180
פֶּרֶק שֵׁנִיברכת המזון | |
עיקר הברכה | |
א סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הוּא: רִאשׁוֹנָה - בִּרְכַּת 'הַזָּן'; שְׁנִיָּה - בִּרְכַּת 'הָאָרֶץ'; שְׁלִישִׁית - 'בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם'; רְבִיעִית - 'הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'. בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקְּנָהּ, וּשְׁנִיָּה תִּקֵּן יְהוֹשֻׁעַ, וּשְׁלִישִׁית תִּקֵּן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה בְּנוֹ, וּבְרָכָה רְבִיעִית - חַכְמֵי מִשְׁנָה תִּקְּנוּהָ. | א בִּרְכַּת הַמָּזוֹן - לנוסח המלא ראה סדר התפילות נה. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ תִּקְּנָהּ - קבע את עיקר תוכנה, אך נוסחה סודר על ידי עזרא ובית דינו (לעיל א,ה). |
ג בִּרְכַּת הָאָרֶץ - צָרִיךְ לוֹמַר הוֹדָיָה בִּתְחִלָּתָהּ וּבְסוֹפָהּ, וְחוֹתֵם בָּהּ "עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן". וְכָל שֶׁלֹּא אָמַר 'אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה' בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ - לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְצָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ 'בְּרִית' וְ'תוֹרָה', וּלְהַקְדִּים בְּרִית לְתוֹרָה, שֶׁהַבְּרִית הַזֹּאת שֶׁאוֹמְרִין בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ - הִיא בְּרִית מִילָה, שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ - נִכְרְתוּ עָלֶיהָ שָׁלשׁ בְּרִיתוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית... מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב" (דברים כח,סט), וְכָתוּב: "אַתֶּם נִצָּבִים... לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי..." (שם כט,ט-יא). | ג שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת - ראה פירוטן בסוף הלכות מילה. שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה לִכְרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב"; "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם". |
תוספות בזמנים שונים | |
ז בְּרָכָה רְבִיעִית - צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ שָׁלשׁ מַלְכֻיוֹת. וּכְשֶׁמְּבָרֵךְ הָאוֹרֵחַ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת - מוֹסִיף בָּהּ בְּרָכָה לְבַעַל הַבַּיִת. כֵּיצַד מְבָרְכוֹ? אוֹמֵר "יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִּכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא". וְיֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹסִיף בְּבִרְכַּת בַּעַל הַבַּיִת וּלְהַאֲרִיךְ בָּהּ. | ז שָׁלשׁ מַלְכֻיּוֹת - 'ברוך.. מלך העולם... האל אבינו מלכנו... המלך הטוב והמטיב'. |
ח וּכְשֶׁמְּבָרְכִין בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹמֵר בִּבְרָכָה רְבִיעִית "הַמֶּלֶךְ הַחַי, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֵל אֱמֶת, דַּיַּן אֱמֶת, שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, שַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, שֶׁאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וּבַכֹּל אָנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ", וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָאָבֵל לְנַחֲמוֹ כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְצֶה, וְגוֹמֵר "הָרַחֲמָן...". | ח אוֹמֵר - המנחם המברך. ואף האבל יכול לאמרה (רס"ג). |
שבע ברכות | |
ט בְּבֵית חֲתָנִים מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים אַחַר אַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵלּוּ בְּכָל סְעוּדָה וּסְעוּדָה שֶׁאוֹכְלִים שָׁם. וְאֵין מְבָרְכִין בְּרָכָה זוֹ לֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. וְעַד כַּמָּה מְבָרְכִין אוֹתָהּ? אִם הָיָה אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה - מְבָרְכִין אוֹתָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּלְבַד. וְאִם הָיָה בָּחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה אוֹ אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה - מְבָרְכִין אוֹתָהּ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה. | ט בְּבֵית חֲתָנִים - בית החתן, שמתקיימין בו הנישואין (אישות י,ג). בִּרְכַּת חֲתָנִים - יתבאר בהלכה הבאה. אַחַר אַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵלּוּ - ברכת המזון. אַלְמוֹן - אלמן. |
י בְּרָכָה זוֹ שֶׁמּוֹסִיפִין בְּבֵית חֲתָנִים - הִיא בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁלַּנִּשּׂוּאִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הָאוֹכְלִין הֵם שֶׁעָמְדוּ בְּבִרְכַּת נִשּׂוּאִין וְשָׁמְעוּ הַבְּרָכוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ הָאוֹכְלִין אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בִּרְכַּת נִשּׂוּאִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין - מְבָרְכִין בִּשְׁבִילָם אַחַר בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁבַע בְּרָכוֹת, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן. | י בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה - ברכת 'אשר ברא', המובאת בהלכה הבאה. בִּרְכַּת נִשּׂוּאִין - שבע הברכות שמברכים בטקס הנישואין. הָיוּ הָאוֹכְלִין אֲחֵרִים - לכל הפחות שניים, הנקראים "פנים חדשות" (שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם פו). וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ עֲשָׂרָה - סועדים, ובכללם החדשים (שם). ויש מי שאומר שאין צריך בעשרה בברכה האחרונה (ר"ן כתובות ז,ב), ויש מי שאומר שצריך עשרה (שו"ת ר"י הנגיד טז). |
דין השוכח | |
יב שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב קְדֻשַּׁת הַיּוֹם: אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - בַּשַּׁבָּת אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּת מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְאוֹת וְלִבְרִית קֹדֶשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת"; בְּיוֹם טוֹב אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים", וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית, וְגוֹמֵר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - פּוֹסֵק וְחוֹזֵר לָרֹאשׁ, שֶׁהוּא בִּרְכַּת הַזָּן. | יב קְדֻשַּׁת הַיּוֹם - "רצה והחליצנו" בשבת או "יעלה ויבוא" ביום טוב. |
יג בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שָׁכַח וְלֹא אָמַר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא': אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - אוֹמֵר "בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן", וְאֵינוֹ חוֹתֵם בָּהּ, וּמַתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית, וְגוֹמֵר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכָה רְבִיעִית - גּוֹמֵר אוֹתָהּ וְאֵינוֹ חוֹזֵר. וְכֵן בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד וּבַחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים - אִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר הָעִנְיָן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֵינוֹ חוֹזֵר. | יג לְזִכָּרוֹן - לפני ה' (במדבר י,י). |
יד מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵּרֵךְ - אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְכֵן אִם נֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְלֹא יָדַע אִם בֵּרֵךְ אוֹ לֹא בֵּרֵךְ - חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו. | יד שֶׁיִּתְאַכֵּל - שיתעכל. ושיעור העיכול: "כל זמן שלא ירגיש רעבון אחר אותה אכילה" (פה"מ ברכות ח,ז). חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ - חוזר לחיובו הראשון ולמצבו העיקרי ומברך כהלכתו. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בצורת ד'?
איך נראית נקמה יהודית?