יש צורך בבסיס חזק | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

3477

2 דק' קריאה

בפרשת צו, התורה מקדישה כמה וכמה פסוקים לתיאור ההכנות הנדרשות להקמת המשכן והתחלת העבודה בו. כהן איננו יכול להתחיל את עבודתו לפני שהביא מנחת חינוך:
"זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה’ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב" (ויקרא ו' יג).

כך גם הכהן הגדול מתחייב במנחה זו מדי יום וז"ל הרמב"ם:
"אין הכהן עובד תחלה וכן כהן גדול אינו עובד תחלה עד שיביא עשירית האיפה משלו ועובד בידו שנאמר זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו, ואם עבד קודם שיביא עשירית האיפה וכן כהן גדול שעבד בכהונה גדולה קודם שיביא עשירית האיפה עבודתו כשירה" (רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק ה הלכה טז ועיין שם בגרסאות השונות).

בהמשך הפרשה אנו מוצאים פרק שלם (פ' ח') המתאר את משיחתם של אהרון ובניו, הקרבת פר חטאת, שני אילי מילואים וקרבן מנחה מן המצה כפתיחה לשבעת ימי המילואים. הכנות מדוקדקות אלה הן חלק מתהליך כפרה ומילוי ידיים לפני תחילת העבודה הקבועה של אהרון ובניו בסדר הקבוע לדורות. הליך מעין זה התגלה בשנים האחרונות באחד האתרים הארכיאולוגים המדהימים ביותר בארץ ישראל ובעולם כולו. על המורדות המזרחיים של הר עיבל נחשף, קרוב לודאי המזבח שבנה יהושע על פי הציווי של מו"ר משה רבנו ביד ד' כפי שאנו מוצאים בספר דברים:
"וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד: וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה’ אֱלֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל: אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ: וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב" (דברים כ"ז ד-ח).

המזבח ששימש את העם בארבע עשרה השנים של "כיבוש וחילוק" בהן היו הבמות מותרות, ננטש בצורה מסודרת ונגנז עם בניית משכן שילה שגרם לבמות להיאסר. המזבח נבנה בשני שלבים ראשית הוקרבו קרבנות על גבי משטח הסלע הטבעי וכנראה שאחר שהוקדש המקום נבנה במקום מזבח עולה גדול המתאים באופן כמעט מוחלט למופיע במשניות במסכתות זבחים ומידות ולמופיע בהלכות בית הבחירה לרמב"ם. הליך מעין זה אנו מוצאים גם אצל גדעון:
1. "וְגִדְעוֹן בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי עִזִּים וְאֵיפַת קֶמַח מַצּוֹת הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים קַח אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל הַסֶּלַע הַלָּז וְאֶת הַמָּרַק שְׁפוֹךְ וַיַּעַשׂ כֵּן: וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ ה’ אֶת קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַמַּצּוֹת וּמַלְאַךְ ה’ הָלַךְ מֵעֵינָיו:"
2."וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַה’ וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה עוֹדֶנּוּ בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו' יט-כד)

קודם הוקרב הקרבן על סלע היסוד - הצור ואח"כ בנה גדעון מזבח במקום. [פרטים רבים נוספים אודות תגלית זו השופכת אור על ימיו הראשונים של העם שיצא ממצרים, בארץ אבותיו ועל זייפנותם של השומרונים ("אמר רבי אלעזר בר' שמעון נמיתי לסופרי כותים זייפתם תורתכם ולא הועלתם לעצמכם כלום" תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ז ה"ג, בבלי סוטה לג ע"ב), ניתן לקרא בקריאה ביקורתית בספרו של אדם זרטל "עם נולד"). המסקנה לדורות מכל זה היא שכל ניסיון לבנות בקודש מחייב הכנה יסודית והתקדשות מן הבסיס.

הבה נתפלל שנזכה גם אנו להיות ראויים לשני השלבים.