גבורות השם פרק ע' חלק ד' | בשביל הנשמה | בית המדרש

קטגוריה משנית

197

4 דק' קריאה

לגשמי התפשטות לששה צדדים, האמצע - פשוט וקדוש
וְדָבָר בָּרוּר הוּא, כִּי הַגֶּשֶׁם הַפָּשׁוּט אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ הָרְחָקִים הַשְּׁלשָׁה, דְּהַיְנוּ: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁשׁ פֵּאוֹת, דְּהַיְנוּ: פְּאַת הַמַּעְלָה, וּפְאַת הַמַּטָּה, וּפְאַת הַיָּמִין, וּפְאַת הַשְּׂמֹאל, וּפְאַת הַפָּנִים, וּפְאַת הָאָחוֹר, וְהֵם שֵׁשׁ פֵּאוֹת. וּמִפְּנֵי כִּי אֵלּוּ פֵּאוֹת נוֹכְחִים זֶה לָזֶה, נֶחְשָׁב הָאֶמְצָעִי שֶׁאֵינוֹ פֵּאָה רַק עוֹמֵד בָּאֶמְצַע לְעִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהֵם נִקְרָאִים: שֵׁשׁ קְצָווֹת, עִם הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע. כִּי הָאֶמְצָעִי, מַה שֶּׁהוּא בָּאֶמְצַע, אֵין לוֹ בְּחִינוֹת שׁוּם צַד כְּלָל. וְדָבָר זֶה יֵשׁ לוֹ מַעֲלָה 1 נִבְדֶּלֶת מִן הַגֶּשֶׁם, כִּי כָּל גֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת צַד, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן הַגֶּשֶׁם הִתְפַּשְּׁטוּת הָרְחָקִים, וְהָאֶמְצָעִי שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע מִתְיַחֵס לְדָבָר בִּלְתִּי גַשְׁמִי שֶׁאֵין לוֹ רֹחַק, וּלְכָךְ נִקְרָא: הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, מְקֻדָּשׁ מִן הַגַּשְׁמִי, וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בָּזֶה. וְנֶחְשָׁב הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מֻרְכָּב מֵאֵלּוּ שֵׁשׁ פֵּאוֹת, וְהָאֶמְצָעִי הֵם שִׁבְעָה דְבָרִים. וְכַאֲשֶׁר הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, שֶׁדָּבָר זֶה יָדוּעַ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה שֶׁהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, אִם כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעָה דְבָרִים וְאֵינָם מִתְיַחֲסִים לָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי כְּלָל. שֶׁהֲרֵי הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁמֻּרְכָּב מֵאֵלּוּ הַפֵּאוֹת, אֲבָל הֵם דְּבָרִים בִּלְתִּי גַשְׁמִי, וְהֵם קוֹדְמִים לָעוֹלָם, וְהֵם מִתְיַחֲסִים לִפְשׁוּטִים יוֹתֵר בְּמַה שֶּׁאֵין בָּהֶם חִבּוּר הַפֵּאוֹת, רַק כָּל אֶחָד מִתְיַחֵס לְפֵאָה אַחַת פְּשׁוּטָה מִבְּלִי הַרְכָּבָה.

שבעה הדברים שנבראו קודם שנברא העולם הם הפשוטים הקודמים למורכבים
וְאִם תֹּאמַר: אֵיךְ יְצֻיַּר דָּבָר זֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל פֵּאָה 2 בְּגֶשֶׁם? שֶׁזֶּה אֵין קַשְׁיָא, כִּי אֵין אָנוּ אוֹמְרִים רַק שֶׁהוּא מִתְיַחֵס בְּעִנְיָנוֹ אֶל פֵּאָה הַהִיא בִּלְבַד, רַק כֵּיוָן שֶׁהַגֶּשֶׁם מֻרְכָּב מִשֵּׁשׁ פֵּאוֹת וְהַשְּׁבִיעִי הָעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לוֹ, וְהוּא פָּשׁוּט יוֹתֵר מִבְּלִי חִבּוּר כְּלָל. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הוּא מֻרְכָּב, וְכָל מֻרְכָּב אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיִּמָּצֵא קוֹדֵם לוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁאֵין לוֹ הַרְכָּבָה זֹאת, שֶׁכָּל מֻרְכָּב יִמָּצֵא לְפָנָיו פָּשׁוּט, וְכָל אַחֲרוֹן יִמָּצֵא לְפָנָיו קוֹדֵם, עַל זֶה יֹאמַר כִּי אֵלּוּ שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.
____________________________
דבר פשוט וברור, שלכל גוף גשמי יש שלושה ממדים: אורך, רוחב וגובה, ושיש לו שש פאות: מעלה, מטה, ימין, שמאל, פנים ואחור. מכיון שכל הפאות ערוכות זו כנגד זו, הימין כנגד השמאל וכו', לכן הנקודה האמצעית שאינה פאה, נחשבת לעניין בפני עצמו. הפאות נקראות: שש הקצוות, והנקודה האמצעית נקראת: היכל הקודש, כי האמצע אינו מכוון לשום צד, ולכן יש לו מעלה 1 לא גשמית, כי לכל גשם יש התפשטות במרחב, שהרי זה מהותו של הדבר הגשמי, ואילו לאמצע אין התפשטות, לכן נקרא: היכל הקודש, מקודש מהגשמי. כבר הארכנו בזה. העולם הגשמי מורכב מששת הצדדים, ויחד עם הנקודה האמצעית הרי הם שבעה. מכיון שהדבר הפשוט קודם לדבר המורכב, כמו שידוע וכמו שבארנו למעלה, אם כן צריך לומר שישנם שבעה דברים פשוטים הקודמים לעולם הגשמי המורכב, שהרי העולם הגשמי מורכב משבעה צדדים. כל אחד משבעת הדברים הללו מתייחס לצד אחד מששת הצדדים והנקודה האמצעית.
ואם תשאל: איך יתכן שכל אחד מאותם שבעה דברים מתייחסים לאחד הצדדים, הרי כל צד הוא צד של 2 דבר גשמי, אם כן גם אותם שבעה דברים הם גשמיים? אין זו שאלה, כי אנו אומרים שעניינו של כל אחד מאותם דברים מתייחס לצד אחד. מכיון שבעולם הגשמי הכל מורכב מששה צדדים ונקודת אמצע, ומכיון שלא יתכן שיהיה דבר מורכב אם אין דבר פשוט שקדם לו שהוא מבלי חיבור והרכבה, הרי שבהכרח יש דבר פשוט שקדם לו, על זה נאמר כי אותם שבעה דברים נבראו לפני שנברא העולם.

ביאורים
אתמול למדנו שכל העולם הגשמי מורכב מ'גשם פשוט', והגשם הפשוט מורכב משלושת המֵמדים: אורך, רוחב וגובה. למעשה בכל דבר גשמי יש שישה צדדים: למעלה – למטה, ימינה – שמאלה, אחורה – קדימה. אמנם יש גם צד נוסף – האמצעי, הפנימי. צד זה אינו נוטה לשום צד, וכיוון שמהות המֵמדים היא שלכל מֵמד יש שני צדדים מנוגדים, לכן האמצע אינו נחשב מֵמד אלא דבר לעצמו. מכיוון שמהות הגשם היא שיש לו מֵמדים, האמצע, שאין לו שום מֵמד, בעצם מרומם מהגשם, ולכן הוא נקרא 'היכל הקודש', כלומר המקום הגשמי אשר מרומם ממדרגת הגשם.
ששת הצדדים והאמצע הם שבעת הרכיבים שמהם מורכב כל דבר גשמי, ולמעשה כל העולם הגשמי.
כפי שלמדנו אתמול, כל רכיב לעצמו אינו גשמי אלא יסוד רוחני שמתייחס לאחד מן הצדדים שבגשם. בימים הבאים יבוארו כל אחד משבעת הרכיבים הרוחניים, ולאיזה צד בעולם הגשמי הוא מתייחס.

הרחבות
 התורה – דרך האמצע
כִּי הָאֶמְצָעִי, מַה שֶּׁהוּא בָּאֶמְצַע, אֵין לוֹ בְּחִינוֹת שׁוּם צַד כְּלָל. במקום אחר, מייחס המהר"ל משמעות של אמצע למספר שלוש: "ובשלשה יש בו היושר, כי כל שלשה יש בו אמצע, שהאמצע הוא היושר, והשנים הם הקצוות" [אור חדש עמ' קנח]. כתוב בגמרא: "דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא: בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי" [שבת פח.]. מתן תורה קשור בהרבה כיוונים למספר שלוש, ומסביר המהר"ל את משמעות הדברים על פי העיקרון שקבע ביחס למספר שלוש: "שבא לתת שבח אל הקב"ה על התורה שנתן לנו ה' יתברך... שהיא גזירת ה' יתברך שהוא היושר לגמרי. וזה שאמר בריך רחמנא דיהיב אוריין תליתאי, שכל דבר המשולש הוא שיש בו היושר בעבור השלישי שהוא באמצע, אין נוטה מן היושר לא לימין ולא לשמאל... וקאמר בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי, שדברי התורה אינם יוצאים מן היושר" [תפארת ישראל, יא]. התורה כוללת את כל ההיבטים והצדדים של המציאות, ומכריעה ביניהם על פי המבט האלוהי הישר והמושלם. במובן זה התורה היא דרך האמצע, לא כממוצע בין הצדדים השונים, אלא ככוללת בשלמות את כל הגוונים שקיימים במציאות, ומסדרת אותם כפי התכנית האלוהית.

לעילוי נשמת אברהם בן יחזקאל וז'קלין תחי'