"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו" | הרב יוחנן פריד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

בית המדרש

קטגוריה משנית

1159

2 דק' קריאה

"שירת הים" – פותחת בקריאה ייחודית , שיש בה מידה של התלהבות ואמונה :
משה ובני ישראל – אחר שחוו את הנס הגדול של קריעת ים סוף ושל מפלתם של המצריים פותחים בשירת
1 הודייה אדירה , ופונים בקריאה המכוונת לא-ל המושיע שבשמים אותו הם מכנים בשני כינויים
וכן מתארים
שתי פעולות מעשיות הנגזרות מן היחס אליו.
2 וכך הם דבריהם :"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
בפשטות הבנת המלים , הרי הכינוי האחד בלשון 'זה אלי' - משמעותו יחס אישי )היינו: הא-ל שלי( והשני
'אלוהי אבי' פירושו לשון של קבלתה של 'ירושה' כזו העוברת מדור לדור
3
.
4 בסידור עולת ראיה
מפרש ומרחיב מרן הרב זצ"ל את המשתמע ממבטא זה. הוא קובע כי 'המקור לאהבה
ויראה טבעית לקב"ה הוא בהיותו אבינו , הוא עשנו, וכל כוחנו נשפע כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע – כל דבר
משתוקק אל מקורו'... ועוד הוא ממשיך : לכן היא מבוטאת )האהבה הטבעית( בשם 'אלי'- המורה על הכח ועל
5 המציאות.
אבל , כידוע המאפיין והמבדיל את האדם הוא דווקא הכח השכלי, יתרון זה - נובע מצד 'ההתבוננות בהנהגת ד'
6 במשפטיו ועלילותיו '
. ואהבה ויראה שכלית זו וודאי שהיא בדרגה עליונה וגבוהה יותר.
7 אלא - ממשיך הרב
כי 'מפני המפריעים הרבים שבעולם הזה- כמעט אי אפשר הוא לאדם שתהיה האהבה הזו
בוערת בלבבו בלי הרף במעלתה העליונה' - אך מאידך האהבה והיראה הטבעית 'ממנה אל יחסר המזג - תמיד'
וקלה היא יותר להשגה.
סיכום הדברים הוא כי רק חיבורם של שני אלו היא חובה תמידית . שהרי מחד - 'זה אלי'- והיא האמונה הבאה
מצד עצמה )באופן הטבעי( ומאידך – אמונה בחינת 'אלוקי אבי' . את שני אלו יש לחזק לטפח ולבנות )'ואנווהו –
לשון נוה, בית ! ( כדי להגיע דרכם ביתר שאת אל תחושת יראת הרוממות, שאין לה סוף. )'וארוממנהו''!(

1
לשון הרשב"ם בפירושו לפסוק ב בפרק טו 'שניהם לשון כיבוד לקב"ה'
2
ספר שמות פרק טו, ב
3
וראו בספר "אורות האמונה" בעמ' 100 )בפירוש 'אלי' – כהכרה עצמית, ואלוקי אבי – ממסורת האבות !(
4
עולת ראיה , חלק א' עמ' רלה
5
וראו שם פירוש האבן עזרא 'זה אלי- תקיפי' ורש"י בפסוק יא 'באילים-בחזקים' ושם בפירוש הספורנו ועוד
6
מרן הרב זצ"ל, שם
7
שם.