שלא יפול שוב - אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
אכן יש תשובה מעולה יותר וזו תשובה מאהבה. מה בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה, תשובה מיראה באה מההכרה שנכון לעשות את רצון ד', חובה לעשות את רצון ד', חובה להתגבר על כל המניעות, לכפוף את הרצונות לרצונו יתברך. לעומת זה תשובה מאהבה באה מההכרה שריבונו של עולם הוא טוב, הוא כנשמה לגוף, הוא המקיים והוא המחייה, הכול ממנו, הוא טוב לכול, וכל מה שקורה בעולם הוא לטובה, הכול מאהבת ד' את בריותיו. ויותר מכל בריותיו אוהב ד' את עמו, ואת כל אחד ואחד מישראל. וידיעה זו כאשר היא ממלאה את הלב היא מביאה לאהבת ד' בכל לבב בשני היצרים יצר טוב ויצר רע ורצון גדול לקרבת ד' ולעשות את כל רצונו בשמחה. האוהב את ד' לא צריך לכבוש את כוחותיו אלא אדרבה כוחותיו כולם פונים אל הטוב, חל שינוי בשורש ביסוד שבלב וממילא הכול משתנה לטובה.
לאמור התשובה העליונה אינה עוסקת בכיבוש הכוחות אלא בהכוונתם לכוון אחר אין צורך לכבוש את הכוחות אלא לתת להם להמשיך ולזרום ומאחר שהיסוד לכוחות הטבע השתנה - ממילא הכוחות פועלים בכוון החיובי.
על דרך הדוגמא כאשר מנוע מחובר למכונה שיוצרת חום והוא מפריע, אתה עושה פעולות שונות כדי לחסום את החום ולהגן מפניו - זו דרך אחת של התמודדות אך קיימת אפשרות נוספת לשנות את התכנות של המנוע - ואז אותו מנוע עצמו יוצר קור במקום חום.
התשובה מאהבה היא שינוי ביסוד בשורש היותר פנימי וממילא כל הכוחות מכוונים לכיוון הנכון.
ואולי נעזר בדוגמא מהמציאות המדינית הפוליטית הצבאית שבה אנו נמצאים. יש לנו צבא מוכשר יש לצבא אמצעים משוכללים. הצבא משקיע המון כוחות לבלום את הטרור, יש לו הרבה הצלחות אבל לדאבוננו אין הוא מצליח למנוע את כל פעולות הטרור. וזאת מפני שהנחת היסוד של המדיניות הצבאית והפוליטית מוטעית מעיקרה. ההנחה הבסיסית היא שאין פתרון לסכסוך אלא פתרון מדיני, הנחה זו מונעת מהצבא לשנות מהיסוד את השיטה. ועל כן כל המאמצים האדירים שהוא משקיע אינם מביאים לפתרון הבעיה. אילו נקודת המוצא היתה משתנית כלומר שאין פתרון מדיני אלא הדרך היחידה היא באמצעים צבאיים, היו כל הפעולות משתנות. במקום התמגנות והתגוננות, התקפה ופגיעה בכל התשתית של הטרור, טרור נגדי בפחות מאמצים היו משיגים תוצאות הרבה יותר טובות.
שינוי גישה מהיסוד ככל שהוא יותר עמוק הוא יותר קל בסופו של דבר. בטבע הנפש קיימת נטייה לא לשנות את הכל מעיקרא אלא להתמודד עם המצב המסוים הנתון. אך כאשר עושים מהפך בחשיבה הכול נעשה יותר קל ויותר מוצלח.
אכן במבט ארוך הדרך הצבאית יפה לשעה לעת הצורך אבל החזון העתידי הוא להפוך את כל העמים לעבוד את ד'. כדברי הנביא צפניה 3 "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד' לעבדו שכם אחד". קודמים לו דברי הנבואה שרבונו של עולם ישפוך זעמו עליהם. לכן חכו וגו'.
התשובה העליונה שהיא מהפך מהיסוד היא המגמה הכללית של העולם, הגאולה השלמה היא להפוך את כל האויבים לאוהבים - אין יותר מאבקים אלא כולם פונים אל הטוב. ביטול יצר הרע ביטול כל הרוע בעולם. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" 4 .
וכעת יש מקום לפגוש כבר את ההתנוצצות של אורו של משיח. ולהתאים את עצמנו אל המגמה הזו. וליצור בתוכנו את השינוי היסודי שינוי מקצה לקצה, להתבונן בגדולה האלוקית באור חדש.
ולאור הנ"ל פרק ב' בהלכות תשובה עוסק בתשובה הראשונה, ובתשובה הראשונה יש ארבעה חילוקי כפרה, יש שלבים בתשובה ובכפרה. ופרק ז' עוסק בתשובה העליונה בה מתהפכים הזדונות לזכויות ואין בה חילוקי כפרה.
זוכר אני ששאלתי את מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל במדרגות של הכניסה לבית הרב בבניין הישן, האם למי ששב בתשובה מאהבה יש גם ארבעה חילוקי כפרה כלומר: שאם עבר עברה שיש עליה כרת, תשובה תולה ויום כיפורים תולה ויסורים מכפרים - הרי השב מאהבה הזדונות הופכות לזכויות. והוא השיב לי: מצד מסויים אכן הזדונות נהפכים לזכויות, הצד העליון שבנפש שבנשמה מתעלה והזדונות נהפכים לזכויות, אך מהצד היותר נמוך הקשור בחומר צריך בכל זאת גם מירוק של יסורים.
^ 1.עבודה זרה יז.
^ 2.ברכות כח:
^ 3.ג' ט'
^ 4.ישעיהו ב' ג'
האם מותר לפנות למקובלים?
איך נראית נקמה יהודית?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
הדלקה וכיבוי ביום טוב
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
המעשה שהיו מסובין בבני ברק – ורס"ג
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ד
המעשה שהיו מסובין בבני ברק – ורס"ג
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ד
יין לבן או אדום לארבע כוסות?
בית מדרש ג. אסף | ניסן תשע"ו
