^ 1.הרמב"ן שם כותב שזהו טעמם של הגאונים שכתבו שאין חזקה בריבוי הדרך מפני שהוא צער הגוף, ומדמה זאת לירושלמי לגבי המשנה (כ ע"ב) "איני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאין", שבירושלמי מובאת דעה שאפילו אם קיבל על עצמו יכול לחזור בו ומנומק שם שהולך בשיטת רבי מאיר בכתובות לגבי אשה שהסכימה להינשא למרות שיש לבעלה מומים שיכולה לומר "סבורה הייתי לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל".
^ 2.באחרונים הביאו שמצאנו בהרחקות נזיקין שחובה להרחיק האילן כדי להותיר מקום למחרשה, שמא בעתיד ייכנס עם מחרשתו לשטח השכן.
^ 3. הגרז"ן גולדברג שליט"א (שירת הכרם) דימה זאת למבואר בבבא קמא פה ע"א שאם "הדקיה באנדרונא" חייב על מניעת רווחי העבודה שהיה מרוויח ביום זה וסייג הרא"ש שדווקא כאשר הכניס בעצמו את האדם לחדר ונעלו, שאז חייב למרות שזוהי גרמא מטעם חידוש התורה שחייבים על שבת, אך אם האדם נכנס מעצמו והמזיק רק נעלו, וכל שכן אם נעל את חנותו כשבעליה מחוץ לחנות, אינו חייב. אם כן, גם מניעת תשמישים היא גרמא שפטור עליה.
^ 4.עוד יש להעיר על דברי הקובץ שיעורים, שאילו היה אומר במפורש שמוחל לו על התשלום היה ניתן להסביר כדבריו, אולם כאן שרק מחל לו שלא יבנה כעת כותל מניין לנו לפרש דבריו שהתכוון למחול גם על העתיד והווי כאילו שילם לו, שמא אין פירוש דבריו אלא שבינתיים אינו כופהו לבנות כותל אך שומר לעצמו את הזכות לכופו לכשירצה. אולם על כך יש להשיב שזו האומדנא כפי שראינו לגבי כל חזקות תשמישים שאיננו אומדים שההסכמה הייתה רק לשימוש זמני.
^ 5.אולם הרמב"ן בדף נט ע"א כשפירש שהיזק ראייה זהו היזק הגוף ביאר משום עין הרע, לישנא בישא וצניעות. משמע שאין כאן שני עניינים שונים.
^ 6.וצריך להבין את דבריו מדוע התרצות הראשונים מחייבת את האחרונים. ואולי בשעה שנתרצו אנו אומרים שהתכוונו לשעבד את החצר לכך שלא יהא היזק ראייה ולפיכך אף כשנפל מחוייבים לבנותו שוב. עיין עוד בהמשך.
^ 7.עוד יש לומר, שנחלקו כפי שהעלנו עד כה, או כדברי הקהלות יעקב אם מניעת תשמישים קרויה היזק או כדברי הגרז"ן שליט"א אם היזק הבושת נחשב להיזק, אך במקרה שנתרצו הראשונים חל כאן חיוב לבניית כותל שלא מטעם היזק ראייה כלל אלא שבשעה שנתרצו התכוונו לשעבד את החצר לכך ולפיכך אף כשנפל מחוייבים לבנותו שוב. דומה הדבר לאדם שביקש את רשות השכן להוציא מזגן על קיר הבניין (כנדרש לפי החוק היום, המגדיר את הקיר החיצוני כרכוש משותף), וכעת התקלקל המזגן ורוצה להחליפו בחדש. מסתבר שלא יוכל השכן לומר ששוב אינו מסכים אלא חלקו משועבד לנתינת רשות לתשמיש זה. אך יש לדחות שלגבי המזגן לא נדרש להוציא הוצאות נוספות, אך כאן מסתבר שהשתעבדותו והסכמתו הייתה לכותל אחד וכיצד ניתן לחייבו לאחר שנפל בבניית חדש, ולכאורה יש מקום להבין זאת רק אם כן נתלה זאת בהיזק ראייה ואז יש לומר שהשתעבדותו אינה בצורה ישירה להוצאת הוצאות לבניית כותל, אלא השתעבדותו היא לכך שהשני יוכל לדור בחצרו ללא היזק ראייה, אלא שבעקיפין השתעבדות זאת יוצרת מחוייבות לבנות כותל ואף אם נפל מתחייב לבנות מחדש.
^ 8.עדיין צריך עיון, כי סוף סוף בעל הגג גורם לו גם למניעת תשמישים צנועים ואם כן חזרה הקושיא שהוא מחסירו (גם אם אין זה מוגדר כנזק).