הלכות עבודה זרה ח | מפעל משנה תורה | בית המדרש

קטגוריה משנית

1223

2 דק' קריאה

פֶּרֶק שְׁמִינִי החלת עבודה זרה וביטולה
הנאסר בעבודה זרה
א1 כָּל שֶׁאֵין בּוֹ תְּפוּסַת יַד אָדָם, וְלֹא עָשָׂהוּ - אִם נֶעֶבַד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָאָה. לְפִיכָךְ, הַגּוֹיִים הָעוֹבְדִים אֶת הֶהָרִים וְאֶת הַגְּבָעוֹת, וְאֶת הָאִילָנוֹת הַנְּטוּעִין מִתְּחִלָּתָן לְפֵרוֹת, וְאֶת הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִין לָרַבִּים, וְאֶת הַבְּהֵמָה - הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין בַּהֲנָאָה, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אוֹתָן הַפֵּרוֹת שֶׁנֶּעֶבְדוּ בִּמְקוֹם גְּדִילָתָן וְאוֹתָהּ הַבְּהֵמָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּהֵמָה שֶׁהֻקְצָת לַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה; בֵּין שֶׁהִקְצוּהָ לְעָבְדָהּ בֵּין שֶׁהִקְצוּהָ לְהַקְרִיבָהּ - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.	א1 שֶׁאֵין בּוֹ תְּפוּסַת יַד אָדָם - כגון הר, שאין האדם יכול לתפוס אותו. וְלֹא עָשָׂהוּ - אדם, כגון בהמה, אבל בית, אף על פי שאי אפשר לתפוס אותו, הרי נבנה בידי אדם. הַפֵּרוֹת שֶׁנֶּעֶבְדוּ בִּמְקוֹם גְּדִילָתָן - אבל אם גדלו לאחר שנעבדו, הם אסורים (להלן ג2). שֶׁהֻקְצָת... שֶׁהִקְצוּהָ - שייעדו אותה לעבודה זרה, אך עדיין לא נעשה בה מעשה (להלן א2).
א4 הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְקַרְקַע עוֹלָם - לֹא אֲסָרָהּ. חָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה - אֲסָרָהּ. ב מַיִם שֶׁעֲקָרָן הַגַּל, וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶן - לֹא אֲסָרָן. נְטָלָן בְּיָדוֹ וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶן - אֲסָרָן. אַבְנֵי הַר שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ וַעֲבָדָן בִּמְקוֹמָן - מֻתָּרוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהֶן תְּפוּסַת יַד אָדָם.	א4 קַרְקַע עוֹלָם - קרקע טבעית, אך לא עפר תלוש. בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת - חפירות עגולות או מאורכות או מקוּרות, הנעשות בדרך כלל לאגירת מים. ב שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ - שמקום חיבורם רופף, אך עדיין לא נעקרו ממקומם. ואם נעקרו, יש בהם תפוסת יד אדם.
ביעור עבודה זרה
ו כֵּיצַד מְאַבֵּד עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵן אֲסוּרִים בִּגְלָלָהּ, כְּגוֹן מְשַׁמְּשֶׁיהָ וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ? שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ שׂוֹרֵף וּמַטִּיל לְיָם הַמֶּלַח.	ו כֵּיצַד מְאַבֵּד - ושני שלבים הם: השחתת הדבר (לעיל ז,א) וכילויו מן העולם (בהלכה כאן). מְשַׁמְּשֶׁיהָ וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ - ראה לעיל ביאור ז,א1; ז,ב. שׁוֹחֵק - טוחן אותה ומפורר אותה. וְזוֹרֶה לָרוּחַ - מפזר ברוח. ואף על פי שהפירורים עלולים לשמש זבל לאדמה, מותר, כי "כל שדבר אסור ודבר מותר גורמין לו, הרי זה מותר בכל מקום" (לעיל ז,יד2). יָם הַמֶּלַח - ראה לעיל ביאור ז,ה.
ט2 גּוֹי קָטָן אוֹ שׁוֹטֶה - אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה. וְגוֹי שֶׁבִּטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁלְּגוֹיִים אֲחֵרִים בְּעַל כָּרְחוֹ - אַף עַל פִּי שֶׁאֲנָסוֹ יִשְׂרָאֵל עַל כָּךְ, הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַגּוֹי הַמְּבַטֵּל עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד - אֵין בִּטּוּלוֹ בִּטּוּל.	ט2 שׁוֹטֶה - שאינו שפוי בדעתו. בֵּין שֶׁלְּגוֹיִים אֲחֵרִים - "אף שזה עובד לפעור וזה למרקוליס" (כס"מ).
י כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ? קָטַע רֹאשׁ אָזְנָהּ, רֹאשׁ חָטְמָהּ, רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ, פְּחָסָהּ בְּפָנֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ, אוֹ שֶׁמְּכָרָהּ לְצוֹרֵף יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה. אֲבָל אִם מִשְׁכְּנָהּ, אוֹ מְכָרָהּ לְגוֹי, אוֹ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ צוֹרֵף, אוֹ שֶׁנָּפְלָה עָלֶיהָ מַפֹּלֶת וְלֹא פִּנָּהּ, גְּנָבוּהָ לִסְטִים וְלֹא תְּבָעָהּ, רָקַק בְּפָנֶיהָ, הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ, גְּרָרָהּ, זָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה - הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה.	י חָטְמָהּ - אפה. פְּחָסָהּ בְּפָנֶיהָ - "החליקה... עד שהסיר צורת הפנים" (פה"מ ע"ז ד,ה). מִשְׁכְּנָהּ - נתן אותה משכון, כלומר עירבון, כדי להבטיח את החזרת ההלוואה. וְלֹא פִּנָּהּ - את המפולת. לִסְטִים - שודדים. וְלֹא תְּבָעָהּ - לא דרש אותה או לא חיפש אותה. רָקַק - ירק. גְּרָרָהּ - סחב אותה בביזיון. הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵלָה - מפני שהעבודה זרה קיימת כפי שהייתה בתחילה, ורק אינה זמינה או אינה נקייה.

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.