אמונת חכמים | הרב מישאל דהאן זצוק"ל | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
נושאים באמונה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

7253

4 דק' קריאה

יראת הצדיקים ואמונת החכמים קשורות יחד קשר בל ינתק. ואחת תולדת השניה ותוצאה ממנה, והיא אחת ממ"ח מעלות שהתורה נקנית בהן, ויסוד מוסד ופנת יקרה לכל מצות התורה. והנה ברור הדבר שאמונת חכמים כוללת שלשה סוגים:
א. להאמין שדבריהם אמת, למרות שאין דעתו משגת אותם הדברים.
ב. להאמין שיש צדיקים וחכמים בכל דור ודור.
ג. להאמין שבכוחם לפעול גדולות ונצורות למעלה מהטבע. ביאור הדברים.

א. על האדם להחדיר לתודעתו ששכלם הזך והבהיר של רבותנו הקדושים ובפרט התנאים והאמוראים זיע"א, ודעתם הרחבה מני ים, מקיפה כל החכמות, סתרי הבריאה והיקום אשר בקרבה, ולהם עשר ידות בכל החכמות והמדעים אין דבר נעלם מהם. ואם בהשקפה ראשונה נראה לאדם איזה דבר מדבריהם כמוזר או כבלתי מתקבל על הדעת, עליו לתלות בחסרון ידיעתו מפאת קוצר המשיג ועומק המושג, ויאמין באמונה שלימה, שהם אמת ודבריהם אמת, אין בהם נפתל ועקש ח"ו. כי עומק שכלם ותוקף קדושתם, א"א להסבירו לתאר בחרט אנוש.

ומי שלא מאמין ח"ו בדבריהם הקדושים, הרי הוא כגוי לכל דבריו, ואין ספק שיבוא על ענשו, בזה ובבא. וכאמרם ז"ל, רבי יוחנן היה יושב ודורש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד (כי לא האמין שיכול להיות דבר כזה במציאות) כביצת עוף קטן לא מוצאים בגודל כזה מוצאים? לימים הפליגה ספינתו של אותו תלמיד בים, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להם אלו למי, אמרו לו עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, בא לפני רבי יוחנן, אמר לו, דרוש רבי לך נאה לדרוש, כמו שאמרת כן ראיתי, אמר לו רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות (ב"ב ע"ה ע"א, סנהדרין ק' ע"א). מאמר זה והדומים לו באו ללמדנו שני דברים. א. שיש להאמין בדברי רבותינו הקדושים גם במה שנראה לאדם כמוזר ובלתי מציאותי, ובהתגשמותו. ב. הלא מאמין, ענוש ייענש, כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם.

ב. המתבונן בעין חודרת יוכח בעליל שבכל התקופות והזמנים, לרבות בדורות האחרונים, קמו לעם ישראל צדיקים וחסידים, חכמים ונבונים, קדושי עליון אשר משאתם יגורו אלים, ואין על עפר משלם, וכאמרם ז"ל עה"פ וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. ועוד אמרו ז"ל, ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור (יומא ל"ח ע"ב). וכן הודיעונו ז"ל ברוח קדשם, באמרם, לא פחית עלמא בכל דור ודור משלשים וששה צדיקים שמקבלים פני שכינה בכל יום (סוכה מ"ה ע"ב). ורצונם בזה, להחדיר האמונה בלב האדם, שגם בדור גרוע יש ל"ו צדיקים נסתרים המצילים את הדור ומגינים עליו בקדושתם ויראתם.

ג. בכדי להגיע ליראת הכבוד מפני צדיקי הדור וחכמיו ולשתות בצמא את דבריהם, על האדם להאמין שבכחם לפעול נפלאות למעלה מהטבע, בזמן הצורך לטובת הצבור או היחיד, וכן להזהר בגחלתם שלא יכוה ח"ו, כי כל דבריהם כגחלי אש, כי על ידי תוקף קדושתם וטהרת מחשבתם ודביקותם במקור העליון, דבריהם נשמעים ומתקבלים למעלה ופועלים את פעולתם. וכמ"ש רז"ל אמר הקב"ה אני מושל באדם, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה (מו"ק ט"ז ע"ב, וראה שבת ס"ג ע"א, ב"מ פ"ה ע"א). המאמין באמונת אמת זו, בהכרח שירחש בלבו כבוד והערצה כלפיהם מתוך יראת הכבוד והדרת קודש.

וראה מ"ש רב האי גאון ז"ל, וז"ל, ודע כי דבר זה היה מקובל אצל הראשונים כולם יחד ולא היה מי שהכחיש בו, כי אומרים היו, הקב"ה עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה לצדיקים מראות נוראים, כדרך שהוא מראה את הנביאים עכ"ל (תשובות הגאונים, ס"י צ"ט, ועיין אור החיים פרשת בשלח פרק י"ד פסוק כ"ז, ד"ה לאיתנו, ע"ש).

לפי האמור, יש לגעור ולהשתיק איזה אנשים הפוערים פיהם לבלי חק באומרם מי עלה שמים וירד ונגלו לו צפונות הג"ע והגיהנם, וכדומה מדברי הבל כאלה. והם בסכלותם ופתיותם לא ידעו ולא יבינו שדבריהם דברי כפירה ונאצה, כי השכר והעונש הוא אחד מי"ג עיקרי הדת, ומי שלא מאמין אפילו באחד מהם אמונה שלימה ומוחלטת הרי הוא יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס, כמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א בפירוש המשניות בסנהדרין פרק חלק בסוף יסוד שלשה עשר ע"ש. ואין ספק שכל זה בא להם מחסרון ידיעה, ולהשקיט מצפונם המעיק עליהם נתלים בקורי עכביש ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.

והאמת היא, ברור הדבר כשמש, שרבותינו הקדושים חזו ברוח קדשם ובעין רוחם את כל הדברים שגילו לנו, ובכללם הג"ע והגיהנם וכל הגמול והעונש, ועלו וירדו וידעו כל הדברים על בוריים, כי כל רז לא אניס להו זיע"א, וכמ"ש, אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא (ברכות נ"ח ע"ב). וכמ"ש המפרשים ז"ל על מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב, ירושלמי שקלים פ"ה ה"א, ב"ר ס' י'), שרצונם בזה, שאם אנו מעריכים הראשונים כמלאכים, רק אז אנו יכולים להחשב כבני אדם, אבל אם אנו מעריכים אותם רק כבני אדם, אנחנו חמורים. ואם דברים אלו יצאו מפי האמוראים הקדושים, הקרובים בזמן ובמעלה למקור הקדושה והטהרה, אנחנו מה נאמר?

תמצית הדברים בקצרה. א. על כל יהודי להאמין באמונה שלימה בדברי רבותינו הקדושים שדבריהם דברי אלהים חיים, והם אמת ודבריהם אמת. ב. שיש בכל דור ודור צדיקים נסתרים עמודי עולם ומוסדי תבל, אשר בנין העולם מושתת עליהם. ג. שיש בכוחם לחולל נפלאות בזמן הצורך, כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה, יתב"ש לנצח נצחים.

-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.