איגרת תימן חלק י"ט | בשביל הנשמה | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
איגרת תימן

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

אין אמת בכוכבים ודיבוקים
וְאוּלָם מַה שֶּׁרְאִיתִיךָ נוֹטֶה אֵלָיו מֵעִנְיָן הַכּוֹכָבִים וְהַדִּבּוּקִים* שֶׁהָיוּ וְשֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת - כֹּל זֶה הוּא עִנְיָן שֶׁרָאוּי שֶׁתְּסִירֵהוּ מִדַּעְתְּךָ, וּתְכַבֵּס מַחְשַׁבְתְּךָ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר תְּכַבֵּס הַבֶּגֶד הַמְטֻנָּף מִטִּנּוּפוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עִנְיָנִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם כְּלָל אֵצֶל הַחֲכָמִים הַשְּׁלֵמִים, וַאֲפִלּוּ אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דָּת, כֹּל שֶׁכֵּן בַּעֲלֵי הַדָּת, וּבִטּוּלָם מְבֹאָר נִגְלֶה בִּטְעָנוֹת שִׂכְלִיּוֹת, אֵין זֶה מְקוֹם זִכְרָן. אָמְנָם שְׁמַע קְצָת מַה שֶּׁבָּא בַּתּוֹרָה בָּזֶה.

ה' מפר את תחזיות החוזים
דַּע, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, בְּעָמְדוֹ הִסְכִּימוּ הַחוֹזִים כֻּלָּם שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה לֹא תַּצְלִיחַ, וְלֹא תֵּצֵא מֵעַבְדוּתָהּ לְעוֹלָם. וּבַזְּמָן שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהוּא תַּכְלִית* רֹעַ מַזָּלָהּ - אָז בָּאָה לָהּ הַהַצְלָחָה, וְעָמַד בָּהּ מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי*, וּפְדָאָהּ. וּבָעֵת שֶׁהִסְכִּימוּ הַחוֹזִים שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם יִיטַב אֲוִירָהּ בַּזְּמָן הַהוּא, וְתִשְׁמַן, וְיַצְלִיחוּ אֲנָשֶׁיהָ תַּכְלִית הַהַצְלָחָה - אָז חָלוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת. אָמַר יְשַׁעְיָה, מְתָאֵר אֵלּוּ הָעִנְיָנִים: "אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ" וְגוֹ' (ישעיה יט, יב). וְכֵן מַמְלֶכֶת נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, כְּשֶׁהִסְכִּימוּ חֲכָמָיו וְחוֹזָיו וְכֹל מִי שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּמַלְכוּתוֹ בְּהַקְדָּמַת יְדִיעָה, שֶׁזּוֹ הִיא תְּחִלַּת הַצְלָחָתוֹ, וְשֶׁמֶּמְשַׁלְתָּם מַאֲרֶכֶת וּמַתְמֶדֶת - אָז סָרָה מַלְכוּתוֹ וְאָבְדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּעֲדָהּ ה' רָע. אָמַר יְשַׁעְיָהוּ גַּם כֵּן, מְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם עַל זֶה, וּמַלְעִיג עֲלֵיהֶם בְּהִתְפָּאֲרָם בְּהַקְדָּמַת הַיְדִיעָה, וְעַל הַמַּמְלָכָה עַצְמָהּ בְּחָשְׁבָהּ שֶׁבָּהּ חֲכָמִים מוֹעִילִים בְּחָכְמָתָם, אָמַר: "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים" וְגוֹ' (שם מז, יג). וְכֵן יִהְיֶה הָעִנְיָן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מְהֵרָה יִגָּלֶה, כִּי כְּשֶׁיַּחְשְׁבוּ הָאֻמוֹת שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה לֹא תִּהְיֶה לָהּ מַלְכוּת לְעוֹלָם, וְלֹא מֶמְשָׁלָה, וְלֹא תְּשׁוּעָה מֵאֲשֶׁר הֵם בּוֹ, וְיַסְכִּימוּ עַל זֶה כֹּל הַחוֹזִים וְהַקּוֹסְמִים וּבַעֲלֵי הַכֹּחוֹת - יָפֵר ה' מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשִּׁקְרִיּוֹת, וְיֵרָאֶה הַמָּשִׁיחַ. אָמַר יְשַׁעְיָה, מְבָאֵר זֶה הָעִנְיָן: "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל, מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל, מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַיִם תּוּשַׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם" (שם מד, כה). זֹאת הִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית אֲשֶׁר יַאֲמִינוּהָ עֲדַת יִשְׂרָאֵל, לֹא תַּבִּיט לְמַאֲמַר אוֹמֵר דִּבּוּק קָטָן אוֹ גָּדוֹל.
___________________________________

איגרת תימן (40)

בשביל הנשמה

29 - איגרת תימן חלק י"ח

30 - איגרת תימן חלק י"ט

31 - איגרת תימן חלק כ'

טען עוד

וְהַדִּבּוּקִים – מפגשים של כוכבים. תַּכְלִית – שיא. מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי – משה רבנו.

ביאורים
הרמב"ם רואה כי השואל מושפע מתיאוריות האסטרולוגים, ומבהיר לו את יחסו השלילי אליהן.
תיאוריות אלו אינן עומדות בכללי ההיגיון ואינן מקובלות על חכמי העולם, הדתיים ושאינם דתיים. יתרה מכך, התורה מדריכה אותנו כי הנהגת ה' אינה כבולה לשום תיאוריה מוגבלת, בין אם יש לה ביסוס מדעי והגיוני ובין אם לא. דוגמה בולטת לכך רואים בתקופה שלפני יציאת מצרים. כל בעלי התחזיות למיניהם גרסו כי לעם ישראל אין סיכוי לצאת משיעבוד האימפריה המצרית, ושלא הגיוני כי ארץ בעלת אקלים כה יפה ונוח תיהפך לגיהנום עלי אדמות. כן אפשר לראות זאת בנבואתו של ישעיהו, המתייחס לכל התחזיות האופטימיות בדבר עתידה של האימפריה הבבלית וקובע כי היא תיפול ותאבד.
החוזים המצרים והבבלים עמדו בראש פסגת האינטלגנציה והמדע בזמנם. תחזיותיהם היו נר לרגליהם של מלכים רבים והמון העם כולו. גם כיום אנו נפגשים בתחזיות רבות, שחלקן אף מבוססות על המדע, ביחס לעתיד הצפוי לנו. הרמב"ם מלמדנו כי הנהגת ה' עומדת מעל כולם, והיא זו המכוונת את כל מה שקורה. אמנם אנו יכולים ואף מחוייבים להתייחס לכל הניתוחים האנושיים, אך עלינו לזכור כי ישנה הנהגה אלוהית היכולה לשנות הכל בן רגע. אמונת ישראל וכוחו אינם כבולים לשום תיאוריה ולשום חוק טבעי או פיזיקלי, כיוון שכוחם בא ממקור עליון יותר.

הרחבות
התורה אינה נוגדת את ההיגיון האנושי
שֶׁהֵם עִנְיָנִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם כְּלָל. הרמב"ם מסביר שדברי החוזים בכוכבים הינם שקר. בהלכות עבודה זרה מרחיב הרמב"ם הגדרה זו לכל מיני קסמים וניחושים ודומיהם, שאינם אמת ובכל זאת התורה אסרתם, אלא שהם כולם שקר: "ודברים אלו כולן דברי שקר וכזב הן... ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה (– תועלת)... כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודברי חכמה אבל התורה אסרה אותן אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ... אבל בעלי החכמה ותמימי (– שלמי) הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינן דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים, 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' " [יא, טז]. מדברי הרמב"ם עולה שכוונת התורה באומרה "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" [דברים יח, יג] היא שיש להיות שלמים בחכמה, ולא לנטות אחרי דברי הבל כקסמים, צפייה בכוכבים וכדומה. ההליכה בדרך התורה אינה ויתור על האמת וההיגיון האנושי, אלא נובעת מחכמה גדולה ורחבה.