- הלכה מחשבה ומוסר
- הקדמה
5076
לא וּדְבָרִים הַלָּלוּ - בְּדִינִים וּגְזֵרוֹת וְתַקָּנוֹת וּמִנְהָגוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ אַחַר חִבּוּר הַתַּלְמוּד. אֲבָל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּתַּלְמוּד הַבַּבְלִי - חַיָּבִים כָּל יִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת בָּהֶן. וְכוֹפִין כָּל עִיר וָעִיר וְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה לִנְהֹג בְּכָל הַמִּנְהָגוֹת שֶׁנָּהֲגוּ חֲכָמִים שֶׁבַּתַּלְמוּד וְלִגְזֹר גְּזֵרוֹתָם וְלָלֶכֶת בְּתַקָּנוֹתָם. | גְּזֵרוֹת - מעשים שאסרו חכמים לעשותם מחשש שייכשל האדם ויעבור על איסור מן התורה, כגון אכילת בשר עוף בחלב (ממרים ב,ט). תַּקָּנוֹת - שתוקנו לביסוס אמוני במעשי הדת, כגון שלוש תפילות בכל יום (תפילה א,ה-ו), או לשמירה על הסדר הציבורי, כגון שבועות מסוימות (טוען ונטען א,ב-ג). מִנְהָגוֹת - דברים שנהגו בהם בני אדם או חכמים יחידים ונתנו להם חכמי הסנהדרין תוקף הלכתי לאחר זמן (י' בממרים א,ב; וראה ממרים א,ג). |
לב הוֹאִיל וְכָל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבַּתַּלְמוּד הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתָם הַחֲכָמִים שֶׁהִתְקִינוּ אוֹ שֶׁגָּזְרוּ אוֹ שֶׁהִנְהִיגוּ אוֹ שֶׁדָּנוּ דִּין וְלָמְדוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא הֵם כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ רֻבָּן, וְהֵן שֶׁשָּׁמְעוּ הַקַּבָּלָה בְּעִקְּרֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, אִישׁ מִפִּי אִישׁ, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. | לב הַקַּבָּלָה - המסורת המקובלת של התורה שבעל פה, כפי שנתקבלה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. |
הגאונים | |
לג כָּל הַחֲכָמִים שֶׁעָמְדוּ אַחַר חִבּוּר הַתַּלְמוּד וּבָנוּ בּוֹ, וְיָצָא לָהֶם שֵׁם בְּחָכְמָתָם - הֵם הַנִּקְרָאִים 'גְּאוֹנִים'. וְכָל אֵלּוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁעָמְדוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְאֶרֶץ שִׁנְעָר וּבִסְפָרַד וּבְצָרְפַת - לִמְּדוּ דֶּרֶךְ הַתַּלְמוּד וְהוֹצִיאוּ לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹתָיו וּבֵאֲרוּ עִנְיָנָיו, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ עֲמֻקָּה דַּרְכּוֹ עַד לִמְאֹד. וְעוֹד, שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי מְעֹרָב עִם לְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת; לְפִי שֶׁאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הָיְתָה בְּרוּרָה לַכֹּל בְּשִׁנְעָר בְּעֵת שֶׁחֻבַּר הַתַּלְמוּד, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, וְכֵן בְּשִׁנְעָר בִּימֵי הַגְּאוֹנִים - אֵין אָדָם מַכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן עַד שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ. | לג בָּנוּ בּוֹ - התבוננו בו כדי להבין אותו לעומקו. וְכָל אֵלּוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁעָמְדוּ וכו' - תקופת הגאונים נמשכה כ-600 שנה עד לפני זמנו של הרמב"ם (למן המאה ה-6 ועד אמצע המאה ה-11 למניינם). ושלא כשימושו של מונח זה בימינו, והגאונים לא חיו רק בבבל או בארץ ישראל. |
לד וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת שׁוֹאֲלִין אַנְשֵׁי כָּל עִיר וָעִיר לְכָל גָּאוֹן שֶׁיִּהְיֶה בִּימֵיהֶם לְפָרֵשׁ לָהֶם דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁבַּתַּלְמוּד, וְהֵם מְשִׁיבִים לָהֶם כְּפִי חָכְמָתָם, וְאוֹתָם הַשּׁוֹאֲלִים מְקַבְּצִים הַתְּשׁוּבוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶן סְפָרִים לְהָבִין מֵהֶם. | |
לה גַּם חִבְּרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר חִבּוּרִים לְבָאֵר הַתַּלְמוּד: מֵהֶם מִי שֶׁפֵּרֵשׁ הֲלָכוֹת יְחִידוֹת, וּמֵהֶם מִי שֶׁפֵּרֵשׁ פְּרָקִים יְחִידִים שֶׁנִּתְקַשּׁוּ בְּיָמָיו, וּמֵהֶם מִי שֶׁפֵּרֵשׁ מַסֶּכְתּוֹת וּסְדָרִים. | |
לו וְעוֹד חִבְּרוּ הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת בְּעִנְיַן הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְהַחַיָּב וְהַפָּטוּר בִּדְבָרִים שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ קְרוֹבִים לְמַדַּע מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד לְעָמְקוֹ שֶׁלַּתַּלְמוּד, וְזוֹ הִיא מְלֶאכֶת יי שֶׁעָשׂוּ בָּהּ כָּל גְּאוֹנֵי יִשְׂרָאֵל מִיּוֹם שֶׁחֻבַּר הַתַּלְמוּד וְעַד זְמַן זֶה, שֶׁהִיא שָׁנָה שְׁמִינִית אַחַר מֵאָה וָאֶלֶף לַחֻרְבַּן. | לו קְרוֹבִים לְמַדַּע - קלים להבנה. לַחֻרְבַּן - לחורבן בית המקדש השני בשנת ד'תתקל"ז ליצירה, 1177 לספירה, כיוון שלדעת הרמב"ם, החורבן היה בשנת 69 לספירה (קידוש החודש יא,טז). |
הצורך בתורה ברורה | |
לז וּבַזְּמַן הַזֶּה תָּכְפוּ צָרוֹת יְתֵרוֹת, וְדָחֲקָה שָׁעָה אֶת הַכֹּל, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמֵינוּ וּבִינַת נְבוֹנֵינוּ נִסְתַּתְּרָה - לְפִיכָךְ אוֹתָן הַפֵּרוּשִׁין וְהַהֲלָכוֹת וְהַתְּשׁוּבוֹת שֶׁחִבְּרוּ הַגְּאוֹנִים וְרָאוּ שֶׁהֵם דְּבָרִים מְבֹאָרִים, נִתְקַשּׁוּ בְּיָמֵינוּ, וְאֵין מֵבִין עִנְיְנֵיהֶם כָּרָאוּי אֶלָּא מְעַט בְּמִסְפָּר; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַתַּלְמוּד עַצְמוֹ, הַבַּבְלִי וְהַיְּרוּשַׁלְמִי, וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְהַתּוֹסֶפְתּוֹת, שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּעַת רְחָבָה וְנֶפֶשׁ חֲכָמָה וּזְמַן אָרֹךְ, וְאַחַר כָּךְ יִוָּדַע מֵהֶם הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה בַּדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וְהַמֻּתָּרִים, וּשְׁאָר דִּינֵי הַתּוֹרָה הֵיאַךְ הוּא. | לז תָּכְפוּ - באו בזו אחר זו. דָּחֲקָה שָׁעָה אֶת הַכֹּל - צורכי היומיום לא הותירו פנאי לעניינים אחרים. הַנְּכוֹחָה - הישרה והאמתית. |
חזון משנה תורה | |
לח וּמִפְּנֵי זֶה נָעַרְתִּי חָצְנִי, אֲנִי מֹשֶׁה בֵּרַבִּי מַיְמוֹן הַסְּפָרַדִּי, וְנִשְׁעַנְתִּי עַל הַצּוּר בָּרוּךְ הוּא, וּבִינוֹתִי בְּכָל אֵלּוּ הַסְּפָרִים, וְרָאִיתִי לְחַבֵּר דְּבָרִים הַמִּתְבָּרְרִים מִכָּל אֵלּוּ הַחִבּוּרִים בְּעִנְיַן הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְהַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר עִם שְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה כֻּלָּם, בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה וְדֶרֶךְ קְצָרָה, עַד שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ סְדוּרָה בְּפִי הַכֹּל בְּלֹא קֻשְׁיָא וְלֹא פֵּרוּק, לֹא זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אוֹמֵר בְּכֹה, אֶלָּא דְּבָרִים בְּרוּרִים קְרוֹבִים נְכוֹנִים עַל פִּי הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מִכָּל אֵלּוּ הַחִבּוּרִים וְהַפֵּרוּשִׁים הַנִּמְצָאִים מִימוֹת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְעַד עַכְשָׁו. | לח נָעַרְתִּי חָצְנִי - ניעור כנף הבגד הוא סמל לנטילת יזמה לעשיית דבר גדול ונועז (הביטוי 'נערתי חצני' לקוח מנחמיה ה,יג). בֵּרַבִּי - בן רבי. צוּר - תיאור לה', כמקור לכל (מו"נ א,טז). בִּינוֹתִי - התעמקתי כדי להבין. פֵּרוּק - תירוץ. בְּרוּרִים - שאין בהם ספק או מחלוקת. קְרוֹבִים - קלים להבנה. נְכוֹנִים - מבוססים ויציבים. |
לט עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַדִּינִין גְּלוּיִין לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל בְּדִין כָּל מִצְוָה וּבְדִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים. כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם צָרִיךְ לְחִבּוּר אַחֵר בָּעוֹלָם בְּדִין מִדִּינֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יִהְיֶה חִבּוּר זֶה מְקַבֵּץ לַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ עִם הַתַּקָּנוֹת וְהַמִּנְהָגוֹת וְהַגְּזֵרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ מִימוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד חִבּוּר הַתַּלְמוּד, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ הַגְּאוֹנִים בְּכָל חִבּוּרֵיהֶם שֶׁחִבְּרוּ אַחַר הַתַּלְמוּד. לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִבּוּר זֶה 'מִשְׁנֵה תּוֹרָה', לְפִי שֶׁאָדָם קוֹרֵא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא בָּזֶה, וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹת סֵפֶר אַחֵר בֵּינֵיהֶם. | לט מִשְׁנֵה תּוֹרָה - שני לתורה. ואולי אף כתיאור של ספר המלכות, ספר התורה של המלך, המלווהו לכל מקום, כמו שנאמר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת... והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" (דברים יז,יח). הקושי לקבל את השם הנועז שנתן הרמב"ם לחיבורו הוליד את כינויו האחר של הספר, 'היד החזקה', על שם י"ד הספרים שבו, אך גם כרמז לפסוק המסיים את התורה ולכבודו של רבנו משה בן מימון: "ולכל היד החזקה... אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד,יב). תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב - התנ"ך. וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ - שתי מטרות עיקריות לחיבור: 1) הכרת כל התורה בקיצור ("לשון ברורה ודרך קצרה"); 2) והכרעה ("לא זה אומר בכה וזה אומר בכה"). למטרות אחרות ראה ההקדמה לספר "משנה תורה". וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹת סֵפֶר אַחֵר בֵּינֵיהֶם - אין הכוונה שיבטל האדם את לימוד התלמוד ושאר ספרים, אלא שכדי לדעת את ההלכות ולהורות אותן, די בספר זה, אבל להבין ולעיין, יעשה זאת "בדעת רחבה בנפש חכמה ובזמן ארוך" (לעיל לז). והנחה אותנו רבנו: "וכבר הזהרתיך שלא תתרשל, עד אשר תדע את כל החיבור ויהיה הוא ספרך, ותלמדהו בכל מקום, כדי שתשיג את כל תועלתו" (איגרת הרמב"ם לתלמידו ר"י בן יהודה. איגרות הרמב"ם, מהדורת קאפח, עמ' קלו. עיין שם). וצפה רבנו את ההתנגדות לספרו, ולכן אמר: "אמנם זה הוא בזמני, אבל בזמנים הבאים, כשתסור הקנאה ובקשת השררה, יסתפקו כל בני ישראל בו לבדו, ויונח זולתו בלא ספק" (שם, עמ' קכו). אנו מתפללים אל ה' הטוב, שחזונו הגדול של הרמב"ם ותפילותינו בכל יום יתגשמו, ונזכה לראות במהרה בגאולה השלמה. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

הקדמה (18)
מפעל משנה תורה
2 - הקדמה למשנה תורה- חלק ב'
3 - הקדמה למשנה תורה - חלק ג'
4 - מניין המצוות לרמב"ם - מצוות עשה (א - פג)
טען עוד
הקדמה ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
הרמב"ם היומי | ט' תשרי תשע"ח
הקדמה ג' - הרב סבתו
הרב חיים סבתו | ט' תשרי תשע"ח
הקדמה ב' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
הרמב"ם היומי | ח' תשרי תשע"ח

המשך מניין המצוות לרמב"ם - מצוות לא עשה (קכג - רמד)
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה | מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל. (c) כל הזכויות שמורות.

הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות קריאת שמע ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד

הלכות דעות ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
מהי עיקרה של הגאולה?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

"אחרי מות" התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשע"ט
הלכות גניבה פרק ה' - הרב סבתו
הרב חיים סבתו | י' תשרי תש"פ

"אחרי מות" התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשע"ט
