- משפחה חברה ומדינה
- פנינת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איתן בן שרה בתיה
150
הקדמה: נאמר בתורה: "אשה כי תזריע וילדה זכר - וטמאה שבעת ימים... ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה; בכל קודש לא תגע, ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה. ואם נקבה תלד - וטמאה שבועיים כנידתה, וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה. ובמלאת ימי טהרה... תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת... ואם לא תמצא ידה די שה, ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת" 1 . ממשמעות פסוקים אלו למדים אנו, על קיומם של דינים מיוחדים ליולדת בארבעה תחומים: א. בטומאה וטהרה. ב. בכניסה למקדש. ג. באכילת קודשים. ד. בהבאת קרבנות.
דין יולדת כ'מחוסרת כיפורים' – האסורה בכניסה לעזרה ובאכילת קדשים: כמובא לעיל, מבואר בכתוב, שאשה היולדת בן זכר – סופרת שבעה 'ימי טומאה', שבהם היא אסורה לבעלה כנידה. במהלך שבעת ימי הטומאה, אסורה האשה להכנס להר הבית 2 . כמו כן, נאסרת באכילת קודשים, כגון: תרומות ומעשרות ובשר הקרבנות 3 . וכן, מטמאה אדם וכלים, משכב ומושב 4 . לאחר שבעת ימי הטומאה, לזכר או לנקבה, טובלת היולדת בלילה השמיני, או בליל החמשה עשר, ובכך נכנסת האשה ל'ימי טהרה', שהם שלושים ושלושה לזכר, וששים וששה ימים לנקבה. בימים האלה, דינה כטבול-יום, שהוא שני לטומאה 5 . לפיכך, אסורה להכנס לעזרת נשים מדרבנן ולעזרה המקודשת מן התורה 6 . בימים אלה מותר לאשה לאכול מעשר שני, עם זאת, אינה אוכלת תרומה וקודשים. אם נגעה בתרומה - התרומה פסולה וטעונה שריפה, ואם אכלה תרומה - הרי היא לוקה 7 . כמו כן מבואר בפסוקים שב'ימי טהרה', האשה מותרת לבעלה 8 .
דין יולדת – כ'טבולת יום ארוך': כתבו הראשונים בהגדרת מעמדה ההלכתי של היולדת, לאחר שבעת ימי טומאתה, כשטבלה, שהיא בגדר 'טבולת יום ארוך'. פירוש הדברים, שכמו כל טבול יום, שדינו, שהוא מותר בכניסה להר הבית - כך גם האשה מותרת בכניסה להר, אך אסורה בכניסה לעזרה. ופירשו הראשונים: "כלל הוא אצלנו ש[יולדת הממתינה לטהרתה לבן או לבת] יושבת על דם טוהר [ודינה בימים אלה] כמו 'טבול יום'. ולשון התורה ביושבת על דם טוהר: 'בכל קודש לא תגע ואל המקדש [היינו, העזרה] לא תבוא עד מלאת ימי טהרה'". ונחלקו בענין זה, בית שמאי ובית הלל, האם צריכה היולדת לטבול פעם נוספת בתום ימי הטוהר. ולדעת בית הלל נחשבים כל אותם ימי טהרה כיום אחד - וכבר טבלה ואינה צריכה לטבול בשנית. "וכאשר גמרה אותם הימים תהיה כמי שהעריב שמשו שאינו צריך לחזור ולטבול" 9 .
'במלאת ימי טהרה': היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים לזכר, או ביום שמונים לנקבה, אלא ממתינה לשקיעת החמה, ומביאה קרבנה למחרת, שהוא יום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה, והוא היום שנאמר בו: "ובמלאת ימי טהרה". אם הביאה האשה את קרבנה במהלך ימי הטהרה לא יצאה ידי חובת הקרבנות 10 . ביום הארבעים ואחד – לאשה היולדת בן, וביום השמונים ואחד - ליולדת בת, מביאה האשה את קרבנותיה לשער ניקנור בפתח העזרה. האשה מוגדרת כ'מחוסרת כיפורים', כל עוד לא הביאה את חטאתה, לפיכך, אינה נכנסת לעזרה, כיון שרק לאחר הקרבת החטאת נשלמת טהרתה. אזי רשאית האשה להיכנס לעזרה שבמקדש, לתפילה ולהקרבת קרבנות. לאחר הבאת קרבנותיה של היולדת, מותרת האשה לאכול בקדשים. עם זאת, האשה טובלת במקוה מדרבנן, ככל כהן הטובל לפני אכילת הקדשים, אזי מותרת באכילתם, ככל אדם טהור מישראל 11 .
קרבנות יולדת לעשירה ולמי שאין ידה משגת : הקרבנות שהיולדת מביאה הם; כבש בן שנה לעולה, ובן יונה או תור לחטאת. עם זאת, נאמר בתורה, שאם היולדת עניה ואין ידה משגת להביא כבש, אזי תביא שתי תורים או שני בני יונה, קרבן אחד לעולה והשני לחטאת 12 . יולדת שאין ידה משגת להביא כבש, והביאה את קרבנותיה מן העוף, תביא את שני הקרבנות ממין אחד - או שתי תורים, או שני בני יונה. יולדת זו, לא תביא תור לחטאת ובן יונה לעולה, או להיפך 13 , ואם הביאה את החטאת והעולה שלא ממין אחד – תחזור ותביא את העולה מהמין שהביאה לחטאת 14 .
דין חטאת יולדת – כדין חטאת העוף: באשר לדיני הקרבת חטאת יולדת, דינה ככל דיני חטאת העוף, כלומר, הכהן מולק את היונה, ומזה מדמה אל קיר המזבח. את שיירי הדם ממצה הכהן על קיר המזבח בקרן דרומית מערבית 15 , מתחת לחוט הסיקרא, ואילו בשר העוף נאכל על ידי הכהנים בעזרה כשאר חטאות, היינו, במשך היום בו הובא הקרבן ובלילה שאחריו עד חצות.
סדר הקדשת הקרבנות והקרבתם: היולדת מקריבה תחילה את החטאת ואחר כך את העולה. אף שבתורה 16 נזכרת העולה ראשונה – הקרבת החטאת קודמת, ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה 17 . ומכל מקום אם הקריבו הכהנים את עולתה תחילה, ואחר כך את חטאתה – יצאה ידי חובת הקרבן 18 . יש מי שסובר, שכאשר האשה מקדישה את הקרבנות – העולה קודמת, ועל האשה להקדיש את עולתה לפני שתקדיש את חטאתה 19 , אך רוב הראשונים אינם סבורים כן 20 .
החטאת מעכבת מלאכול בקדשים : יולדת שלא הביאה את קרבן החטאת למקדש, הדבר מעכב בעדה מלאכול בקדשים. מאידך, אם לא הקריבה את קרבן העולה שהיא חייבת בו, אין קרבן העולה מעכב, ולפיכך אם הקריבה חטאתה ולא הקריבה עולתה – הרי היא מותרת לאכול בקדשים ולהכנס לעזרה 21 . יולדת שהקריבה חטאתה ומתה – יביאו היורשים את עולתה, אבל אם הקריבה עולתה ומתה – לא יביאו היורשים את חטאתה 22 .
עולת יולדת: כאמור, אחד מן הקרבנות שמביאה היולדת 'במלאת ימי טהרה' הוא קרבן עולה, ומאחר שקרבן זה הוא כבש, אשר מטבע הדברים עולה ממון שאינו בהשגת ידה של כל משפחה, אמרה תורה, שאם אין ידה של היולדת משגת, תביא 'שני תורים או שני בני יונה', כלומר, בן יונה לעולה במקום הכבש 23 . מובא בדברי חז"ל: "ואם לא תמצא ידה די שה" - אין אומרים לה ללוות כסף לקרבן עשירה, וכן אומרים לה לעסוק באומנותה, ולטרוח להשיג דווקא כבש לקרבן, אלא די אם תביא בן יונה או תור לעולה 24 . עולת יולדת טעונה הבאת נסכים 25 , אולם אשה, שידה משגת להביא כבש לעולה, אלא שאין ידה משגת לקנות נסכים לקרבן – די לה אם תביא קרבן עני 26 .
במקום ספק לידה : פעמים, שיש ספק אם האשה חייבת בקרבן יולדת או לא, כגון, שהפילה נפל, ואין אנו יודעים אם הפילה ולד שחייבים עליו קרבן, או הפילה שפיר ללא ולד 27 . במצב זה האשה מביאה כבש לעולה, ומתנה תנאי בעת הבאת הקרבן: אם הפילה דבר שחייבים עליו קרבן – תעלה עולה זו לה לחובה, ואם לאו – יעלה לה קרבן זה לנדבה. לא כן באשר לחטאת, שם לא ניתן להתנות תנאי זה, שכן, חטאת אינה באה בנדבה. לפיכך תביא חטאת העוף, ויזרקו הכהנים את דמה על המזבח 28 , אך לא יאכלו הכהנים את בשרה, שמא היא פטורה מן הקרבן, ונמצא שחטאת זו היא נבלה 29 . חטאת העוף זו, שבאה על הספק – נחלקו בה תנאים מה ייעשה בה, וכתבו הראשונים להלכה, שמביאים אותה לשריפה בבית הדשן 30 .
מאת הרב אבי כהנא
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך ללמוד גמרא?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
