בית המדרש

קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
9 דק' צפיה


(ב. במשנה עד ב: באמצע)


בתולה נישאת ליום הרביעי


א. המשנה – הטעם: שאם מצא שאינה בתולה ישכים לבי"ד למחרת.


ב. מוסיף רב יוסף – ר"י-שמואל (אחרי התיקון של הגמרא):



  1. למה לא ביום ראשון? שקדו חכמים על תקנת בנו ישראל, שיטרח בסעודה שלושה ימים.

  2. נפקא מינה – אם הגיע זמן הנישואין, שאז אמורה להתחיל לאכול משלו (משנה נז.),


לא צריך להאכילה עד יום רביעי.


(ב. 11-)


ג. מה הדין כשלא נישאו בגלל אונס אחר (חלה או חלתה/נידה), האם צריך להאכיל אותה כשהגיע הזמן?


שלוש אפשרויות:


A. רב יוסף גירסה א, ורב אשי בהמשך –גם באונס לא מאכיל, שהרי היה אונס (= מתייחסים לאונס).


B. רב יוסף גירסה ב התלבט:



  1. חלה הוא – אולי מאכיל,


שהרי הגיע הזמן, ויש רק סיבה חיצונית לא להינשא.



  1. מצד שני חלתה היא – אולי לא מאכיל,


כי זה נחשב אשמתה, או שאולי נחשב ש"נסתחפה שדהו" ומזלו גרם.



  1. אם אכן לא מאכיל כשחלתה, אולי גם בנידה שלא בשעת וויסתה לא מאכיל כי זה "אשמתה".


C. הוכחה מהמשנה (נז.) שבכל אונס מאכיל -


"הגיע זמן ולא נישאו, אוכלות משלו..." – משמע שגם כשזה אונס שקשור לאישה.


דחייה – לא מדובר באונס, ומדובר שזה באשמת האיש,
וכתוב שם "נישאו" פשוט כי תחילת המשנה דיברה על האישה
("נותנין לבתולה שנים עשר חודש").


 


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il