^ 1.שמות ל, כב-לח.
^ 2. רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (פולין-פראג), הש"י-השע"ט - בצעירותו למד מפי המהרש"ל, אחר כך עבר ללבוב ומשנת השס"ד כיהן כרבה של פראג וכראש הישיבה שם. הצטיין במיוחד כדרשן והיה סוחף את לבבות השומעים בדרשותיו. היה רגיש לשאלות החברתיות והמעמדיות והתמקד במיוחד בתיקון ההנהגה הציבורית. חיבורו המפורסם ביותר הוא פירושו לתורה "כלי יקר". מרבית חיבוריו עוסקים בדרשות על התורה ובנושאי מוסר, ביניהם: "עוללות אפרים", "עיר גיבורים", "אורח לחיים", "שפתי דעת", "עמודי שש", ו"רבבות אפרים".
^ 3.כלי יקר שמות ל, א.
^ 4.זבחים נט ע"א.
^ 5.שמות כז, א.
^ 6.זו גם המידה הנדרשת עבור מקוה טהרה, עליו להכיל ארבעים סאה, כלומר אמה על אמה ברום שלוש . ראה פסחים קט ע"א.
^ 7.ראה בבא בתרא כה ע"ב.
^ 8.שמות ל, ו.
^ 9.רש"י שמות ל, ו.
^ 10.רמב"ן שמות ל, א.
^ 11.שולחן ערוך אורח חיים שכח, ג.
^ 12.ראה במדבר יז, יב-יג.
^ 13.ראה ויקרא י, ב.
^ 14.ויקרא רבה כ, י.
^ 15.ריקאנטי שמות ל, א.
רבי מנחם ריקאנטי (איטליה), הא"י-הא"ע - פוסק ומקובל. כתב פירוש על התורה על דרך הקבלה, ספר על טעמי המצוות ופירוש על התפילות. ספרו היחיד בהלכה הוא הספר "פסקי ריקאנטי".
^ 16.רבנו בחיי שמות ל, ח.
^ 17.כריתות ו ע"ב.
^ 18. רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (פולין), השט"ו-השצ"ב - מפרשני התלמוד, כיהן כראש ישיבה בלובלין ושימש כאב"ד בקהילות שונות. כתב חידושי הלכות (בעיקר על דברי בעלי התוספות) וחידושי אגדות על התלמוד וכן תשובות הלכתיות בנושאים שונים.
^ 19. רבי יעקב עֶטלינגר (קארלסרוהה-אלטונה), תקנ"ח-תרל"א - בימי נעוריו אביו לימדו תורה ולאחר מכן המשיך את לימודיו אצל רב העיר, רבי אשר (בנו של בעל ה"שאגת אריה"). בבחרותו עבר ללמוד בישיבת הרב אברהם בינג, אב בית הדין של וירצבורג שבבוואריה. לאחר הפרעות במקום נמלט לפיורדא, לבית המדרש של בעל "שער הזקנים" רבי אברהם בנימין זאב וולף המבורגר. הוא למד גם אצל רבי אשר וולרשטיין. תוך כדי לימודיו אצל הרב אברהם בינג בוירצבורג, למד גם באוניברסיטה של העיר, אך נאלץ לפרוש מהלימודים בעקבות גל אנטישמיות. התפרסם כמקובל וכבעל בקיאות עצומה בספר הזוהר. בשנת תקפ"ו התמנה לרבם של מחוז לאדנברג ואינגולשטאדט והתיישב במנהיים. הוא הקים שם ישיבה שהכשירה תלמידים לרבנות, ביניהם הרש"ר הירש. בשנת תקצ"ו מונה לרבה הראשי של העיר אלטונה, תפקיד שנשא עד סוף ימיו. גם שם הקים ישיבה ובין תלמידיו באלטונה היה הרב עזריאל הילדסהיימר. פעל לטובת היישוב היהודי המתחדש בארץ וכהוקרה על כך קיבל את תואר הכבוד "נשיא ארץ ישראל" מהרבנים הספרדיים והאשכנזים בירושלים. חיבר ספרים רבים, בהם: "ביכורי יעקב" - על הלכות סוכה, "ערוך לנר" - חידושים על הש"ס, שו"ת "בנין ציון", "מנחת עני" - דרשות על התורה ו"מנחת עני" על הגדה של פסח.
^ 20.ערוך לנר כריתות ו ע"ב.
^ 21.תהלים קמא, ב.
^ 22. רבי צדוק הכהן מלובלין (פולין), התקפ"ג-התר"ס - גאון מופלא, בקי בנגלה ובנסתר, במקרא, במדרשי חכמים, בראשונים ובאחרונים, וכן במדעים שונים. נחשב לאחד היוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. בהגותו יש שילוב נדיר של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איז'ביצה-ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר. נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי-יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תיארוך ואמיתיות הכתבים שבידם. בין ספריו: "צדקת הצדיק" - פסקאות קצרות בנושאים שונים בעבודת ה', "פרי צדיק" על התורה, "רסיסי לילה" עם קונטרס "דברי חלומות", "לבושי צדקה" על ספרי בעל הלבושים, "קדושת שבת" עם קונטרס "שביתת שבת", "משיב צדק", "מחשבות חרוץ", "דברי סופרים" עם "קונטרס זכרונות", "דובר צדק", "ישראל קדושים", "שיחות מלאכי השרת", "תקנת השבין" על מצוות התשובה ו"דברי חלומות".
^ 23.פרי צדיק, פרשת ויצא אות י.
^ 24.יומא לח ע"א.
^ 25.שמות ל, לד.