קודש וחול חלק א' | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מבוא למשנת הראי"ה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

שלושת הנערים החטופים

2431

3 דק' קריאה

קודש וחול
הקשר בין הקודש והחול
אֶת הַלִּמּוּד הֶעָרוּךְ הַזֶּה, שֶׁרַק בְּבֵרוּר הַיְדִיעָה שֶׁלּוֹ תָּלוּי הוּא הַבֵּאוּר שֶׁל פִּתְרוֹנָן שֶׁל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁבְּחַיֵּינוּ הַפְּרָטִיִּים וְהַכְּלָלִיִּים, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְבָרְרוֹ בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר, בַּסִּפְרוּת וּבַחַיִּים, בְּלֹא הֶרֶף בְּלֹא שׁוּם הִתְרַשְּׁלוּת כְּלָל וּכְלָל. הַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא יְדִיעַת הָעֶרֶךְ שֶׁל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁל הַחֹל.
בְּיִחוּד בְּמִזּוּגָם וּבְחִבּוּרָם בְּחַיֵּינוּ הַפְּרָטִיִּים וּבְחַיֵּינוּ הַכְּלָלִיִּים.
בְּיִחוּד בְּחַיֵּי הַתְּנוּעָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּתְעוֹרְרָה בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה בְּצוּרָה כָּל כָּךְ בּוֹלֶטֶת וּמַרְעֶשֶׁת. חַיָּבִים אָנוּ לַעֲקֹר אֶת הַטָּעוּת הַמְּצוּיָה בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת. מְחֻיָּבִים אֲנַחְנוּ לְבָרֵר וּלְהוֹדִיעַ אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ בְּיַחַד בְּחַיֵּינוּ.
אֶת אִי הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכְחִיד אוֹ גַּם לַעֲזֹב אֶת אֶחָד מֵהֶם.

מבוא למשנת הראי"ה (128)

בשביל הנשמה

49 - סובלנות חלק ו'

50 - קודש וחול חלק א'

51 - קודש וחול חלק ב'

טען עוד

הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל יַחְדָּו שְׁנֵי יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים הֵם לָנוּ. שְׁנֵיהֶם דּוֹרְשִׁים מֵאִתָּנוּ פִּתּוּחַ וְהַעֲרָכָה נְכוֹנָה, טִפּוּל וְהַשְׁגָּחָה, וְהַמְּזִיגָה הַיָּפָה שֶׁל שְׁנֵיהֶם, בְּיִפּוּיָם וְשִׁפּוּרָם, תְּעַלֶּה אֶת כָּל הָעוֹלָם לָעֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַדְרַת עֹז קֹדֶשׁ־קָדָשִׁים.
אִם יֹאמַר הַחֹל לְהִנָּתֵק מִן הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפְקִירוֹ, שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ בָּזֶה יָד בְּנַפְשׁוֹ. וְאִם יֹאמַר הַקֹּדֶשׁ לַעֲזֹב אֶת הַחֹל, הֲרֵי הוּא מְדַלְדֵּל בָּזֶה אֶת כָּל עֵרֶךְ הַחַיִּים וְכָל עֵרֶךְ הַמִּפְעָל וְהַהַשְׁפָּעָה שֶׁלּוֹ, לְטוֹבָתוֹ וּלְטוֹבַת הָעוֹלָם. הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל אַחִים הֵמָּה, יָד בְּיָד מְחֻיָּבִים הֵם לָלֶכֶת כָּל אֶחָד בִּמְסִלָּתוֹ, עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּבְיוֹתֵר עַל דֶּרֶךְ הַתְּחִיָּה הַלְּאֻמִּית אֲשֶׁר לָנוּ לְהַחֲיוֹתָהּ בֶּאֱמֶת.
(מאמרי הראיה ב, הקודש והחול, א)
___________________________________
הֶעָרוּךְ – המסודר. בַּסִּפְרוּת וּבַחַיִּים – בתיאוריה ובחיי המעשה. בְּלֹא הֶרֶף – בלא הפסק. בְּיִחוּד – במיוחד. בְּחַיֵּי הַתְּנוּעָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּנוּ – ההתעוררות לתחיית האומה והשיבה לארץ. הַטָּעוּת הַמְּצוּיָה בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת – הדעות הקיצוניות המחזיקות רק בצד אחד אך שוללות את השני, מתרכזות רק בקודש או רק בחול. הַמְּזִיגָה הַיָּפָה – השילוב הנכון של שניהם. לָעֶרֶךְ הָעֶלְיוֹן וכו' – השילוב הנכון בין הקודש והחול מביא את העולם למדרגה עליונה של קודש קדשים. שׁוֹלֵחַ הַחֹל בְּעַצְמוֹ – החול פוגע בעצמו כשולח יד בנפשו. מְדַלְדֵּל בָּזֶה וכו' - מחליש את ערך החיים וערך העשיה של הקודש עצמו כיוון שהוא הופך להיות ערטילאי בלי הופעה במציאות.

הקדמה
הקודש והחול הם מושגים השגורים בפי כל. בכל מוצאי שבת אנו מברכים: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', מה משמעותם של מושגים אלה? מהו קודש ומהו חול? האם מושגים אלה מתנגדים זה לזה וצוררים זה לזה, או שהם משלימים וקשורים זה בזה? כדי לעמוד על טיב היחסים בין הקודש לחול, נחזור שוב לברכה הנאמרת בכל מוצאי שבת: 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', המילה 'מבדיל' מדויקת ומכוונת; לא נאמר 'מפריד', אלא 'מבדיל'. הפרדה מורה על ניתוק, חוסר שייכות מוחלטת. לעומת זאת, הבדלה מורה על שוני, הבדל בדרגה אך לא נתק ולא חוסר שייכות הדדית. זהו הפתח להבין את מערכת היחסים בין שני מושגים אלה. הקודש והחול הם חלק בלתי נפרד מחיינו. הקודש מבטא את הממד הרוחני, העליון, הנצחי, זה שמופיע כאן אך שורשו מעל ומעבר לכל המציאות. החול הוא המציאות הטבעית והאנושית, זאת שעוסקת ביום-יומי ובחיי השעה. הרב קוק מבאר בדבריו את חשיבות הקשר והיחס בין הקודש לחול ואת הפגיעה שסופג כל אחד מהכוחות הללו כאשר הוא נותר לבדו.

ביאורים
בירור היחס בין קודש לחול חשוב בכל זמן אך הוא הופך להיות קריטי וחיוני מאין כמוהו דווקא בזמן בו שב עם ישראל לארצו והולך ובונה את חייו מחדש. לא פלא אפוא שדווקא שיבת עם ישראל לארצו עוררה מאבקים קשים כל כך בתוך החברה הישראלית המתגבשת בסוגית הקודש והחול: אלה אוחזים בחיי החול – המפעלים הציוניים הכבירים; החקלאות, הצבא, הפוליטיקה, הכלכלה ועוד, ואילו אלה אוחזים בחיי הרוח: בתורה, בעבודת התפילה במורשת עם ישראל המקודשים לדורותיו. התנגשות זו בלתי נמנעת. אך מה ניתן לעשות כדי להיחלץ מהמצוקה שהיא יוצרת? בפסקה זו הרב מבהיר בצורה ברורה ש'הקודש והחול אחים המה': כל אחד זקוק לשני, ואין קיום אמיתי לזה בלא זה. ניתן לדמות מערכת יחסים זו כזו הקיימת בין הגוף לנשמה; לו יצויר שהגוף היה חפץ להתקיים ללא הנשמה, הרי היתה זו התאבדות, כי אין קיום לגוף ללא הנשמה המחייה אותו. אך באותה מידה, אילו הנשמה היתה חפצה להתנתק מן הגוף, היא היתה מאבדת את היכולת להשפיע ולפעול במציאות. ניתן לומר שחול בלא קודש נעשה חולה, מאבד מעוצמתו ומחיוניותו, ואילו קודש בלא חול נאלם ונעלם, עולה לשמי שמים ומאבד את אחיזתו והשפעתו על המציאות. הרב מסביר שכדי להבין את היחסים הנכונים בין שני כוחות אלה, עלינו ללמוד, לכתוב ולפרסם את השייכות ההדדית הנצרכת בין הקודש לחול. לגלות לעם כולו שכשם שחייבים אנו זקוקים לחול – כך חייבם אנו זקוקים לקודש. התחייה הלאומית של ישראל זקוקה לשני יסודות אלה כאוויר לנשימה, ותפקידנו לברר בדיוק מה המקום של כל אחד מהכוחות הללו. עלינו לגדל ולטפח את שני הכוחות הללו, ולא להזניח את הטיפול באחד מהם, מכל סיבה שהיא.

שאלות לדיון
"הַקֹּדֶשׁ וְהַחֹל יַחְדָּו שְׁנֵי יְסוֹדוֹת שֶׁל חַיִּים". האם זה אומר שיש דבר מבלעדי האלוהות? או שאולי צריך לנתק בין המושגים?
האם לפי דברים אלו יש שוויון בין חשיבות לימוד התורה לבין חשיבות לימודי החול?

בשבח והודאה לה' יתברך על הנס שעשה עם בננו אלחנן בן זהבה הי"ו