אות ד | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה

קטגוריה משנית

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

הרב עובדיה חיים בן גו'רג'יה

103

13 דק' קריאה

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

ד
וְכַאֲשֶׁר חָשַׁב הַמְחַבֵּר לְחַבֵּר אֶת זֶה הַסֵּפֶר עַל זֹאת הַתְּכוּנָה — רָאָה לְחַלֵּק אוֹתוֹ לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים:
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — בַּמִּצְווֹת הַמְחֻיָּבוֹת בְּצֶמַח הָאָרֶץ, כְּמוֹ: כִּלְאָיִם, שְׁמִטָּה, וְעָרְלָה, וּתְרוּמוֹת, וּמַעַשְׂרוֹת וּשְׁאָר חֻקֵּי הַמַּתָּנוֹת.
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי — בְּפִרְקֵי זְמַנֵּי הַשָּׁנָה וְהַמּוֹעֲדִים, וּמַה שֶׁנִּתְחַיֵּיב בָּהֶם, וְהִשְׁתַּנּוּת מִשְׁפְּטֵיהֶם, וְהָאָסוּר בָּהֶם וְהַמֻּתָּר, וּמַה שֶׁנָּכוֹן לְחַבֵּר בְּכָל פֶּרֶק מֵהֵם מִן הַדִּינִים וְהַמִּצְווֹת.
וְהַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי — בַּבְּעִילוֹת, וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁיֵּשׁ בְּדִינִין בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, כְּגוֹן: הַיִּבּוּם, וְהַחֲלִיצָה, וְהַכְּתֻבָּה, וְהַגִּטִּין, וּמַה שֶּׁרָאוּי לוֹמַר בְּכָל פֶּרֶק מֵהֵם.
וְהַחֵלֶק הָרְבִיעִי – בְּדִינִין, וּבִמְרִיבוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּבִסְחוֹרוֹת, וּבְמַשָּׂא וּבְמַתָּן, וּבְשֻׁתָּפוּת הַקַּרְקָעוֹת וְהַדּוֹמֶה לוֹ.
וְהַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי — בָּעִנְיָנֵי הַקָּרְבָּנוֹת, כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת מִשְׁפְּטֵיהֶם וְרֹב עִנְיָנֵיהֶם.
וְהַחֵלֶק הַשִּׁשִּׁי — בָּעִנְיָן טְהָרוֹת וְהֶפְכָּם.
וְקָרָא כָּל חֵלֶק מֵהֵם: 'סֵדֶר'. הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן נִקְרָא: סֵדֶר זְרָעִים. וְהַשֵּׁנִי — סֵדֶר מוֹעֵד. וְהַשְּׁלִישִׁי — סֵדֶר נָשִׁים. וְהָרְבִיעִי — סֵדֶר נְזִיקִין. וְהַחֲמִישִׁי — סֵדֶר קֳדָשִׁים. וְהַשִּׁשִּׁי — סֵדֶר טְהָרוֹת. (וְהַסִּמָּן: זמ"ן נק"ט).
וְהִתְחִיל בְּסֵדֶר זְרָעִים — מִפְּנֵי שֶּׁהוּא כּוֹלֵל מִצְווֹת מְיֻחָדוֹת בְּזֶרַע הָאָרֶץ, וְזֶרַע הָאָרֶץ הוּא מִחְיָה לְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים. וְכֵיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִחְיוֹת בְּלֹא אֲכִילַת מָזוֹן, לֹא יִתָּכֵן לוֹ עֲבוֹדַת הַשֵּׁם — וּבִשְׁבִיל כָּךְ הִקְדִּים לְדַבֵּר בַּמִּצְווֹת הַמְיֻחָדוֹת בְּזֶרַע הָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ דִּבֵּר עַל 'סֵדֶר מוֹעֵד', שֶׁדֶּרֶךְ סִדּוּרָם בַּתּוֹרָה כֵּן הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ" (שמות כג י-יא). וְאָמַר אַחַר כָּךְ: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ" (שם יב). וְאַחַר כֵּן: "שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" (שם יד). וְאַחַר כָּךְ רָאָה לְהַקְדִּים דִּינֵי נָשִׁים קֹדֶם דִּינֵי נְזִיקִין — כְּדֵי לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַכָּתוּב, כִּי כֵן עָשָׂה ה' שֶׁאָמַר: "וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ לְאָמָה" (שם כא), "וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" (שם כב), וְאַחַר כֵּן: "וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ" (שם כח) — וּבִשְׁבִיל זֶה הִקְדִּים 'סֵדֶר נָשִׁים' עַל 'סֵדֶר נְזִיקִין'. וְסֵפֶר 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת' כּוֹלֵל אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה עִנְיָנִים: עִנְיַן סֵדֶר זְרָעִים וְסֵדֶר מוֹעֵד, וְסֵדֶר נָשִׁים, וְסֵדֶר נְזִיקִין. וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבֵּר עַל עִנְיַן 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת', דִּבֵּר עַל עִנְיַן 'וַיִּקְרָא', כְּפִי סִדּוּרָם, וְסִדֵּר אַחֲרֵי נְזִיקִין – 'קֳדָשִׁים', וְאַחֲרָיו – 'טְהָרוֹת', שֶׁכָּךְ סִדְרָם הַכָּתוּב. וְהִקְדִּים דִּין הַקָּרְבָּנוֹת קֹדֶם דִּין הַטֻּמְּאוֹת וְהַטְּהָרוֹת — שֶׁהֲרֵי הַטְּהָרוֹת הִתְחִיל בָּהֵן בְּפָרָשַׁת 'וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי'.
וּכְשֶׁאָסַף כָּל אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה מִינִים הַכּוֹלְלִים הַמִּצְווֹת, רָאָה לְחַלֵּק כָּל מִין כְּלָלִי מֵהֵם אֶל מִינִים פְּרָטִיִּים, כְּפִי מַה שֶׁהוּא רָאוּי, וְקָרָא שֵׁם כָּל מִין מֵהַפְּרָטִים: 'מַסֶּכֶת'. אַחַר כֵּן חִלֵּק הַמַּאֲמָר שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין פְּרָטִי לִפְרָקִים, וְקָרָא שֵׁם כָּל אָחָד: 'פֶּרֶק'. אַחַר כֵּן חִלֵּק מַאֲמָר כָּל פֶּרֶק לִפְרָקִים קְטַנִּים נְכוֹחִים לְהָבִין, וְקַלִּים לְדַעְתָּם עַל פֶּה וּלְהוֹרוֹתָם, וְקָרָא שֵׁם כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַפְּרָקִים הַקְּטַנִּים: 'הֲלָכָה'.
וְחִלֵּק הַמַּאֲמָר בְּסֵדֶר 'זְרָעִים', כְּמוֹ שֶׁאוֹמַר: הִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת 'בְּרָכוֹת'. וְהַטַּעַם שֶׁהִצְרִיכָהוּ לְהַתְחִיל בָּהּ — שֶׁהָרוֹפֵא הַבָּקִי כְּשֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמֹר בְּרִיאוּת הַבָּרִיא עַל תְּכוּנָתָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עָלָיו, יַקְדִּים תִּקּוּן הַמָּזוֹן בִּתְחִלַּת רְפוּאוֹתָיו. וְעַל כֵּן רָאָה הֶחָכָם הַזֶּה לְהַתְחִיל בִּ'בְרָכוֹת': שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאכַל — אֵין לוֹ רְשׁוּת לֶאֱכוֹל עַד שֶׁיְּבָרֵךְ. וְרָאָה לְסַדֵּר בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו 'בְּרָכוֹת' — כְּדֵי לְתַקֵּן הַמָּזוֹן תִּקּוּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִנְיָן. אַחַר כָּךְ רָאָה לְתַקֵּן דְּבָרָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָסֵר בְּעִנְיָן מִן הָעִנְיָנִים — וּלְפִיכָךְ דִּבֵּר עַל כְּלָל הַבְּרָכוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֵן: עַל הַמְזוֹנוֹת וְעַל הַמִּצְווֹת. וְאֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהּ בְּכָל יוֹם, אֶלָּא 'קְרִיאַת שְׁמַע' בִּלְבַד. וְאֵין נָכוֹן לְדַבֵּר בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, קֹדֶם שֶׁיְּדַבֵּר עַל קְרִיאַת שְׁמַע עַצְמָהּ — לְפִיכָךְ הִתְחִיל: 'מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע', וְכָל מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר אֵלָיו. וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְעִנְיָן הַסֵּדֶר: לְדַבֵּר בְּמִצְוַת זֶרַע הָאָרֶץ. וְהִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת 'פֵּאָה' אַחַר 'בְּרָכוֹת' — בִּשְׁבִיל שֶׁכָּל הַמַּתָּנוֹת שֶׁאָדָם חַיָּב בָּהֵן עַל הַזֶּרַע לֹא יִתְחַיֵּב בָּהֵן אֶלָּא אַחַר קָצְרוֹ, וְהַקָּמָה חַיֶּבֶת בַּפֵּאָה וְהִיא עֲדַיִן בַּקַּרְקַע — וּבִשְׁבִיל זֶה הִקְדִּים לְדַבֵּר בָּהּ. וְסִדֵּר אַחַר 'פֵּאָה' מַסֶּכֶת 'דְּמַאי' — בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַעֲנִיִּים זְכוּת, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּפֵּאָה. וְכֵן אָמְרוּ: "מַאֲכִילִים אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי" (דמאי ג א). וְאַחַר 'דְּמַאי' – 'כִּלְאָיִם', שֶׁכָּךְ סִדְרָם הַכָּתוּב בְּסֵדֶר 'קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ': "לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ" (ויקרא יט ט), וְאַחֲרָיו: "שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע" (שם יט). וְסִדֵּר אַחַר 'כִּלְאָיִם' – 'שְׁבִיעִית'. וְהָיָה נָכוֹן לִהְיוֹת מַסֶּכֶת 'עָרְלָה' אַחַר 'כִּלְאָיִם', שֶׁכָּךְ סִדּוּרָם בַּתּוֹרָה (שם כג), לוּלֵא שֶׁרָאָה שֶׁהֶעָרְלָה אֵינָהּ מִן הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָהּ, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁלֹּא נָטַע לֹא יִתְחַיֵּב בְּעָרְלָה, וְהַשְּׁבִיעִית הִיא מִן הַמִּצְווֹת שֶׁאָדָם מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתָן. וְעוֹד: שֶׁהַשְּׁמִטָּה יֵשׁ בָּהּ סֵדֶר מְיֻחָד מִן הַתּוֹרָה — וּלְפִיכָךְ הִקְדִּים לְדַבֵּר בַּשְּׁמִטָּה. וְסִדֵּר אַחַר 'שְׁבִיעִית' — מַסֶּכֶת 'תְּרוּמָה', מִפְּנֵי שֶׁהַתְּרוּמָה הִיא מַתָּנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמּוֹצִיאִין מִן הַזֶּרַע. וְסִדֵּר אַחַר 'תְרוּמָה' – 'מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן', מִפְּנֵי שֶּׁהוּא בְּמַעֲלָה שְׁנִיָּה לַתְּרוּמָה בְּדִין הַפְרָשָׁה. וְסִדֵּר אַחַר 'מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן' – 'מַעֲשֵׂר שֵׁנִי', עַל סֵדֶר מַעֲלוֹתָם. וְסִדֵּר אַחַר כֵּן מַסֶּכֶת 'חַלָּה' — בִּשְׁבִיל שֶׁאַחַר שֶׁמּוֹצִיאִין מִן הַזֶּרַע כָּל אֵלּוּ הַמַּתָּנוֹת שֶׁהֵן: תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אָז יִטְחָנוּהוּ, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ קֶמַח וְלָשִׁין אוֹתוֹ, וְאָז יִתְחַיֵּב בְּחַלָּה. וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַזֶּרַע וּמַתְּנוֹתָיו, הֵחֵל לְדַבֵּר בְּעִנְיָן הַפֵּרוֹת. וְסִדֵּר אַחַר מַסֶּכֶת 'חַלָּה' — מַסֶּכֶת 'עָרְלָה', וְאַחַר כָּךְ 'בִּכּוּרִים', שֶׁכָּךְ סִדְרָם הַכָּתוּב: הָעָרְלָה בְּסֵפֶר 'וַיִּקְרָא', וְהַבִּכּוּרִים — בְּפָרָשַׁת 'כִּי תָּבֹא'. וְעָלוּ מִסְפַּר הַחֲלָקִים בְּ'סֵדֶר זְרָעִים' — לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה מַסֶּכְתּוֹת.
וְאַחַר כָּךְ חִלֵּק 'סֵדֶר מוֹעֵד' לְמִינָיו הַפְּרָטִיִּים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּסֵדֶר זְרָעִים, וְהִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת — מִפְּנֵי שֶּׁהוּא קַדְמוֹן בְּמַעֲלָה, וּמִפְּנֵי שֶּׁהוּא בְּכָל שִׁבְעַת יָמִים וְתִרְבֶּה תְּקוּפָתוֹ בַּזְּמַן. גַּם בּוֹ הִתְחִיל בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת. וְסִדֵּר אַחַר 'שַׁבָּת' – 'עֵירוּבִין', מִפְּנֵי שֶּׁהוּא מֵעִנְיָן שַׁבָּת. וְאַחֲרָיו – 'פְּסָחִים', שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַמִּצְווֹת הַנְּתוּנוֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה, וְהִיא כְּמוֹ כֵן מִצְוָה שְׁנִיָּה לְשַׁבָּת בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת. וְסִדֵּר אַחַר כָּךְ – 'שְׁקָלִים', כְּמוֹ שֶׁנִסְדְרוּ בַּתּוֹרָה. וְסִדֵּר 'כִּפּוּרִים' אַחַר 'שְׁקָלִים', כְּפִי סִדּוּרָם: שֶׁמִּצְוַת שְׁקָלִים בְּפָרָשַׁת 'כִּי תִשָּׂא', וְ'כִּפּוּרִים' בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת. וְאַחַר כֵּן בָּא לְסַיֵּם דְּבָרָיו בְּ'שָׁלֹשׁ רְגָלִים', וּכְבָר דִּבֵּר עַל 'פְּסָחִים', וְנִשְׁאַר לוֹ לְדַבֵּר עַל עִנְיַן סֻכּוֹת וְשָׁבוּעוֹת. וְלֹא נִמְצָא לוֹ מַה שֶׁיְּדַבֵּר בְּשָׁבוּעוֹת, אֶלָּא דְּבָרִים מְיֻחָדִים בְּכָל יוֹם טוֹב, וְהִיא: מַסֶּכֶת 'בֵּיצָה'. וְהִקְדִּים 'סֻכָּה' עַל 'בֵּיצָה' לְרֹב הַמִּצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בַּסֻּכּוֹת. וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ מִן הַפְּרָקִים הַנִּזְכָּרִים בַּכָּתוּב אֶלָּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּלְבַד. וְאַחֲרֵי 'בֵּיצָה' — דִּבֵּר עַל 'רֹאשׁ הַשָּׁנָה'. וּכְשֶׁהִשְׁלִים דְּבָרוֹ עַל הַמּוֹעֲדִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, חָזַר לְדַבֵּר עַל הַיָּמִים הַנִּזְכָּרִים בְּסִפְרֵי הַנְּבוּאָה, וְהֵם הַצּוֹמוֹת שֶׁתִּקְנוּ הַנְּבִיאִים, וְסִדֵּר אַחַר כָּךְ — עִנְיַן 'תַּעֲנִיּוֹת'. וְסִדֵּר אַחַר 'תַּעֲנִיּוֹת' – 'מְגִלָּה', מִפְּנֵי שֶׁהִיא תִּקּוּן הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ אַחֲרוֹנִים לַאֲשֶׁר הִתְקִינוּ תַּעֲנִיּוֹת. וְסִדֵּר אַחַר 'מְגִלָּה' – 'מוֹעֵד קָטָן', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בֵּינוֹ וּבֵין יְמֵי פוּרִים הִצְטָרְפוּת: שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם אָסוּר הַתַּעֲנִית וְהַהֶסְפֵּד. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַזְּמַנִּים וְחוֹבוֹתֵיהֶם, וְכָל מַה שֶׁנֶחְבַּר עֲלֵיהֶם — חָתַם הָעִנְיָן בְּמַסֶּכֶת 'חֲגִיגָה', שֶׁעִנְיָנָה בְּחוֹבַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים. וְהִנִּיחָהּ לָאַחֲרוֹנָה — בִּשְׁבִיל שֶׁאֵינוֹ עִנְיַן כְּלָלִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ חוֹבָה אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵרָאֶה כָּל-זְכוּרְךָ" (שמות כג יז). וְעָלוּ חֶלְקֵי הַמַּאֲמָר בְּ'סֵדֶר מוֹעֵד' — לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַסֶּכְתּוֹת.
אַחַר כָּךְ חִלֵּק הַמַּאֲמָר שֶׁיֵּשׁ בְּ'סֵדֶר נָשִׁים' וְהִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת 'יְבָמוֹת'. וְהַטַּעַם שֶׁהִצְרִיכָהוּ לְהַתְחִיל בִּיבָמוֹת, וְלֹא הִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, שֶׁעִיּוּן הַשֵּׂכֶל נוֹתֵן שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לְהַקְדִּים? — אֲבָל נַּעֲשָׂה זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהַנִּשּׂוּאִין הוּא דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת אָדָם וּרְצוֹנוֹ, וְאֵין לְבֵית דִּין לָכֹף אָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה, אֲבָל הַיִּבּוּם הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹתוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אוֹ חֲלֹץ, אוֹ יַבֵּם! וְהַהַתְחָלָה בִּדְבָרִים הַמֻּכְרָחִים, הוּא הַנָּכוֹן וְהָרָאוּי יוֹתֵר מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים — וְעַל כֵּן הִתְחִיל בִּיבָמוֹת. וְסִדֵּר אַחַר כֵּן 'כְּתֻבּוֹת', וְאַחַר 'כְּתֻבּוֹת' – 'נְדָרִים'. שֶׁפָּרָשַׁת נְדָרִים כֻּלָּהּ וְהַהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ – הֵם: נִדְרֵי נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ" (במדבר ל יז). וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַנִּשּׂוּאִין גְּמוּרִין וְתִהְיֶה הָאִשָּׁה נִכְנֶסֶת לַחֻפָּה — יֵשׁ לְבַעֲלָהּ רְשׁוּת לְהָפֵר נְדָרֶיהָ, וּמִפְּנֵי זֶה סָמַךְ 'נְדָרִים' לִ'כְתֻבּוֹת'. וְסִדֵּר אַחַר 'נְדָרִים' – 'נְזִירוּת', מִפְּנֵי שֶׁהַנְּזִירוּת גַּם כֵּן מִכְּלָל נְדָרִים, וּכְשֶׁהַאִשָּׁה נוֹדֶרֶת בְּנָזִיר, יוּכַל הַבַּעַל לְהָפֵר. וּלְפִיכָךְ סִדֵּר אַחַר 'נְדָרִים' — נְזִירוּת. וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַנִּשּׂוּאִין וּמַה שֶׁיִּתְחַיֵּב בִּשְׁבִילָן מֵהֲפָרַת הַנְּדָרִים — הִתְחִיל בְּעִנְיַן הַגֵּרוּשִׁין, שֶׁאַחֲרֵי נִשּׂוּאִין בָּאִין הַגֵּרוּשִׁין. וְסִדֵּר 'גִּטִּין' אַחַר נְזִירוּת. וְאַחַר 'גִּטִּין' – 'סוֹטָה', שֶׁעִנְיָנָה מֵעִנְיָן הַגֵּרוּשִׁין. שֶׁהַסּוֹטָה כְּשֶׁתִּזְנֶה יֵשׁ לָכֹף הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה עַל הַגֵּרוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְסִדֵּר אַחַר 'סוֹטָה' – 'קִדּוּשִׁין'. וְיֵשׁ לִשְׁאֹל בְּכָאן: מִפְּנֵי מַה סִדֵּר קִדּוּשִׁין בָּאַחֲרוֹנָה, וְהָיָה הַנָּכוֹן לְהַקְדִּימָם וְלִהְיוֹת סִדּוּרָם קֹדֶם כְּתֻבּוֹת? וְאִם תֹאמַר שֶׁלֹּא סִדְּרוּ אוֹתָם קֹדֶם כְּתֻבּוֹת, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא נַפְרִישׁ בֵּין 'יְבָמוֹת' לִ'כְתֻבּוֹת', שֶׁעִנְיָנָם אֶחָד, וְהוּא: עִנְיַן בִּיאָה, וְשֶׁיִּהְיוּ דִבְרֵיהֶם נִקְשָׁרִים, — וְאִלּוּ נִצְרַךְ, עַל כָּל פָּנִים לְסַדְּרוֹ הָיָה כּוֹתְבוֹ קֹדֶם 'גִּטִּין', כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא עַל הַסֵּדֶר: בָּרִאשׁוֹנָה – 'קִדּוּשִׁין', וְאַחֲרֶיהָ – 'גִּטִּין', וְיִהְיֶה סִדּוּרָם נָכוֹן? וְתִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה: שֶׁסִּדּוּרָם נַּעֲשָׂה כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רְצוֹנוֹ לֵילֵךְ עַל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב, שֶׁהִקְדִּים גֵּרוּשִׁין קֹדֶם נִשּׂוּאִין, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וגו', וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר" (דברים כד א-ב). וּמִתּוֹךְ דְּבָרוֹ שֶׁאָמַר: "וְהָיְתָה לְאִישׁ-אַחֵר", לָמַדְנוּ פֶּרֶק מִפִּרְקֵי הַקִּדּוּשִׁין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּתַּלְמוּד: "מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה" (קידושין ה א). וְעָלוּ חֶלְקֵי הַמַּאֲמָר בְּ'סֵדֶר נָשִׁים' — לְשֶׁבַע מַסֶּכְתּוֹת.
אַחַר כָּךְ חִלֵּק הַמַּאֲמָר בִּ'נְזִיקִין' וְחִלֵּק הַמַּסֶּכֶת הָרִאשׁוֹנָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהִתְחִיל בְּבָבָא קַמָּא, וְעִנְיָנָהּ לְדַבֵּר עַל נְזִיקִין וּשְׁמִירָתָם, כְּגוֹן: שׁוֹר וּבוֹר וְהֶבְעֵר וְדִין הַחוֹבֵל וְכַדּוֹמֶה לוֹ. וְאֵין הַשּׁוֹפֵט רַשַּׁאי לְהַקְדִּים דָבָר קֹדֶם שֶׁיָּסִיר הַהֶזֵּק מִבְּנֵי אָדָם — וּמִפְּנֵי זֶה הִקְדִּים אוֹתָהּ בָּרִאשׁוֹנָה עַל שְׁאָר הַדִּינִין. וְאַחַר כָּךְ בָּבָא מְצִיעָא, וְעִנְיָנָהּ: לְדַבֵּר עַל הַטְּעָנוֹת וְהַפִּקְּדוֹנוֹת וּשְׂכִירוּת וְדִין הַשּׁוֹאֵל וְהַשָּׂכִיר, וְכָל מַה שֶּׁרָאוּי לְחַבֵּר לְזֶה הָעִנְיָן. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַכָּתוּב: שֶׁאַחַר דִּינֵי שׁוֹר וּבוֹר וְהֶבְעֵר, וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים — דִבֵּר עַל 'אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִים'. וְאַחַר כָּךְ — בָּבָא בָּתְרָא וְעִנְיָנוֹ: לְדַבֵּר בְּחִלּוּק הַקַּרְקָעוֹת, וְהַדִּינִין בְּעִנְיָן הַדִּירוֹת הַמְשֻׁתָּפוֹת וְהַשְּׁכוּנוֹת, וּבִטּוּל מִקָּח וּמִמְכָּר בְּמוּם הַנִּמְצָא, וּלְדַבֵּר בְּעִנְיָן הַמִּמְכָּרִים וְהַקִּנְיָנִים, וְהֵיאַךְ רָאוּי לָדוּן אוֹתָם, וְהָעֲרֵבוּת וְהַיְרוּשׁוֹת. וְסִדֵּר הַחֵלֶק הַזֶּה בָּאַחֲרוֹנָה, בִּשְׁבִיל שֶׁכֻּלּוֹ קַבָּלָה וְדִבְרֵי סְבָרוֹת וְלֹא הִתְבָּאֵר מִן הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁהוֹדִיעַ עִנְיַן הַדִּינִין, הִתְחִיל לְדַבֵּר עַל הַדַּיָּנִין גּוֹזְרֵי הַדִּינִין הַהֵם, וְסִדֵּר אַחַר 'בָּבָא בָּתְרָא' – 'סַנְהֶדְרִין'. אֲבָל מַסֶּכֶת 'מַכּוֹת' הִיא נִקְשֶׁרֶת בְּנֻסְחָאוֹת עִם מַסֶּכֶת 'סַנְהֶדְרִין', וּבִכְלָלָהּ הִיא מְנוּיָה. וְאָמְרוּ: שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁאָמַר 'וְאֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין', הִדְבִּיק אֵלָיו 'וְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין' — וְאֵין זֶה טַעַם אֱמֶת, אֲבָל הִיא מַסֶּכֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְנִסְמְכָה לְסַנְהֶדְרִין — מִפְּנֵי שֶׁאֵין רְשׁוּת לִבְנֵי אָדָם לַעֲנוֹשׁ וּלְהַלְקוֹת אֶלָּא לַשּׁוֹפְטִים בְּעַצְמָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ" (דברים כה ב). וְסִדֵּר אַחַר 'מַכּוֹת' — 'שְׁבוּעוֹת', מִפְּנֵי שֶׁבֵּין סוֹף הַמַּסֶּכֶת שֶׁעָבְרָה וּתְחִלַּת זוֹ הַמַּסֶּכֶת יֵשׁ דִּמְיוֹנִים בְּדִינֵיהֶם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם וְהֵם דּוֹמִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בַּתַּלְמוּד. וְהֶחְבִּירוּהוּ לָעִנְיָן הַהוּא, מִפְּנֵי שֶּׁהוּא גַּם כֵּן מִמַּעֲשֶׂה הַדַּיָּנִים: שֶׁאֵין רְשׁוּת לָכֹף עַל הַשְּׁבוּעָה אֶלָּא לַשּׁוֹפֵט. וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַדִּינִים וְהַדַּיָּנִים, וְכָל מַה שֶׁהוּא מְיֻחָד מִמַּעֲשֶׂה הַדַּיָּנִים כְּגוֹן: הַמַּלְקוֹת וְחִיּוּב הַשְּׁבוּעוֹת — בָּא לְדַבֵּר בְּעִנְיָן 'עֵדֻיּוֹת'. וְרֹב עִנְיַן זֹאת הַמַּסֶּכֶת הוּא: לִזְכֹּר בָּהּ כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵעִידוּ עֲלֵיהֶן אֲנָשִׁים בְּרוּרִים נֶאֱמָנִים, וְשֶׁעֵדוּתָם רְאוּיָה לִסְמֹך עָלֶיהָ. וְהוּא שַׁעַר מִן הַדִּינִים — שֶׁהָעֵדֻיּוֹת צָרִיךְ לְזָכְרָן לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. וְכֵן כָּל עֵדוּת מֵהֶן הָיוּ מְעִידִים אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין. וְסִדֵּר אוֹתָהּ אַחַר מַסֶּכֶת 'שְׁבוּעוֹת' — בִּשְׁבִיל שֶׁמַּסֶּכֶת 'שְׁבוּעוֹת' יֵשׁ צֹרֶךְ אֵלֶיהָ תָּמִיד, וְ'עֵדֻיּוֹת' הֵן: הוֹדָעַת הַדְּבָרִים שֶׁהֵעִידוּ בָּם לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים בְּעִתִּים יְדוּעִים, וְקִבְּלוּ אוֹתָם מֵהֶם. אַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר עַל 'עֲבוֹדָה זָרָה' — לְפִי שֶׁעִנְיָנָהּ דָבָר מֻכְרָח לַשּׁוֹפֵט שֶׁיֵּדָעֶנוּ, וְאָז יִהְיֶה שָׁלֵם. כְּשֶׁיֵּדַע נִמּוּסֵי הָעֲבוֹדוֹת הַהֵן וְחֻקּוֹתֵיהֶן וּמַה שֶׁצָּרִיךְ אֲלֵיהֶן — אָז יֵדַע הֵיאַךְ יָדִין עֲלֵיהֶן. כִּי כָּל מִי שֶׁיַּעֲבֹד לְכוֹכָב 'שַׁבְּתַאי' בַּעֲבוֹדַת כּוֹכַב 'נֹגַהּ', אוֹ יִתְפַּלֵּל לְכוֹכָב 'צֶדֶק' בִּתְפִלַּת 'מַאֲדִים' — אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, כְּמוֹ שֶׁבָּאָה הַקַּבָּלָה הַבְּרוּרָה. וְהִנִּיחַ זוֹ הַמַּסֶּכֶת לָאַחֲרוֹנָה — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא בְּאֶחָד מִנִּי אֶלֶף וּלְיָמִים רְחוֹקִים.
וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלַם לוֹ מַה שֶׁצָּרִיךְ אֵלָיו הַשּׁוֹפֵט, הִתְחִיל בְּ'אָבוֹת'. וְעָשָׂה זֶה לִשְׁנֵי עִנְיָנִים: הָאֶחָד — כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַהַסְכָּמָה וְהַקַּבָּלָה אֱמֶת וּנְכוֹנָה, וְקִבְּלוּהָ עָם מֵעָם. וּלְפִיכָךְ רָאוּי לְכַבֵּד הֶחָכָם מֵהֶם, וּלְהוֹשִׁיבוֹ בְּמַעֲלָה נִכְבֶּדֶת — בִּשְׁבִיל שֶׁהִגִּיעָה הַקַּבָּלָה אֵלָיו, שֶׁהוּא בְּדוֹרוֹ כְּמוֹ אֵלּוּ בְּדוֹרָם. וְכֵן אָמְרוּ: "אִם בָּאנוּ לַחְקֹר אַחַר בֵּית דִּינוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל צְרִיכִים אָנוּ לָדוּן לְאַחַר כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין שֶׁעָמַד מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד עַכְשָׁו" (ראש השנה כה א). וְאָמְרוּ: "שִׁמְשׁוֹן בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ" (שם כה ב). וּבְעִנְיַן זֶה יֵשׁ מוּסָר גָּדוֹל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מַדוּעַ נְקַבֵּל מִשְׁפַּט פְּלוֹנִי, אוֹ תַקָּנַת דַּיָּן פְּלוֹנִי?! — וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהַמִּשְׁפָּט אֵינוֹ לִפְלוֹנִי הַשּׁוֹפֵט, אֶלָּא לְהָקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" (דברים א יז). אֲבָל הַכֹּל מִשְׁפַּט אֶחָד, וְקִבְּלוּהוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, עַל הַדּוֹרוֹת הַחוֹלְפִים. וְהָעִנְיָן הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִזְכֹּר בְּמַסֶּכֶת זוֹ: מוּסָר כָּל חָכָם מִן הַחֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד מֵהֵם הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְאֵין אָדָם צָרִיךְ לְזֶה הַדָּבָר כְּמוֹ הַדַּיָּנִים, שֶׁעַמֵּי הָאָרֶץ כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ בַּעֲלֵי מוּסָר — אֵין הַהֶזֵּק לְכָל הֶהָמוֹן, אֶלָּא לִבְעָלָיו בִּלְבַד. אֲבָל הַשּׁוֹפֵט כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּעַל מוּסָר וְצָנוּעַ, יַזִּיק עַצְמוֹ וְיַזִּיק לִבְנֵי אָדָם. לְפִיכָךְ הָיָה תְּחִלַּת דְּבָרָיו בְּמַסֶּכֶת 'אָבוֹת' בְּמוּסָר הַדַּיָּנִין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין!".
וְצָרִיךְ שֶׁיִּוָּסֵר הַשּׁוֹפֵט בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בְּמַסֶּכֶת 'אָבוֹת', כְּגוֹן: שֶׁיִּהְיֶה מָתוּן בַּדִּין, וְאֶל יְמַהֵר פְּסַק דִּין, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בַּדִּין הַהוּא עִנְיַן נִסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: 'דִּין מְרֻמֶּה' (סנהדרין לב ב). וְאֵין לוֹ לְהַאֲרִיךְ בַּדִּין כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין בּוֹ דָּבָר נִסְתָּר, שֶׁזֶּה נִקְרָא 'עִנּוּי הַדִּין' (אבות ה ז). וְיֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בַּחֲקִירַת הָעֵדִים, וּלְהִזָּהֵר בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הָעֵדִים מִדְּבָרָיו מַה שֶׁיְּסַיְּעֵם עַל עִנְיָנָם. וְאֵין לוֹ לְלַמֵּד טַעֲנָה לְבַעַל הָרִיב, וְזֶה נִקְרָא 'עוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין' (שם א ח). וְאֶל יְחַלֵּל נַפְשׁוֹ בְּחֶבְרַת עַמֵּי הָאָרֶץ — שֶׁמָּא יִהְיֶה לַבּוּז. וְאַל יִתְעַלֶּם מִבְּנֵי אָדָם, עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִרְאוֹתוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרְכוּ אֵלָיו — שֶׁמָּא יֹאבַד הָאֶבְיוֹן. וְאַל יְבַקֵּשׁ מְנוּחָה וְתַעֲנוּגִים — פֶּן תֹּאבַד הָאֱמֶת וְתִמְשְׁכֵהוּ הַתַּאֲוָה. וְאַל יְהִי רוֹצֶה לְהִתְקַדֵּם בֵּין חֲבֵרָיו לַדִּין. וְאַל יִלְחַץ עַצְמוֹ לְהִכָּנֵס בְּדַיָּנוּת — שֶׁמָּא יִהְיֶה חָשׁוּד. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מְהַדֵּר בְּכָל דִּינָיו אַחַר הַפְּשָׁרָה, וְאִם יוּכַל שֶׁלֹּא יִפְסֹק דִּין בְּכָל יָמָיו, אֲבָל שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי הַמְּרִיבִים — הִנֵּה מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל — אָז יַחְתֹּך הַדִּין. וְאַל יַטְרִיחַ, אֲבָל יִתֵּן זְמַנִּים אֲרֻכִּים לְבַעַל הָרִיב, וִינִיחֵהוּ לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ כָּל הַיּוֹם – וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּרְבֶּה דְּבָרִים וִידַבֵּר הוֹלֵלוּת וְסִכְלוּת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר זֶה, לְפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה בְּטַעֲנוֹתָם — יִגְזֹר הַדִּין מִיָּד. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים רַבּוֹתֵינוּ עוֹשִׂים בְּעִנְיָן קְשִׁירַת הַיָּדַיִם, וְהַכָּאַת הַשּׁוֹט לִלְקוֹת וְלַעֲנוֹשׁ, וְהַפְשֵׁט הַבְּגָדִים, וּקְרִיעַת הַשְּׁטָרוֹת הַמְקֻיָּמוֹת, כְּשֶׁיִּמְצְאוּ בָהֶם מַה שֶׁיְּחַיֵּב לַעֲשׂוֹת זֶה. וְהַרְבֵּה כְמוֹ זֶה, וּבְדוֹמֶה לְזוֹ הַמִּצְוָה אוֹמְרִים: 'יִקֹּב הַדִּין אֶת הָהָר' (סנהדרין ו ב).
וְעַל דֶּרֶךְ כְּלָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹפֵט כְּרוֹפֵא בָּקִי: שֶׁכָּל זְמָן שֶׁיּוּכַל לְרַפֵּא בִּמְזוֹנוֹת לֹא יְרַפֵּא בִּרְפוּאוֹת. אֲבָל כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהַחֹלִי חָזָק וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַפֵּא בִּמְזוֹנוֹת — יְרַפֵּא בִּרְפוּאוֹת קַלּוֹת, קְרוֹבוֹת אֶל טֶבַע הַמָּזוֹן, כְּגוֹן: הַמַּשְׁקִים וְהַמִּרְקָחוֹת הַמְּבֻשָּׂמוֹת הַמְּתֻקּוֹת. וְאִם יִרְאֶה שֶׁהַחֹלִי יִתְחַזֵּק, וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים אֵינָם מַכְנִיעִים אוֹתוֹ, וְאֵינָם כְּנֶגְדּוֹ — יַחֲזֹר לְרַפְּאֹתוֹ בִּרְפוּאוֹת חֲזָקוֹת, וַיַּשְׁקֵנוּ רְפוּאָה מְשַׁלְשֶׁלֶת, כְּגוֹן: סִקַמּוֹנִיָּא, וְכַדּוֹמֶה לוֹ מִן הָרְפוּאוֹת הַמָּרוֹת וְהָרָעוֹת. כָּךְ הַשּׁוֹפֵט יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה, וְאִם אֵינוֹ יָכֹל — יִשְׁפּוֹט בְּנַחַת וִירַצֶּה בַּעַל הָרִיב בִּדְבָרִים רַכִּים, וְאִם לֹא יוּכַל, מִפְּנֵי אַכְזָרִיּוּת אֶחָד מֵהַמְּרִיבִים, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּעָוֶל וְחָמָס — יִתְחַזֵּק עָלָיו וְיַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּם.
וְצָרִיךְ לַשּׁוֹפֵט שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵי תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם וְאַהֲבַת הָעֹשֶׁר וְהַמַּעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח כא). וְאָמְרוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה" (משלי כט ד), "אִם דּוֹמֶה הַדַּיָּן לְמֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם — יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן הַמְחַזֵּר עַל הַגֳּרָנוֹת – יֶהֶרְסֶנָּה" (כתובות קה ב). וְאַחַר שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַשּׁוֹפֵט צָרִיךְ לְכָל אֵלּוּ הַמּוּסָרִים כְּדֵי לְהִוָּסֵר בָּהֶם — אִם כֵּן מַה נֶחְמָד וְנָכוֹן הָיָה תִּקּוּן מַסֶּכֶת 'אָבוֹת' אַחֲרֵי מַסֶּכֶת 'סַנְהֶדְרִין', וּמַה שֶׁנִּלְוָה אֵלֶיהָ, לְפִי שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֵלֶּה הַמּוּסָרִים. וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם עִנְיָנִים אֲחֵרִים, מְבִיאִים לִידֵי פְּרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם וְכִבּוּד הַחָכְמָה וּבְעָלֶיהָ, וּמַעֲשֵׂה הַיֹּשֶׁר וְהַיִּרְאָה.
וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים מוּסָר הַדַּיָּנִים, הֵחֵל לְבָאֵר שְׁגִיאוֹתֵיהֶם, כִּי כָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֶבַע בָּשָׂר וָדָם, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְיֶחֱטָא — וּלְפִיכָךְ סִדֵּר 'הוֹרָיוֹת' אַחַר אָבוֹת, וּבָהּ חָתַם 'סֵדֶר נְזִיקִין'. וְעָלוּ חֶלְקֵי הַמַּאֲמָר בִּנְזִיקִין — לִשְׁמוֹנֶה מַסֶּכְתּוֹת.
אַחַר כֵּן חִלֵּק הַמַּאֲמָר בְּעִנְיָן 'קֳדָשִׁים' וְהֵחֵל בְּקָרְבָּנוֹת הַבְּהֵמָה, שְׁהֵם מַסֶּכֶת 'זְבָחִים'. וְאַחַר 'זְבָחִים' – 'מְנָחוֹת', כְּפִי סִדּוּרָם בַּתּוֹרָה. וּכְשֶׁהִשְׁלִים עִנְיַן זִבְחֵי קֳדָשִׁים וּמַה שֶׁנִּלְוָה עֲלֵיהֶם, דִבֵּר עַל עִנְיַן שְׁחִיטַת שְׁאָר הַזְּבָחִים, עַל סֵדֶר הַכָּתוּב: שֶׁהֲרֵי אַחַר שֶׁאָמַר: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָּׁמָּה תָּבִיאוּ וגו'" (דברים יב יא) אָמַר: "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (שם טו), וְהֵבִיא אַחַר 'מְנָחוֹת' – 'חֻלִּין'. וְאַחַר 'חֻלִּין' – 'בְּכוֹרוֹת', עַל סֵדֶר הַכָּתוּב כְּמוֹ כֵן, כִּי אַחַר שֶׁאָמַר: "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ", אָמַר: "לֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ" (שם יז). וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר בְּעִנְיָנֵי הַקְּדֻשּׁוֹת, סִדֵּר דְּמֵי הָעֲרָכִים שְׁהֵם כְּמוֹ כֵן קֹדֶשׁ, וְהֵבִיא אַחַר 'בְּכוֹרוֹת' – 'עֲרָכִין'. וְאַחַר 'עֲרָכִין' — 'תְּמוּרָה', עַל פִּי סִדּוּרָם בַּכָּתוּב כְּמוֹ כֵן. וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַמִּינִין הָאֵלּוּ, הֵבִיא אַחַר כֵּן מַסֶּכֶת 'כְּרֵתוֹת', וְדִבֶּר בָּהּ עַל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהֶן כָּרֵת, וְכָל הַנִּלְוֶה לְאוֹתוֹ הָעִנְיָן. וְהַטַּעַם שֶׁבִּשְׁבִילוֹ סִדֵּר הַמִּין הַזֶּה בְּ'קָדָשִׁים' — שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, חַיָּבִים עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, חוּץ מִדְּבָרִים מְעַטִּים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וְהֵבִיא אַחַר 'כְּרֵתוֹת' — 'מְעִילָה', מִפְּנֵי שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם מְעִילָה, יוֹתֵר קַלִּים מֵהַדְּבָרִים שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. וְהֵבִיא אַחַר 'מְעִילָה' — מַסֶּכֶת 'תָּמִיד', וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בָּאַחֲרוֹנָה, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵין בָּהּ דִּבּוּר לֹא עַל דֶּרֶךְ חָכְמָה, וְלֹא עַל אִסּוּר וְהֶתֵּר — אֶלָּא הַסִּפּוּר: שֶׁהוּא אוֹמֵר הֵיאַךְ הָיוּ מַקְרִיבִין הַתָּמִיד, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כֵּן לְעוֹלָם. וְהֵבִיא אַחַר 'תָּמִיד' – 'מִדּוֹת'. וְאֵין בּוֹ עִנְיַן אַחֵר אֶלָּא סִפּוּר: שֶׁהוּא זוֹכֵר מִדַּת הַמִּקְדָּשׁ וְצוּרָתוֹ, וּבִנְיָנוֹ וְכָל עִנְיָנוֹ. וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁיֵּשׁ בַּמִּין הַהוּא — כִּי כְּשֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, יֵשׁ לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת הַתַּבְנִית הַהִיא וְהָעֵרֶךְ הַהוּא, מִפְּנֵי שֶּׁהוּא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל" (דה"א כח יט). וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר בְּקָרְבָּנוֹת הַבְּהֵמָה וּבְכָל הַנִּלְוֶה עֲלֵיהֶם, וְתַבְנִית הַבַּיִת שֶׁמַּקְרִיבִים בּוֹ אוֹתָן הַקָּרְבָּנוֹת, סִדֵּר אַחֲרָיו: מַסֶּכֶת 'קִנִּים'. וְאֵין עִנְיַן בַּמַּסֶּכֶת הַהִיא, אֶלָּא לְדַבֵּר בְּתַעֲרוֹבֵי הָעוֹפוֹת: כְּשֶׁיִּתְעָרְבוּ קָרְבָּנוֹת הָעוֹפוֹת אֵלּוּ עִם אֵלּוּ. וְהִנִּיחַ זֶה הָעִנְיָן בָּאַחֲרוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח: לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעָרְבוּ וְלֹא יִתְעָרְבוּ. וְעוֹד: שֶׁהַדִּבּוּר עָלָיו מְעַט מִזְעָר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ, וּבָהֶם חוֹתֵם 'סֵדֶר קָדָשִׁים'. וְעָלוּ חֶלְקֵי הַמַּאֲמָר בְּ'סֵדֶר קָדָשִׁים' — לְעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה מַסֶּכְתּוֹת.
אַחַר כֵּן חִלֵּק הַמַּאֲמָר בִּ'טְהָרוֹת' וְהִתְחִיל בְּמַסֶּכֶת 'כֵּלִים', וְעִנְיָנוֹ: לִכְלֹל עִקְּרֵי הַטֻּמְאוֹת, וְלִזְכֹּר כָּל מַה שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה וְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כִּי כְּשֶׁיִּזְכֹּר לָנוּ מַה שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה, נֵדָע כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה וְשֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים. וְהֵבִיא אַחַר 'כֵּלִים' – 'אֹהָלוֹת', וְעִנְיָנוֹ: לְדַבֵּר עַל טֻמְאַת מֵת. וְהִקְדִּים זֹאת הַמַּסֶּכֶת, בִּשְׁבִיל שֶׁהִיא קָשָׁה מִכָּל הַטֻּמְאוֹת. וְאַחֲרֶיהָ – 'נְגָעִים', וְעִנְיָנוֹ: שֶׁהוּא מְדַּבֵּר בְּטֻמְאַת צָרָעַת, שֶׁהַמְצֹרָע יְטַמֵּא בָאֹהֶל, וְיֵשׁ בּוֹ קְצָת דִּמְיוֹן מִטֻּמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וּכְשֶׁהִשְׁלִים טֻמְאַת מֵת וְהַדּוֹמֶה לוֹ, בָּא לְדַבֵּר בְּעִנְיָן טָהֳרָה הַמְטַהֶרֶת מִן הַטֻּמְאָה, וְהִיא: פָּרָה אֲדֻמָה. וְהֵבִיא אַחַר 'נְגָעִים' — מַסֶּכֶת 'פָּרָה'. וּכְשֶׁהִשְׁלִים לְדַבֵּר עַל הַטֻּמְאוֹת הַחֲמוּרוֹת וְהֵיאַךְ טָהֳרָתָם, דִבֵּר בְּעִנְיָן הַטֻּמְאוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאֵין בָּהֵן אֶלָּא הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. וְסִדֵּר אַחַר פָּרָה — מַסֶּכֶת 'טְהָרוֹת'. וְקָרָא שְׁמָהּ: 'טְהָרוֹת' בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה, שֶׁהֲרֵי הַדִּבּוּר בָּהּ הוּא בְּטֻמְאוֹת. וְעוֹד: שֶׁיְּדִיעַת הַטֻּמְאוֹת מַצְרִיךְ לְדַעַת עִנְיַן טָהֳרָה. וְשֶׁמָּא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב, שֶׁעִנְיָן קְרִיאַת שֵׁם הַסֵּדֶר: 'סֵדֶר טְהָרוֹת' וּקְרִיאַת שֵׁם מַסֶּכֶת מִמֶּנוּ: 'טְהָרוֹת', שֶׁהוּא תְּפִישָׂה עַל הַמְחַבֵּר — אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ תְּפִישָׂה אֵצֶל חַכְמֵי הַהִגָּיוֹן, שֶׁהֵם קוֹרְאִים הַמִּין הַפְּרָטִי בְּשֵׁם הַמִּין הַכּוֹלֵל אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִשְׁלִים הַטֻּמְאוֹת הַחֲמוּרוֹת, וְהֵיאַךְ תַּעֲלֶה הַטָּהֳרָה מֵהֶם, וְדִבֶּר עַל טֻמְאוֹת קַלּוֹת — הֵבִיא אַחַר כָּךְ דִּינֵי טָהֳרָתָם וְסִדֵּר אַחַר 'טְהָרוֹת' – 'מִקְוָאוֹת'. וְהִנִּיחַ 'נִדָּה' אַחַר כָּל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת — מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ טֻמְאָה כְּלָלִית לְכָל מִין הָאָדָם. וְסִדֵּר אַחַר 'מִקְוָאוֹת' – 'נִדָּה', וְאַחַר 'נִדָּה' – 'מַכְשִׁירִין'. וְהַנָּכוֹן הָיָה לְסַדֵּר אַחַר 'נִדָּה' – 'זָבִים', אֲבָל הִקְדִּים 'מַכְשִׁירִין' עַל 'זָבִים', כְּמוֹ שֶׁהִקְדִּימוֹ הַכָּתוּב: שֶׁהֲרֵי מַכְשִׁירִין בְּפָרָשַׁת 'וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי', וְזָבִים בְּפָרָשַׁת 'זֹאת תִהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע'. וְסִדֵּר אַחַר 'זָבִים' – 'טְבוּל יוֹם' — כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זֶרַע" (ויקרא טו לב). וְאֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת כֻּלָּן כּוֹלְלוֹת הַגּוּף, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: כְּשֶׁיִּגַּע בָּהֵן אָדָם יִטְמָא כָּל גּוּפוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּא לְדַבֵּר עַל טֻמְאַת אֵבֶר אֶחָד לְבָד, וְסִדֵּר אַחַר 'טְבוּל יוֹם' – 'יָדָיִם'. וְאַחַר 'יָדָיִם' – 'עֳקָצִין'. וְהִנִּיחָהּ לָאַחֲרוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוּהָ בְּדַרְכֵי הַסְּבָרָא וְאֵין לָהּ עִקָּר בַּכָּתוּב, וּבָהּ חָתַם סִפְרוֹ. וְעָלוּ חֶלְקֵי הַמַּאֲמָר בִּטְהָרוֹת — לִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַסֶּכְתּוֹת. וְהָיוּ מִסְפַּר כָּל מַסֶּכְתּוֹת הַמִּשְׁנָה – שִׁשִּׁים וְאַחַת. וּפְרָקִים – חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים.
אַחֲרֵי כֵן רָאָה לְהִסְתַּפֵּק מִשְּׁמוֹת הַמְקַבְּלִים עַל הַקְּרוֹבִים אֵלָיו מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְהָיוּ דְּבָרָיו בַּמִּשְׁנָה — דָבָר קָצַר הַכּוֹלֵל עִנְיָנִים רַבִּים, וְהָיָה הַכֹּל מְבֹאָר לוֹ לְחִדּוּד שִׂכְלוֹ, אֲבָל לְמִי שֶׁהוּא פָּחוֹת מִמֶּנוּ — הָעִנְיָן הַהוּא עָמוֹק בְּעֵינָיו. שֶׁהַחֲכָמִים הַקְּדוּמִים לֹא הָיוּ מְחַבְּרִים אֶלָּא לְנַפְשׁוֹתָם. לְפִיכָךְ רָאָה אֶחָד מִתַּלְמִידָיו, וְהוּא: רַבִּי חִיָּא, לְחַבֵּר סֵפֶר וְלָלֶכֶת בּוֹ אַחַר רַבּוֹ וּלְבָאֵר מַה שֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ מִדִּבְרֵי רַבּוֹ, וְהִיא — הַתּוֹסֶפְתָּא. וְעִנְיָנָהּ: לְבָאֵר הַמִּשְׁנָה וּלְהוֹסִיף חֲקִירוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָן מִן הַמִּשְׁנָה אֶלָּא אַחַר יְגִיעָה רָבָּה — וְהוּא הוֹצִיאָן, לְלַמְּדֵנוּ הֵיאַךְ נוֹלִיד וְנוֹצִיא עִנְיָנִים מִן הַמִּשְׁנָה. וְכֵן עָשָׂה רַבִּי הוֹשַׁעְיָא. וְרַב חִבֵּר בָּרַיְתָא, וְהִיא: סִפְרָא וְסִפְרֵי. וְכֵן עָשׂוּ רַבִּים זוּלָתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: 'כִּי אֲתָא רַבִּי פְּלוֹנִי — אֲתָא וְאַיְתִי מַתְנִיתָא בִּידֵהּ'. וְאוּלָם לֹא הָיוּ אֵלֶּה הַבָּרַיְתוֹת כֻּלָּן כְּצַחוּת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה, וְלֹא כְתִקּוּן עִנְיָנֶיהָ וְקֹצֶר מִלֶּיהָ — וְעַל כֵּן הָיְתָה הִיא עִקָּר, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמִּשְׁנָה, וְכָל הַחִבּוּרִים עוֹלִים אַחֲרֶיהָ וּשְׁנִיִּים אֵלֶיהָ, וְהִיא הַמְכֻבֶּדֶת אֵצֶל הַכֹּל, וּכְשֶׁהֶעֱרִיכוּ אוֹתָהּ לַחִבּוּרִים הַהֵם: רָאוּהָ בָּנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ. וְכָל הַבָּא אַחֲרָיו וְאַחַר הַחֲבוּרָה הַנִּכְבֶּדֶת הַהִיא, לֹא שָׂם לִבּוֹ וּמְאֹדוֹ אֶלָּא לְהִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה. וְלֹא חָדַל דוֹר אַחַר דוֹר לְהִתְבּוֹנֵן וְלַחְקָר בָּהּ וּלְפָרֵשׁ אוֹתָהּ, כָּל חָכָם — לְפִי חָכְמָתוֹ וּבִינָתוֹ. וְנֶחְלְקוּ בְּפֵרוּשׁ קְצָת הֲלָכוֹת מִמֶּנָּה לְפִי רֹב הַשָּׁנִים. וְאֵין חֲבוּרָה מֵהֶם שֶׁלֹּא חָקְרָה וְהִתְבּוֹנְנָה בַּמִּשְׁנָה וְגִלְּתָה חִדּוּשִׁים וְהֵבִיאָה מִמֶּנָּה דִּמְיוֹנִים עַל עִנְיָנִים אֲחֵרִים. עַד שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן לְרָבִינָא וְרַב אַשֵּׁי שֶׁהֵם הָאַחֲרוֹנִים מֵחַכְמֵי הַתַּלְמוּד. וְהִתְבּוֹדֵד רַב אַשֵּׁי לְחַבֵּר הַתַּלְמוּד. וְרָאָה בַּעֲצָתוֹ לַעֲשׂוֹת בְּדִבְרֵי כָּל הַבָּאִים אַחֲרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בְּדִבְרֵי כָּל הַבָּאִים אַחֲרֵי מֹשֶׁה. וְכָלַל כָּל דִּבְרֵי הַמְדַבְּרִים וְשֵׂכֶל הַמִּתְבּוֹנְנִים, וּפֵרוּשׁ הַמְפָרְשִׁים, וְדִקְדּוּק הַהֲלָכוֹת, וְקִבְּצָם וְכָבַשׁ הַכֹּל בְּחָכְמָתוֹ, בְּמַה שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִנֶּפֶשׁ פְּשׁוּטָה וְכִבּוּד הַחָכְמָה — וְחִבֵּר הַתַּלְמוּד. וְהָיְתָה כַּוָנָתוֹ בּוֹ אַרְבָּעָה דְּבָרִים:
הָאֶחָד — פֵּרוּשׁ הַמִּשְׁנָה וְכָל מַה שֶׁנָּפַל בָּהּ מִדְּבָרִים הַמְכִילִים עִנְיָנִים רַבִּים: מִמַּחְלֹקֶת הַפֵּרוּשִׁים, וְטַעֲנוֹת כָּל מְפָרֵשׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְגִלּוּי טַעֲנַת הָאֱמֶת — וְזֶה רֵאשִׁית הַכַּוָּנוֹת שֶׁנִּתְכַּוֵּן.
וְהַשֵּׁנִי — פְּסַק הַדִּין עַל דַעַת הָאֶחָד מִשְּׁנֵי הַחוֹלְקִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה, אוֹ בְּפֵרוּשָׁהּ, אוֹ בַחִדּוּשִׁים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בָהּ, וְשֶׁחִבְּרוּ עָלֶיהָ.
וְהַשְּׁלִישִׁי — בְּחִדּוּשֵׁי הָעִנְיָנִים שֶׁהוֹצִיאוּ חַכְמֵי כָּל דוֹר מִן הַמִּשְׁנָה, וְגִלּוּי הָעִקָּר וְהָרְאָיוֹת שֶׁהוֹרוּ בָּהֵן וְסָמְכוּ עֲלֵיהֶן הַתַּנָּאִים הַמְדַבְּרִים עַל דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה, עַד שֶׁנִּסְדַּר מִדִּבְרֵיהֶם מַה שֶׁנִּסְדַּר, וְהַגְּזֵרוֹת וְהַתַּקָּנוֹת הָעֲשׂוּיוֹת מֵאַחֲרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ עַד הַמְחַבֵּר הַזֶּה.
וְהָרְבִיעִי — דְּרָשׁוֹת שֶׁהֵם רְאוּיוֹת לְפִי עִנְיַן כָּל פֶּרֶק שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִהְיוֹת בּוֹ דְּרָשׁ.