הגמל ותורת הגמול | הרב יוסף כרמל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
וישלח

קטגוריה משנית

מדורים
פרשת שבוע

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

252

3 דק' קריאה

יעקב אבינו צובר בעבודה קשה, ביושר ובסייעתא דשמייא רכוש רב בחרן. בסוף פרשת ויצא מציין הכתוב: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (בראשית ל' מג ועיין במדרש בראשית רבה פרשה צו ד"ה מז (כט) מחלוקת תנאים על גודל עושרו של יעקב וכמות עדריו). גם המתנות ששולח יעקב לעשיו מעידות על רב עשרו:

"וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו: עִזִּים...וּתְיָשִׁים...רְחֵלִים...וְאֵילִים...גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם...פָּרוֹת...וּפָרִים...אֲתֹנֹת...וַעְיָרִם..." (שם ל"ב יג-טו).

בשתי הרשימות בולטת נוכחותם של הגמלים . לעומת זאת כאשר יעקב מתאר את רכושו באמצעות שליחיו לפני עשיו בולט מאוד חסרונם של הגמלים:

"וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי...וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ" (שם ל"ב ה-ו).

מה פשר התופעה? ננסה להסביר אותה בדרכם של שני כהנים גדולים.
רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק בפרושו "משך חכמה", טוען כי יעקב השמיט את העובדה כי ברשותו גמלים , כדי לרמז לעשיו כי דרכו שונה מדרכו. לעשיו מעלה גדולה (בשונה מישמעל) שהרי הוא כיעקב בנם של יצחק ורבקה. לעשיו גם זכויות מצד מעשיו שהרי במשך שנים מרובות (שלא כיעקב) המשיך הוא לגור בארץ ישראל, הפריש תרומות ומעשרות וכיבד את הוריו. מעשים אלה נעשו לצידן של עברות חמורות כמו רציחה וניאוף (השווה רש"י, בראשית כ"ה כה, כז וכט). הגמל מבטא תכונות אופי אלה, מצד אחד לגמל סימן טהרה פנימי שהרי מעלה גרא הוא, ומאידך גיסא "וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא י"א ד). מדגיש יעקב כלפי עשיו, למרות זכויותיך אינני דומה לך, אני "תם", - שלם גם מבפנים וגם מבחוץ, דרכך אינה דרכי לכן אינני מזכיר כי ברשותי גמלים.

הראי"ה קוק בפירושו לסידור "עולת ראיה" כשדן הוא בענייני פורים (כרך א ע' תלז) מביא הוא קטע נפלא, עמוק מצד אחד ופורימי מצד מצד שני בבחינת "נכנס יין יצא סוד". שם הראי"ה קושר בין הביטויים הבאים "מגילה, לגימה, גלימה, גמל -יה, מגל יה". המאבק כנגד עמלק קשור לכך שבניו רוכבים על הגמלים כמו שמתואר בספר שמואל א' : "(יז) וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם וְלֹא נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ: וַיַּצֵּל דָּוִד אֵת כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ עֲמָלֵק" (ל' יז). חז"ל קושרים מקרא זה לפסוק שמתאר את הרגעים לפני פגישתם של יעקב ועשיו "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִיש" (בראשית ל"ג א). שואלים חז"ל להיכן נעלמו כולם, הרי בפגישה עצמה נזכר רק עשיו? ועונים "וד' מאות איש שהיו עמו היכן הם, נשמטו כל אחד ואחד הלך לדרכו, אמרו שלא נכוה בגחלתו של יעקב, אימתי פרע להן הקב"ה להלן נאמר "ולא נותר מהם איש כי אם ד' מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינוסו" " (בראשית רבה פרשה עח ד"ה טו ויאמר לו). מלמדנו הקב"ה כי יש להשיב למי שג ומלנו טוב כגמ ולו ולהשתדל להיות מכירי טובה. לעומת זה כאשר הנביא עובדיה מבקר את אדום הוא מוכיח אותם על כפיות הטובה שלהם בדרך זו:

"מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם:...וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה:...כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ גְּמֻלְ ךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ" (עובדיה א' י-טו).

הנביא מנבא על חורבנה של אדום והפיכתה למדבר שממה בבחינת גמל ם ישוב בראשם. תכונתם השלילית הגמל ית היא שגורמת בסופו של דבר לחורבנם ולקיום נבואתו של שם לרבקה "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג).

הבה נתפלל כי בקרוב נזכה ל"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א' כא).

1 תגובותב1 דיונים

ח חיים מיכאל ביברפלד |י"ד כסלו תשפ"ד

איה הגמלים

בס"ד כבוד הרב כרמל שליט"א בפרשה הקודמת למדנו על יעקב אבינו : ויִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ (בראשית ל' מ"ג) וכן בהמשך הפרשה נאמר : וַיָּ֖קׇם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים (בראשית ל"א י"ז) אמנם בתחילת פרשת וישלח כאשר שלח יעקב את המלאכים אל עשיו אמר להם שיספרו לעשיו כי : וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃ (בראשית ל"ב ו') ומדוע לא הזכיר כאן גם את הגמלים ? לפעמים דברי התורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, אבל כאן יתכן פשט מעניין : הנה להלן בפרשה נאמר כי יעקב אבינו חצה את מחנהו לשנים, ושם נאמר - וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃ טוַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃ הרי שחזרו הגמלים להיות נזכרים כאן. והנה הרמב"ן פירש על "והיה המחנה הנשאר לפליטה" - כי אם ח"ו יוכל עשיו להכות את המחנה האחד - יברח המחנה השני וישאר לפליטה (שלא כדברי רש"י שהמחנה הנשאר ילחם עמו) . ולפי דברי הרמב"ן נתיישב הכל - שיעקב אבינו לא חפץ להודיע לעשיו מיד כי יש גמלים עמו, כי רצה להצניע זאת, שאם יצטרך להימלט, יהיו לו הגמלים האלו להימלט במהירות אשר הגמל מסוגל אליה. ואמנם הגמלים מופיעים שוב במתנה אשר שלח יעקב לעשיו אך שם מצינו פרט לכאורה שולי. נאמר שם : גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃ (בראשית ל"ב ט"ז) ולכאורה מדוע שלח דווקא גמלים מניקות ובניהם ? אלא שבודאי גמלים מניקות ובניהם התינוקות לא יוכלו לסייע לעשיו ברדפו אחרי יעקב אם אכן יצטרך להימלט כפי דברי הרמב"ן הנ"ל. בברכה מרובה חיים מיכאל ביברפלד