דברים שלמדתי מהרבי | אביתר בנאי | בית המדרש

קטגוריה משנית

210

2 דק' קריאה

אולי יותר מכל, מה שאני מבקש ללמוד מהרבי זה את העמידה מול העולם השולל והמתנגד בלי טיפה של מבוכה ובילבול. עמידה בוטחת, שלמה ומבוררת, מלאה באהבה, סבלנות ואמונה. העמידה הזו ניכרת במכתבים שענה לאלפים במסירות אין קץ. משתף אתכם בגרגירים מתוך מה שלמדתי:
העולם הזה, החכם כל־כך, המסודר בצורה עמוקה ופלאית כל־כך, מעיד ללא כל ספק על חכם, מסדר, בורא. צריך להיות מטורף כדי לחשוב שכל הבריאה הזו, שאין חקר לחכמתה, נבראה מעצמה וללא בורא ותכלית.
כמו תינוק
לפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה עמד עם ישראל למרגלות הר סיני. שש מאות אלף גברים ועוד נשים זקנים וטף, וקיבלו את התורה מה'. עדות של מליוני אנשים שעברה מדור לדור ללא הפסק, על־אף הפיזור של עמנו על־פני כל הגלובוס. מעמד הר סיני ראוי להיחשב עובדה היסטורית כמו כל עובדה היסטורית, ואף יותר (פעם הרגשתי שלעבודת ה' שלי אני לא צריך את הסגנון הקונקרטי הזה, והחלק הנפשי יותר של עבודת ה' דיבר אלי. ככל שהשנים עוברות אני מכיר בערך הגדול של ההתייחסות המציאותית, השכלית והקונקרטית ביחס להיסטוריה של עמנו המופלא).
כשם שילד בן שנתיים לא יכול לקרוא ספר, כך גם האדם לא יכול לקרוא את מאורעות העולם ואת דרכו של הבורא ולבקש להבין. רק להאמין בו. לראות את טובו העצום, את הבריאה המופלאה וללמוד ממנה שגם מאורעות חייו וודאי מוליכים אל תכלית של טוב בהשגחה פרטית מאוד. גם אם אני לא רואה עכשיו מהי התכלית של מה שאני עובר, אני אוהב את ה' ומאמין שוודאי כל מה שעובר עלי הוא ברצונו ולטובתי הנצחית.
לבטוח באמת
אין שמחה כשמחת ההתקשרות בה'. להשליך את כל המניעות המונעות ממני מלעשות טוב. מחשבות רעות, עצלות או עצבות, לא לירא מפני המלעיגים על ההולכים בדרך ה', לקיים את המצוות בשמחה של אהבה והתקשרות בה' ובעמו הקדוש. עוד מעשה של טוב ועוד אחד. מצווה גוררת מצווה. לחזק את ביטחוני בטוב. בטוב שבי. בטובו של ה'.
המאמין בה' לא צריך להחלש ולסכן את אמונתו וקדושתו בגלל שהוא במיעוט, לעת עתה. לראות קדושה בכל אחד. להסביר פנים. לאהוב. ללמוד תורה. לשמור על השבת. על האישה. על הילדים. לבטוח בה'. באמת. לבעור באהבתו. בביטחון, בעזות קדושה, בבהירות, בזריזות ובחן.
תודה הרבי. תתפלל עלינו. אנחנו עייפים.